משיכת כספי תגמולים מקופת גמל בחודש בלי הכנסה: מה זה מיעוט הכנסות

הנקודות העיקריות

• תקנות מס הכנסה מאפשרות לעמית בקופת גמל למשוך כספי תגמולים בלי שהקופה תנכה מס במקור, בחודש שבו ההכנסה שלו ושל בן או בת הזוג לא עלתה על סכום שנקרא "סכום ההכנסה המזערית". העילה נקראת בתקנות "מיעוט הכנסות".
• סכום ההכנסה המזערית נגזר משכר המינימום לחודש. למי שבשנת המס יש לו ילד אחד לפחות שטרם מלאו לו 18, הסכום הוא כפל שכר המינימום.
• בבדיקה נספרות כל ההכנסות של העמית ושל בן או בת הזוג מכל מקור, לרבות הכנסות וקצבאות שפטורות ממס.
• הבקשה מוגשת על טופס 159א לקופת הגמל עצמה, ולא לפקיד השומה, והקופה היא שמטפלת בה.
• הסכום שמשולם הוא ההפרש בין סכום ההכנסה המזערית לבין ההכנסה שהוצהרה, והקופה מאשרת אותו כסכום לחודש בגין חודש ההצהרה ושני החודשים שאחריו.
• ההצהרה מתייחסת לחודש מסוים, ומוגשת לקופה בתוך 60 יום מתום אותו חודש.

חשבון תגמולים ותיק בקופת גמל יכול לשכב שנים בלי שאף אחד נוגע בו, ולעלות לשיחה בדיוק בחודש שבו ההכנסה נעצרה. אחרי פיטורים, בין שתי עבודות, או בחודש שבו העסק לא הכניס כלום. משיכה של כספי תגמולים לפני שהתנאים למשיכה פטורה התקיימו מגיעה בדרך כלל עם ניכוי מס במקור, אבל התקנות מכירות גם במצב שבו כמעט לא נכנסה הכנסה לבית באותו חודש, ובמצב הזה הן מאפשרות למשוך סכום מסוים בלי ניכוי מס במקור.

מה התקנות קוראות לו "מיעוט הכנסות"

זכות המשיכה עצמה קבועה בסעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, והתנאים שלה מפוזרים בין התקנות שהוצאו מכוחו, תקנוני הקופות ותקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964.

שני סעיפים הם אלה שחוזרים בכל התכתבות עם קופה בנושא הזה. משיכת כספי תגמולים של עמית שכיר ללא ניכוי מס נעשית לפי תקנה 34, ועילת מיעוט הכנסות מופיעה בתקנה 34(ב)(2). אצל עמית עצמאי אותה משיכה נעשית לפי תקנה 38. ב-26 באוקטובר 2025 פרסמה רשות המסים הבהרה לקופות הגמל ולחברות המנהלות, שעסקה בדיוק בשלוש השאלות שמייצרות את רוב הטעויות: איך מחשבים את סכום ההכנסה המזערית, על איזה חודש מצהירים, וכמה זמן ההצהרה בתוקף. באותה הזדמנות עודכן גם טופס 159א.

הנקודה שקל לפספס היא שהבדיקה כאן חודשית ולא שנתית. לא נבחנת ההכנסה השנתית ולא ההכנסה הממוצעת, אלא ההכנסה בחודש אחד שהעמית בוחר להצהיר עליו.

התקרה נגזרת משכר המינימום, ומוכפלת כשיש ילד מתחת לגיל 18

סכום ההכנסה המזערית נקבע בתקנות לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. ליחיד, ולזוג בלי ילדים או עם ילדים שמלאו להם 18, הסכום הוא שכר מינימום לחודש. ליחיד או לזוג שיש להם בשנת המס ילד אחד לפחות שטרם מלאו לו 18, הסכום הוא כפל שכר המינימום לחודש.

כיוון שהסכום נגזר מהחוק, הוא זז כשהחוק זז. מ-1 באפריל 2026 שכר המינימום לחודש הוא 6,443.85 שקלים לפי נתוני הביטוח הלאומי, כך שכפל הסכום הוא 12,887.7 שקלים. בהבהרה מאוקטובר 2025 נקבה רשות המסים בסכומים שהיו בתוקף אז, 6,247.67 שקלים ו-12,495.34 שקלים, ובלוח העזר לניכויים לשנת המס 2026 מופיעה שורה נפרדת בשם "שכר מינימום לצורך משיכה בפטור מקופת גמל", עם הסכום 6,248 שקלים לחודש. מי שמצהיר על חודש מסוים נמדד מול הסכום שהיה בתוקף באותו חודש.

מול התקרה הזאת נספרת ההכנסה במובן הרחב שלה. ההבהרה קובעת שיש להביא בחשבון את סך כל ההכנסות של העמית ושל בן או בת הזוג מכל מקור הכנסה שהוא, לרבות הכנסות פטורות. בטופס עצמו הטבלה מחייבת לפרט משכורת, הכנסה מעסק או ממשלח יד, קצבאות, לרבות קצבאות פטורות ממס, ושורת "אחר" להכנסות הנותרות. לטופס יש לצרף אישורים על ההכנסות של שני בני הזוג מכל המקורות באותו חודש.

על איזה חודש מצהירים, ותוך כמה זמן

ההצהרה מוגשת לקופה בתוך 60 יום מתום החודש שעליו היא מתייחסת. בפועל זה אומר שחודש ההצהרה הוא אחד משני החודשים שקדמו לחודש הגשת הבקשה. הדוגמה שמופיעה בהבהרה: בבקשה שתוגש לקופה בפברואר, העמית יכול להצהיר על ינואר או על דצמבר שלפניו, לפי בחירתו. בטופס מופיעה אותה מכניקה מהכיוון ההפוך: מי שבחר להצהיר על אפריל יכול להגיש את הבקשה עד סוף יוני.

ההצהרה לא מתכלה בחודש אחד. היא בתוקף לשני חודשים נוספים מעבר לחודש שלגביו ניתנה, וזו תקופת הזכאות. הצהרה שניתנה לחודש ינואר מכסה את ינואר, פברואר ומרץ. בתום כל תקופת זכאות העמית רשאי להגיש לקופה בקשה חדשה, עם הצהרה על חודש אחר.

שני דברים עוצרים את התשלום בתוך תקופת הזכאות: הצהרה מתקנת שהעמית מגיש לקופה, או הודעה שמגיעה לקופה מרשות המסים על הפסקת התשלום, כולו או חלקו.

הסכום שמשולם, ולא יותר ממנו

הסכום שהקופה משלמת בלי ניכוי מס במקור הוא ההפרש שבין סכום ההכנסה המזערית לבין סכום ההכנסה הכולל שהוצהר. בטופס זה נראה כשורה אחת שהקופה ממלאת: סכום מאושר לחודש, ולצידו החודשים שבגינם הוא מאושר.

כדי לראות את זה במספרים, יחיד בלי ילדים שהצהיר על חודש שבו נכנסו לו 2,000 שקלים נמדד מול 6,443.85 שקלים, ולכן ההפרש הוא 4,443.85 שקלים לחודש. זוג עם ילד בן שש שההכנסה המשותפת שלו בחודש ההצהרה הייתה 9,000 שקלים נמדד מול כפל הסכום, והפער יוצא 3,887.7 שקלים לחודש. היתרה שנשארת בחשבון לא הופכת נזילה בעקבות הבקשה, והיא ממשיכה להתנהל כמו קודם.

בטופס יש גם הצהרה שנוטים לקרוא ברפרוף, והיא מצמצמת את התמונה: העמית מצהיר שזו בקשתו היחידה למשיכה בעילת מיעוט הכנסות מכל קופות הגמל הרשומות על שמו, בגין חודש ההצהרה ושני החודשים שאחריו. כלומר אי אפשר להגיש את אותה הצהרה בכמה קופות במקביל ולקבל את ההפרש פעמיים.

הטופס הולך לקופה, לא לפקיד השומה

בשונה ממשיכות אחרות שדורשות אישור מוקדם מפקיד השומה, כאן הדרך קצרה יותר. ההבהרה קובעת במפורש שטופס הבקשה יוגש על ידי העמית לקופת הגמל ויטופל על ידה. כשהעמית קטין, פרטי האפוטרופוס החוקי הם שנרשמים בטופס.

זה לא אומר שרשות המסים לא רואה את המשיכה. על כל עמית שמשך כספים באמצעות טופס 159א הקופה מדווחת בטופס 856, בסוג ניכוי 65, שהוא הסימון של משיכה בעילת מיעוט הכנסות. בטופס עצמו העמית מצהיר שהפרטים נכונים ומלאים, ושידוע לו שפקיד השומה רשאי לדרוש ממנו תשלום מס על הסכומים ששולמו לו, לרבות ריבית והפרשי הצמדה, אם יתברר שהמשיכה לא נעשתה לפי התנאים שבתקנות.

באותה הבהרה ביקשה רשות המסים מהקופות דבר נוסף: עמית שפונה אליהן כדי לבצע משיכה שלא כדין, בניכוי מס במקור, יקבל מהן מידע על האפשרות למשוך ללא ניכוי מס לפי תקנות 34 ו-38, אם הוא עומד בתנאים. בפועל זה אומר שמי שמתקשר לקופה ומבקש למשוך בניכוי מס אמור לשמוע ממנה שיש גם מסלול אחר.

גם כאן, כמו בכל בקשת משיכה, זכות המשיכה היא של העמית בלבד ואינה ניתנת להעברה לאחר, לפי סעיף 25(א) לחוק קופות הגמל. בהבהרה שפרסמה רשות שוק ההון ב-19 באפריל 2026 נכתב שמניין הימים שקבוע בתקנות לביצוע המשיכה מתחיל רק מהמועד שבו הגיעו לגוף המוסדי כל הפרטים הדרושים לבירור הזכאות, בין היתר לאימות המסמכים שצורפו, אימות פרטי חשבון הבנק ואימות זהות המבקש. באותה הבהרה תיארה הרשות גם תופעה של גורמים שפונים לחוסכים בהבטחות לסייע במשיכת כספים ומחתימים אותם על חוזים לתשלום עמלות מופרזות. טופס 159א מוגש לקופה ישירות על ידי העמית, בלי שנדרש מתווך.

כשהתנאים לא מתקיימים, המס נכנס לתמונה

החלופה למשיכה בעילת מיעוט הכנסות היא משיכה שלא כדין, ועליה חל ניכוי מס במקור. בלוח העזר לניכויים של רשות המסים לשנת המס 2026 מופיע שיעור של 35% לתשלום שלא כדין מקופת גמל לתגמולים, ולתשלום שלא כדין מקופת גמל לקצבה מופיע הגבוה מבין 35% לשיעור המס השולי של העמית.

שתי השורות האלה בלוח הניכויים מתייחסות לשני סוגי קופות שונים, כך שהשיעור שיחול על חשבון מסוים נגזר מסוג הקופה ומסוג הכספים שבה. את הנתון הזה מחזיקה הקופה שמנהלת את החשבון.

לפני הבקשה: איזה חשבון בכלל קיים, ומה המשיכה עושה לו

חלק מהחשבונות שמדובר בהם הם חשבונות ישנים שהעמית לא בטוח שהם קיימים. הר הכסף, מערכת האיתור של משרד האוצר, מציג חשבונות חיסכון פנסיוני שרשומים על שם אדם, וגמל-נט של רשות שוק ההון מציג את נתוני הקופות עצמן. הדוח השנתי שהקופה שולחת הוא המקום שבו מופיעים סוג הכספים בחשבון, היתרה ודמי הניהול שנגבים ממנה.

הצד השני של החישוב הוא מה שקורה לחיסכון. כספים שיוצאים מקופת גמל לא חוזרים אליה, הם מפסיקים לייצר תשואה, ובקופת גמל לקצבה הם מקטינים את הקצבה החודשית שתשולם בגיל הפרישה. בהבהרה של רשות שוק ההון מצוין שמשיכה כזאת פוגעת בחיסכון הפנסיוני באופן בלתי הפיך, ולעיתים גם בכיסויים הביטוחיים שקיימים לחוסך באותו מוצר. כך שעל הפרק עומדות שתי שאלות נפרדות: מה הסכום שמותר למשוך בחודש הזה, ומה נשאר בחשבון אחריו.

המידע במדריך הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ מס או ייעוץ פנסיוני ואינו תחליף לבחינה אישית. הסכומים שמוזכרים כאן נגזרים משכר המינימום ומתעדכנים איתו, והמשמעות של משיכה תלויה בסוג הכספים בחשבון, בסוג הקופה, בגיל ובהכנסות של כל אדם. לפני הגשת בקשה אפשר לעבור על פרטי החשבון ועל ההצהרה מול איש מקצוע מתאים.