קופת גמל להשקעה בגיל 60: שלושה מסלולי מס, ותנאי הדירה שסוגר את הפטור

הנקודות העיקריות

• פקודת מס הכנסה ממסה משיכה מקופת גמל להשקעה בכל גיל, ומגדירה שלוש דרכים שונות להוציא את הכסף. כל אחת מהן ממוסה אחרת.
• במשיכה הונית רגילה הפקודה מסווגת את הרווח כהכנסה מריבית, ואת חלק הפרשי ההצמדה בנפרד. המס על הכנסה מריבית של יחיד לא יעלה על 25%.
• משיכה חלקית אינה נמשכת מהקרן בלבד. הפקודה קובעת שרואים אותה כאילו נמשכה על חשבון קרן, ריבית והפרשי הצמדה, באופן יחסי.
• סעיף 9(18ב) לפקודה פוטר ממס רווחים שמקורם בסכומים שהופקדו מעבר לתקרה לפי סעיף 22(א1) לחוק קופות גמל (הפקדות של מי שמכר דירה, שהותרו עד 31 בדצמבר 2017), בשלושה תנאים מצטברים: חלפו חמש שנים לפחות מהתשלום הראשון לאותו חשבון, היחיד הגיע לגיל 60, והוא הציג אישור שלא רכש דירת מגורים מ-16 בדצמבר 2016 ועד חמש שנים מהתשלום הראשון לחשבון.
• לעניין תנאי הדירה, הפקודה רואה יחיד, בן זוגו וילדיהם שטרם מלאו להם 18 כרוכש אחד.
• מגיל 60 אפשר להעביר את הכספים לקופה שמשלמת קצבה. הקצבה שנובעת מהם היא קצבה מוכרת, והיא פטורה ממס, מבלי לפגוע בפטור שחל על קצבה מזכה.
• על היוון של קצבה מוכרת שאינו פטור מוטל מס של 15%, ורק על מרכיב הרווח היחסי שבתוך הסכום שנמשך.

אותו כסף, שלושה מסלולי מס

בקופת גמל להשקעה הכספים אינם נעולים עד גיל פרישה. הפקודה ממסה משיכה ממנה בכל גיל, והיא מתנה את ההקלות בגיל ובתנאים נוספים.

לכן בגיל 60 אותו סכום עצמו יכול לצאת בשלוש דרכים, ומה שמבדיל ביניהן הוא המס ולא הצבירה. הדרך הראשונה היא משיכה הונית, כלומר קבלת הכסף לחשבון הבנק. השנייה היא העברת הכספים לקופה שמשלמת קצבה וקבלתם כקצבה חודשית. השלישית היא היוון של אותה קצבה, כלומר קבלת חלק ממנה בסכום אחד.

לכל אחת מהשלוש יש סעיף משלה בפקודה, ושם כתוב מה בדיוק נבדק.

משיכה הונית: הרווח מסווג כהכנסה מריבית

סעיף 3(ה4)(3) לפקודה, בנוסחו לאחר תיקון 225 משנת 2016, עוסק בכספים שיחיד משך מקופת גמל להשקעה. הוא קובע שרואים את הריבית ואת הרווחים האחרים כהכנסה מריבית, ואת הרווחים שהם בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על הכספים רואים כהכנסה מהפרשי הצמדה.

הסעיף מוסיף משפט שחשוב למי שמוציא רק חלק מהכסף: משך יחיד חלק מהכספים, רואים אותם כאילו נמשכו על חשבון קרן, ריבית והפרשי הצמדה, באופן יחסי. אין אפשרות להגיד לקופה לקחת את הסכום מהקרן ולהשאיר את הרווח בפנים. כל משיכה גוררת איתה את חלקה היחסי ברווח.

את שיעור המס קובע סעיף 125ג. סעיף 125ג(ה) מחיל אותו במפורש על רווחים שרואים אותם כהכנסה מריבית לפי סעיף 3(ה4)(3), כלומר בדיוק על המצב הזה. סעיף 125ג(ב) קובע שיחיד חייב במס על הכנסה מריבית בשיעור שלא יעלה על 25%, ורואים את ההכנסה הזו כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת. סעיף 125ג(ג)(1) קובע שיעור של 15% כשהריבית שולמה על נכס שאינו צמוד למדד, או שצמוד לו בחלקו.

הפטור שתלוי בדירה

כאן נכנס הסעיף שרוב החוסכים לא נתקלו בו. סעיף 9(18ב) לפקודה, שנוסף בתיקון 237 משנת תשע"ז-2016, פוטר ממס ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שקיבל יחיד מקופת גמל להשקעה. הפטור חל רק על רווחים שמקורם בסכומים שהתקיימו לגביהם התנאים שבסעיף 22(א1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), כלומר הפקדות מעבר לתקרה השנתית שהותרו עד 31 בדצמבר 2017 למי שמכר דירת מגורים בתנאים שבאותו סעיף, ובנוסף נדרשים שלושה תנאים שהסעיף מונה. על רווחים מהפקדות רגילות, במשיכה הונית, חל המס שבסעיף 3(ה4)(3).

התנאי הראשון הוא זמן: חלפו חמש שנים לפחות ממועד התשלום הראשון של סכומים לאותו חשבון. הניסוח מדבר על החשבון, לא על החוסך ולא על הקופה.

התנאי השני הוא גיל: היחיד הגיע לגיל 60.

התנאי השלישי הוא זה שאין לו שום קשר לחיסכון. היחיד נדרש להציג את אישור המנהל, כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין, שלא רכש דירת מגורים, במישרין או בעקיפין, מיום 16 בדצמבר 2016 ועד חמש שנים ממועד התשלום הראשון של סכומים לחשבון. זה מסמך שמגיע מרשות המסים, לא מהקופה.

לתנאי הזה יש שני סייגים שכתובים בסעיף עצמו. הראשון: אם היחיד רכש דירה לאחר 1 באוקטובר 2017, וב-18 החודשים שלאחר הרכישה או ב-18 החודשים שלפניה מכר דירת מגורים אחרת, רואים אותו כאילו לא רכש דירה. זה כפוף לכך שמכירת הדירה לא נעשתה לפני התשלום האחרון לאותו חשבון. השני: על אף האמור בכל דין ובכל הסכם, רואים יחיד ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, כרוכש אחד. דירה שנרשמה על שם בן הזוג נכנסת לחשבון.

הסעיף מוסיף הוראה למקרה פטירה. נפטר היחיד והתקיים לגביו התנאי השלישי טרם פטירתו, הרווחים שנצברו עד תום שלושה חודשים ממועד הפטירה פטורים.

קצבה מוכרת: הדרך השנייה, והפטור שלא מתנגש

המסלול השני עובר דרך קופה שמשלמת קצבה. בסעיף 9א(א) לפקודה מוגדרת "קצבה מוכרת" כחלק מקצבה המשולמת על ידי קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, הנובע מתשלומים פטורים. באותה הגדרה, ברשימת התשלומים הפטורים, מופיעה פסקה (4) שנוספה בתיקון 225: סכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל להשקעה.

זה החיבור. כספים שהחוסך הפקיד בעצמו לקופת גמל להשקעה הם תשלומים פטורים, ולכן הקצבה שנובעת מהם היא קצבה מוכרת.

סעיף 9א(ב1) קובע מי מקבל אותה בפטור ממס: יחיד שמלאו לו 60 שנים, או יחיד שפרש פרישה מוקדמת בשל נכות יציבה בדרגה של 75% או יותר.

באותו סעיף יש הגדרה נוספת, וממנה נגזרת נקודה שקל לפספס. "קצבה מזכה" מוגדרת שם כסך כל הקצבאות שמקבל אדם, למעט קצבה מוכרת. כלומר הקצבה שמקורה בקופת גמל להשקעה יוצאת מהחישוב של הקצבה המזכה, ולכן אינה מכלה את הפטור שסעיף 9א(ב) נותן לקצבה המזכה מגיל פרישה. מדובר בשני פטורים שעומדים זה לצד זה.

התוכן כאן הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ אישי. הנסיבות של כל חוסך שונות, והמסמכים שנדרשים לכל אחד מהמסלולים נגזרים מהם, ולכן לפני פעולה בחשבון אפשר לבדוק את הפרטים עם בעל רישיון.

היוון הקצבה המוכרת: 15% ורק על חלק הרווח

המסלול השלישי הוא היוון, כלומר קבלת סכום חד-פעמי במקום תשלומי קצבה. סעיף 9א(ה)(3) עוסק בסכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת ואינו פטור ממס לפי הפסקה שלפניו, וקובע שיוטל עליו מס רק בשל מרכיב הרווח היחסי, בשיעור של 15%.

הסעיף מגדיר את מרכיב הרווח היחסי בנוסחה. לוקחים את הסכום שהתקבל עקב ההיוון, מכפילים אותו בהפרש החיובי שבין היתרה הצבורה לבין התשלומים הפטורים, ומחלקים את התוצאה ביתרה הצבורה. בעברית פשוטה: מחשבים איזה חלק מהיתרה הוא רווח, ומטילים את המס רק על אותו חלק מתוך הסכום שנמשך.

"היתרה הצבורה", לעניין הסעיף, היא הכספים שנצברו לזכות היחיד בחשבונו בקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, עד למועד חישוב רווחי הקופה שקדם לגיל הזכאות שלו, והנובעים מתשלומים פטורים.

מה נמדד לפי החשבון ולא לפי הקופה

בסעיף 9(18ב) יש שתי נקודות שנמדדות על החשבון עצמו, ולא על החוסך. הן אלה שקובעות בפועל מי עומד בתנאים.

הראשונה: מניין חמש השנים מתחיל ממועד התשלום הראשון של סכומים לאותו חשבון. הסעיף מדבר על חשבון מסוים, ולכן סכום שנכנס לחשבון חדש מתחיל מניין משל עצמו.

השנייה: גם חלון הזמן של תנאי הדירה נמדד מאותה נקודה. הוא נפתח ב-16 בדצמבר 2016, תאריך קבוע לכל החוסכים, ונסגר חמש שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון. שני חשבונות שנפתחו בשנים שונות נבדקים מול שני חלונות שונים.

ויש בסעיף הפניה נוספת, לסעיף 22(א1) לחוק הפיקוח על קופות גמל. הפטור אינו חל על כל שקל שנמצא בחשבון, אלא על רווחים שמקורם בסכומים שהתקיימו לגביהם התנאים שבאותו סעיף. מהם הסכומים האלה בחשבון מסוים, זה נתון שהקופה המנהלת את החשבון יכולה להציג.

שאלות ותשובות

משכתי חלק מהכסף בגיל 55. זה פוגע בפטור בגיל 60? סעיף 9(18ב), שחל על רווחים מסכומים שהופקדו לפי סעיף 22(א1) לחוק קופות גמל, מונה שלושה תנאים, ומשיכה אינה אחד מהם. התנאי שנוגע לזמן מודד חמש שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון, ולא ממועד המשיכה האחרונה. המשיכה שבוצעה בגיל 55 מוסה בעצמה לפי סעיף 3(ה4)(3), ולפי אותו סעיף היא נמשכה מהקרן ומהרווח באופן יחסי.

קניתי דירה למעבר, ומכרתי את הקודמת. התנאי השלישי נשבר? הסעיף קובע סייג לכך. מי שרכש דירה לאחר 1 באוקטובר 2017, וב-18 החודשים שלפני הרכישה או שלאחריה מכר דירת מגורים אחרת, רואים אותו כאילו לא רכש דירה. הסייג כפוף לתנאי שמכירת הדירה לא נעשתה לפני התשלום האחרון לאותו חשבון.

הדירה נרשמה על שם בן הזוג בלבד. זה עוזר? לא. הסעיף קובע שעל אף האמור בכל דין ובכל הסכם, רואים יחיד ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים, כרוכש אחד.

אני מקבל כבר קצבה מקרן פנסיה. הקצבה מקופת גמל להשקעה תקטין לי את הפטור? הפקודה מגדירה קצבה מזכה כסך כל הקצבאות שמקבל אדם, למעט קצבה מוכרת. הקצבה שמקורה בתשלומים פטורים, ובהם סכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל להשקעה, אינה נכנסת לחישוב הקצבה המזכה.

מי מנפיק את האישור על אי רכישת דירה? סעיף 9(18ב) מדבר על אישור המנהל כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין. זה אישור מרשות המסים, והחוסך הוא שנדרש להציג אותו. החברה המנהלת של הקופה אינה מפיקה אותו במקומו.