קרן בניין הוותיקה: כל מה שחשוב לדעת על הפנסיה

לפי עמיתים, בניין היא "הקרן הראשונה שנוסדה בישראל", קרן ענפית שבה מבוטחים עובדי הבניין והעבודות הציבוריות. כמו כל הקרנות הוותיקות, היא הבטיחה פנסיה לפי נוסחה של אחוז מהשכר, ולא לפי הכסף שהצטבר. לפי דוח הממונה על שוק ההון לשנת 2003, ההבטחות האלה לא היו מכוסות: הממשלה סגרה את הקרנות הוותיקות לעמיתים חדשים במרץ 1995, ובסוף 2002 הגירעון האקטוארי המצטבר שלהן עמד על כ-130 מיליארד ₪.

בניין הייתה המקרה הקשה מכולן. הדוח כותב שב-2003 קרן פועלי בניין "הייתה מצויה הלכה למעשה במצב שבו היא אינה יכולה לשלם פנסיה לזכאים לכך", ושנתיב וחקלאים עמדו להגיע למצב הזה בשנים הקרובות. בבניין כיהן מנהל מורשה כבר מ-1996. ב-2003 מונה לה, יחד עם מבטחים, חקלאים והדסה, מנהל מיוחד אחד, והמפקח הורה על איחוד תפעולי של חלק מהקרנות.

ההסדר של 2003 קבע לכל שמונה הקרנות זכויות אחידות וסיוע ממשלתי ישיר של יותר מ-80 מיליארד ₪, ומאוקטובר 2003 כולן פועלות לפי תקנון אחיד. בשביל עמית בבניין זה אומר שהזכויות שלו נקבעות באותו תקנון כמו במבטחים, עם הבדל אחד בולט: נספח ג', רשימת התוספות שלא נספרות במלואן. הקרן מנוהלת היום "בניהול מיוחד" בידי עמיתים, ומנהלת גם קופת גמל למטרות אחרות, עם קרן דמי מחלה וקרן הבראה.

בקרן בניין אין חשבון אישי שמתחלק במקדם כמו בקרן חדשה. הפנסיה היא "שיעור קצבת זקנה" כפול "שכר קובע" (סעיף 11). על כל חודש ביטוח מאוקטובר 2003 נרשם 0.1667%, כלומר 2% לשנה, והתקרה היא 70%, שמגיעים אליה אחרי 420 חודשים. מי שהצטרף בינואר עד מרץ 1995 בתנאי "קבוצת הביניים" צובר 0.1333% לחודש. על החודשים שלפני אוקטובר 2003 השיעור לחודש נלקח מטבלה בנספח ב' לפי חודש ההצטרפות והוותק הכולל: למי שהצטרף מאפריל 1984 ואילך הוא 0.1667%, ומי שהצטרף לפני כן וצבר פחות מ-420 חודשים מקבל על החודשים האלה שיעור גבוה יותר, עד 0.3333%. מי שצבר יותר מ-420 חודשים מקבל על כל חודש עודף 6.25% מהשכר הקובע, בסכום אחד עם הפנסיה הראשונה (סעיף 12).

השכר הקובע בנוי משני חלקים, כי באוקטובר 2003 השתנתה השיטה. על החודשים שלפני אוקטובר 2003 לוקחים את ממוצע המשכורות ב-36 חודשי הביטוח האחרונים, כל אחת מעודכנת למדד ומתורגמת למשרה מלאה, ומכפילים בשיעור המשרה הממוצע. על החודשים מאוקטובר 2003 לוקחים את ממוצע היחסים בין המשכורת שלכם לשכר הממוצע במשק, כפול השכר הממוצע במשק. השכר הקובע הסופי הוא ממוצע של שניהם, משוקלל לפי מספר החודשים בכל תקופה, עד 420 ביחד.

החלק הישן הולך ומצטמק. מי שהצטרף בינואר 1990 צבר 165 חודשים לפני אוקטובר 2003, ומי שהצטרף במרץ 1995, החודש האחרון לפני שהקרנות נסגרו, צבר שם 103 חודשים בלבד. כל כלל שחל רק על החלק של שלוש השנים, כמו הכלל על שכר מעל התעריף, נוגע לחלק הולך וקטן מהשכר הקובע של מי שפורש היום.

בתקנון יש לכל קרן ותיקה "נספח ג'", רשימה של "תוספות שכר בלתי מוכרות" שהמפקח אישר. ברשימה של בניין חמישה פריטים: תוספת שלא הופקד עליה מהחודש הראשון ששולמה לכם, או מהחודש הראשון שהמעסיק שילם אותה לעובדיו; תוספת ששולמה מעל השכר התעריפי באותו חודש; תוספת 2000 (כלכלה); ותוספת 2000. התקנון לא מסביר מה הן שתי התוספות האחרונות מעבר לשמן, ואת זה מבררים מול הקרן וההסכם הקיבוצי. "שכר תעריפי" הוא, בלשון הנספח, "שכר עבודה יומי או משכורת חודשית, כפי שנקבעו לכל סוג מקצוע, בהסכם קיבוצי מיוחד או בהסכם קיבוצי כללי" שחל עליכם, ישירות או מכוח צו הרחבה.

תוספת כזו לא נמחקת מהשכר, היא נספרת באופן יחסי (סעיף 65). אם הופקד עליה לקרן ב-36 החודשים האחרונים, הקרן מחשבת את ממוצע שלוש השנים בלעדיה, ומוסיפה לו את ממוצע התוספת כפול היחס בין מספר החודשים שבהם הופקד עליה לבין כל חודשי הביטוח שלכם (או 420, הנמוך), ולא יותר מ-1. בפועל התוספת נספרת לפי החלק של הקריירה שבו באמת שילמתם עליה דמי גמולים.

שני גבולות לכלל. הוא חל רק על מי שהשכר הקובע שלו חושב בשיטת שלוש השנים במועד הקובע (65(ג)), ורק על החלק של השכר הקובע שמשוקלל לפי החודשים שלפני אוקטובר 2003. בחלק של ממוצע היחסים, תוספת שהופקד עליה נספרת כמו כל משכורת. ומי שהפקיד על התוספת לאורך כל השנים לא מפסיד דבר: היחס אצלו הוא 1.

כאן נמצא אחד ההבדלים הגדולים בין קרן ותיקה לקרן חדשה. לפי סעיף 31, כשהנכות נגרמה מאירוע שמזכה בקצבה מביטוח לאומי כנפגעי עבודה, לפי חוק נפגעי פעולות איבה או חוק הנכים, או בפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או פקודת הנזיקין, קרן בניין לא משלמת קצבת נכות רגילה. היא משלמת "הלוואה לנכה" בגובה קצבת הנכות, כל חודש עד ה-9, בתנאי שהגשתם תביעה לגוף האחראי.

כשמגיעה הכרעה, ההלוואה מתיישבת (סעיף 32). אם התביעה נדחתה, ההלוואות נחשבות קצבת נכות והקרן ממשיכה לשלם. אם ביטוח לאומי או הרשות הכירו בקצבה, כל ההלוואות עומדות להחזר מיידי עם הצמדה וריבית, אבל ההפרש בין ההלוואה החודשית לקצבה מהגוף האחר נשאר שלכם: מ"הפרש מינימום", 5% משכר המינימום, כלומר 322.19 ₪ בחודש לפי שכר המינימום מאפריל 2026, הקרן משלמת אותו כקצבה חודשית; מתחת לזה מקבלים סכום חד-פעמי מהוון.

אם נפסקו פיצויים בבית משפט, בוחרים: מעבירים לקרן את מלוא הפיצויים ומקבלים ממנה קצבת נכות, או מוותרים על הקצבה ומחזירים את ההלוואות. פשרה או מחיקת התביעה בלי הסכמה מראש של הנהלת הקרן נחשבות ויתור על קצבת הנכות, וכל ההלוואות עומדות להחזר מיידי.

גיל הפנסיה בקרן בניין הוא 67 לגבר, ולאישה בין 62 ל-65 לפי חודש הלידה. מגיל 60 אפשר להקדים, עם הפחתה קבועה לכל חודש הקדמה לפי נספח ד', ואם מעסיק עדיין מפקיד בשבילכם צריך את הסכמתו בכתב (סעיף 13). לגבר שגיל הפנסיה שלו 67, יציאה ב-62 מורידה 27.12% מהקצבה: 60 חודשים כפול 0.452%. ההפחתה נשארת לכל החיים.

את הבקשה מגישים בטופס של הקרן לפחות שלושה חודשים לפני החודש שבו מגיעים לגיל (סעיף 76). בבקשה עצמה מחליטים אם להוון 5% עד 25% מהקצבה, לתקופה של עד חמש שנים או לכל תקופת הקצבה הצפויה, כשהקצבה שנשארת לא יורדת משכר המינימום (סעיף 15). מי שיש לו זכויות גם בקרן ותיקה אחרת מצהיר על כך, והקרן מעבירה תמצית של הבקשה לשאר הקרנות הוותיקות בתוך 14 ימי עבודה.

הצעד שמוחק הכול הוא משיכת כסף. משיכה מהקרן אחרי 1 באוקטובר 2003 מוחקת את כל חודשי הביטוח בה (סעיף 78(ד)), וסעיף 9(3) מתנה קצבה בכל קרן ותיקה בכך שלא משכתם אחרי אוקטובר 2003 מאף קרן ותיקה בהסדר, חוץ מתקופה של עד שלושה חודשים או סכום שלא עבר את התקרה שבחוק קופות הגמל. ובלי 120 חודשי ביטוח, או קצבה שלא נמוכה מקצבת המינימום, אין קצבה אלא סכום חד-פעמי (סעיפים 9(2), 49).