זקיפת דמי גמולים: החיסכון שממשיך להיצבר בזמן קצבת נכות

הנקודות העיקריות

• בכל חודש של תקופת הזכאות לקצבת נכות הקרן זוקפת לחשבון העמית דמי גמולים למרכיב העובד. זו הפקדה שהקרן מבצעת במקום ההפקדות שנעצרו, ובשוק קוראים לה שחרור מהפקדות.
• הסכום הנזקף הוא מכפלה של ארבעה דברים: ממוצע שיעור דמי הגמולים שהופקדו בפועל, השכר הקובע במועד האירוע המזכה, שיעור הנכות שקבע הגורם הרפואי, ו-94%.
• ה-94% הוא ניכוי של דמי ניהול רעיוניים בשיעור 6% שאינם מועברים בפועל לחברה המנהלת. אלה לא דמי הניהול שנגבים מהחשבון.
• הכספים הנזקפים מושקעים במסלול שבו נוהל מרכיב התגמולים לפני תחילת הקצבה, אלא אם העמית ביקש לשנות מסלול.
• מי שיש לו הכנסה מעבודה, מדמי אבטלה או מקצבה ממקור אחר מקבל את הקצבה במלואה כל עוד סך ההכנסה והקצבה אינו עובר את ההכנסה החודשית הממוצעת שלו ב-12 החודשים שקדמו לאירוע המזכה. מעל התקרה הזו מופחתת מחצית ההפרש.
• מקבל קצבת נכות חייב להודיע לחברה המנהלת על כל שינוי בהכנסה או במצב הרפואי. מי שלא מעביר את המסמכים במעקב התקופתי, אחרי שתי התראות, תשלום הקצבה שלו מעוכב.
• בגיל תום תקופת הביטוח נפסקים גם תשלום הקצבה וגם זקיפת דמי הגמולים, ומאותו מועד נפתחת הזכאות לקצבת זקנה.

ההפקדה שממשיכה אחרי שהמשכורת נפסקה

עמית שהקרן הכירה בנכותו מפסיק בדרך כלל לקבל שכר, וההפקדות לקרן נפסקות יחד איתו. מכאן מגיעה השאלה שחוזרת בשלב הזה: אם אף אחד לא מפקיד, האם הצבירה לקצבת הזקנה פשוט קופאת עד גיל הפרישה.

בתקנון יש סעיף נפרד בשם "זקיפת דמי גמולים לעמית נכה", והתשובה שם מפורשת. מדי חודש, במהלך תקופת הנכות, הקרן זוקפת לחשבון העמית דמי גמולים למרכיב העובד. בפועל זו הפקדה שהקרן עושה במקום ההפקדות שנעצרו. בשוק קוראים לזה שחרור מהפקדות, ובדוגמה החישובית שבתקנון הראל פנסיה הסעיף הזה מופיע בשם שחרור דמי גמולים.

שלושה מועדים קובעים מתי זה מתחיל ומתי זה נכנס לחשבון. הזכאות לקצבת נכות מתחילה ביום ה-61 שאחרי האירוע המזכה. הזקיפה עצמה נעשית עד ליום השלישי של כל חודש, ומתחילה מהחודש שאחרי החודש שבו ניתנה החלטת הגורם הרפואי. אם ההחלטה ניתנה אחרי ה-25 לחודש, הזקיפה תתבצע עד ה-15 בחודש שלאחריו.

התקנון גם מבהיר שהזקיפה נעשית בשל כל תקופת הזכאות, כולל תקופה שבעדה שולמה הקצבה רטרואקטיבית. מי שההחלטה בעניינו התקבלה חצי שנה אחרי האירוע מקבל לחשבון גם את הזקיפה של אותם חודשים.

איך מחשבים את הסכום שנזקף

הנוסחה בתקנון היא מכפלה של ארבעה גורמים:

1. ממוצע שיעור דמי הגמולים שהופקדו בפועל לקרן, כולל תגמולי עובד, תגמולי מעסיק וכספי פיצויים, בתקופה שלפיה חושב השכר הקובע לקצבת הנכות.
2. השכר הקובע במועד האירוע המזכה.
3. שיעור הנכות שקבע הגורם הרפואי. לנכה מלא זה 100%, ולנכה חלקי זה שיעור הנכות שנקבע לו.
4. 94%.

שתי מילים בגורם הראשון עושות את ההבדל: "בפועל". מי שהופקד בעדו שיעור נמוך מהשיעור המלא יקבל זקיפה נמוכה יותר, כי הממוצע נגזר ממה שנכנס לקרן ולא ממה שהיה אמור להיכנס. נקודה שנייה שקל לפספס: שיעור הפיצויים נכנס לחישוב הממוצע, אבל הכסף הנזקף נכנס למרכיב העובד בחשבון.

בתקנון הראל פנסיה יש דוגמה חישובית מלאה, והיא מראה את סדרי הגודל. בדוגמה השכר הקובע הוא 10,000 שקל, ההפקדות הן 12.5% לתגמולים ו-6% לפיצויים, כלומר 18.5% יחד. דמי הגמולים הממוצעים יוצאים 1,850 שקל לחודש, ואחרי ניכוי 6% הרעיוניים נזקפים 1,739 שקל. קצבת הנכות באותה דוגמה היא 7,500 שקל, והתקנון מציג סכום חודשי כולל של 9,239 שקל: הקצבה ועוד הזקיפה.

שני כיסויים שאפשר לרכוש מראש משפיעים גם על הזקיפה. מי שרכש כיסוי לקצבת נכות מתפתחת, הסכום שנזקף לו גדל ב-2% אחת לשנה, בדיוק כמו הקצבה. מי שרכש כיסוי לקצבת נכות כפולה, הסכום שנזקף בתקופת הקצבה הכפולה הוא כפול.

ה-6% שיורדים מהסכום, ומה הם לא

הגורם הרביעי בנוסחה הוא המקום שבו קל להתבלבל. התקנון כותב 94% ומסביר בסוגריים שמדובר בדמי ניהול רעיוניים בשיעור 6% שלא יועברו בפועל לטובת החברה המנהלת.

כלומר אין כאן דמי ניהול שמישהו גובה. זה חישוב: הסכום שנזקף לחשבון קטן ב-6% מדמי הגמולים הממוצעים. דמי הניהול שנגבים מהחשבון עצמו, מההפקדה ומהצבירה, הם עניין אחר לגמרי, והם ממשיכים להתנהל לפי מה שחל על אותו חשבון.

באיזה מסלול הכסף הזה מושקע

התקנון קובע שדמי הגמולים הנזקפים יושקעו במסלול ההשקעה שבו נוהלו הכספים של מרכיב התגמולים לפני שהעמית החל לקבל קצבת נכות, אלא אם ביקש לשנות את מסלול ההשקעה.

בפועל הזקיפה לא פותחת מסלול חדש ולא מחזירה את החשבון לברירת מחדל. היא נכנסת לאותו מקום שבו הכסף נוהל קודם. הבחירה אם לשנות מסלול נשארת אישית ותלויה בנסיבות, ולכספים הנזקפים ולצבירה הקיימת יש אותה חשיפה לתנודתיות.

הכנסה מעבודה בזמן הקצבה: התקרה ומחצית ההפרש

מי שמקבל קצבת נכות חלקית ושוקל לחזור לעבוד שואל בדרך כלל דבר אחד: אם העבודה תעלה לו בקצבה. התקנון לא אוסר להשתכר, וגם לא מוריד שקל מהקצבה על כל שקל שנכנס.

הסעיף מגדיר "הכנסה כוללת": הכנסה מעבודה או מעסק לפי סעיפים 2(1) ו-2(2) לפקודת מס הכנסה, למעט תשלום בגין ימי מחלה שנצברו אצל המעסיק עד מועד האירוע המזכה, וגם דמי אבטלה או קצבה ממקור אחר. מול זה הוא מגדיר תקרה: ההכנסה החודשית הממוצעת של העמית לפי אותם סעיפים ב-12 החודשים שקדמו לאירוע המזכה.

הקצבה משולמת במלואה כל עוד הקצבה וההכנסה הכוללת יחד אינן עוברות את התקרה. עברו אותה, מופחתת מקצבת הנכות מחצית ההפרש בין הסכום המשולב לבין התקרה. נניח תקרה של 12,000 שקל, קצבה של 7,500 שקל והכנסה של 6,000 שקל: הסכום המשולב הוא 13,500 שקל, ההפרש הוא 1,500 שקל, וההפחתה היא 750 שקל.

יש כאן פרט שמשנה את התמונה לטווח ארוך. באחד התקנונים שנבדקו נכתב במפורש שדמי הגמולים נזקפים גם בשל תקופה שבעדה הופחתה קצבת הנכות במלואה בגלל ההכנסה. גם מי שהשתכר עד כדי כך שהקצבה ירדה לאפס, החיסכון שלו ממשיך לקבל את הזקיפה החודשית.

קצבה ממקור אחר: תביעה שהקרן דורשת

כשהקרן קובעת שהנכות נגרמה מאירוע שמקנה זכאות לקצבה ממקור אחר, למשל נפגע עבודה בביטוח הלאומי או נכה לפי חוק הנכים, מלוא הזכאות לקצבת נכות מהקרן מותנה בכך שהעמית יתבע את התשלומים האלה. החברה המנהלת צריכה להודיע לו על כך בתוך 7 ימים מההחלטה, ולפרט מה ההשלכות אם לא יגיש תביעה.

מי שלא פנה בתביעה לקצבה ממקור אחר, או לא הגיש ערעור על דחייה, בתוך 45 ימים מהודעת החברה המנהלת, קצבת הנכות שלו תחושב כמכפלה של השכר הקובע לקצבת נכות, 25% ושיעור הנכות. עד שמתקבלת החלטה בתביעה או בערעור משולמת אותה קצבה מופחתת, ואפשר לקבל מקדמה על ההפרש לתקופה מוגבלת.

מה חייבים לדווח, ומה מעכב את התשלום

לסעיף חובת הגילוי יש שורה אחת: מקבל קצבת נכות יודיע לחברה המנהלת על כל שינוי בהכנסתו או במצבו הרפואי שיכול להשפיע על זכויותיו לפי התקנון. הדיווח הוא על העמית, לא על המעסיק ולא על רואה החשבון.

מעבר לכך יש מעקב יזום. החברה המנהלת פונה למקבלי קצבת נכות בתדירות של לפחות פעם בכל שנת זכאות, ובמקרה של נכה מלא לצמיתות לפחות פעם בשנתיים, כדי לקבל פרטים ומסמכים על ההכנסה מעבודה ואישורים על הכנסה מהביטוח הלאומי או מגורם אחר שמשלם קצבה. בנוסף, לפחות אחת לחמש שנים הגורם הרפואי בוחן מחדש את מצבו של מקבל הקצבה ביחס להחלטה האחרונה בעניינו.

למעקב הזה שתי תוצאות אפשריות. אם מהנתונים המעודכנים מתברר שהזכאות שונה ממה ששולם, החברה המנהלת פועלת להשבת סכומים ששולמו ביתר או משלמת את מה שלא שולם, ומעדכנת את הקצבה מכאן והלאה. ואם המסמכים לא מועברים, על אף שנשלחו שתי התראות, האחת בדואר רשום והשנייה בדואר רגיל, תשלום הקצבה מעוכב עד שהמסמכים יגיעו.

התקנון גם מחייב את החברה המנהלת לפרסם דף מרוכז באתר שלה ובו מסמך הנחיות על הפעולות הנדרשות מהעמית לצורך המעקב, וטופס למילוי. בדף הזה חייב להופיע במפורש שמי שלא ישלח את המסמכים בתוך המועדים שבהתראה השנייה, הקצבה שלו תעוכב.

נכות חלקית: חלק השכר שנשאר בחוץ

לנכה חלקי יש חלק של השכר הקובע שלא נקבעה לגביו נכות, והתקנון קורא לו הפרש השכר הקובע. הוא מחושב כמכפלה של השכר הקובע במועד האירוע המזכה בהפרש שבין 100% לבין שיעור הנכות.

לגבי החלק הזה אין כיסוי אוטומטי. נכה חלקי רשאי להורות לחברה המנהלת לגבות דמי ביטוח ממרכיב התגמולים ביתרה הצבורה, או להפקיד לקרן סכום בגובה דמי הביטוח, כדי לשמור על היקף הכיסוי לנכות ולשאירים שהיה לו לפני שהפך לנכה. הרכישה הזו לא יכולה להגדיל את הכיסוי מעבר למה שהיה לפני האירוע המזכה.

מי שלא רכש את הכיסוי הזה נמצא בלי כיסוי לנכות ולשאירים ביחס להפרש השכר הקובע, גם במקרה של החמרה בנכות הקיימת וגם במקרה של נכות או מוות מאירוע אחר. בנוסף, הקרן לא תזקוף לו דמי גמולים בשל הפרש השכר הקובע.

נקודה אחרונה בהקשר הזה: אם מופקדים לקרן דמי גמולים בשל עמית נכה מעבר לזקיפה שהקרן מבצעת ומעבר לתקרת ההפקדה לנכה, ההפרש מועבר לחשבון על שם העמית במסלול היסוד של הקרן הכללית. אצל נכה מלא, שאינו רשאי לרכוש כיסוי נוסף, כל ההפקדה הנוספת מועברת לשם.

שמירת הריון: זקיפה בלי קצבה

בתקנונים שנבדקו יש מסלול נפרד שקל לפספס. עמיתה שזכאית, או עשויה להיות זכאית, לגמלה לשמירת הריון מהביטוח הלאומי רשאית להגיש לחברה המנהלת תביעה בגין אותו אירוע ביטוחי ולבקש להכיר בה כזכאית לזקיפת דמי גמולים בלבד, בלי זכאות לקצבת נכות.

כלומר אפשר לבקש שהחיסכון ימשיך לקבל הפקדות בתקופת שמירת ההריון, בלי לתבוע קצבה חודשית. על תביעה כזו חלים אותם סעיפי הגשה וטיפול שחלים על תביעת נכות, בשינויים המחויבים.

בגיל תום תקופת הביטוח: שתי השורות נעצרות יחד

הסעיף הזה בתקנון הוא בן שורה וחצי. הגיע הנכה לגיל תום תקופת הביטוח, נפסקים תשלום קצבת הנכות וזקיפת דמי הגמולים לחשבון, ומאותו מועד הוא זכאי לקצבת זקנה לפי פרק קצבת הזקנה בתקנון.

זה המקום שבו כל הזקיפות החודשיות חוזרות ומופיעות. הן נצברו בחשבון כל אותן שנים, והיתרה הצבורה שמתקבלת בסוף היא זו שממנה מחושבת קצבת הזקנה. לפני המועד הזה יש עוד תחנה: התקנון מחייב את החברה המנהלת להודיע לנכה כשהוא מתקרב לתום תקופת הזכאות לקצבת נכות, כשלושה חודשים מראש, ולפרט בהודעה את האפשרות להגיש תביעת המשך ואת המסמכים שנדרשים לה.

גילוי נאות

התוכן כאן מידע כללי על מה שכתוב בתקנונים, ואינו תחליף לייעוץ אישי. התקנון של הקרן שבה מנוהל החיסכון הוא המסמך הקובע, ונתונים אישיים כמו שיעור הנכות, השכר הקובע, מסלול הביטוח ושיעורי ההפקדה בפועל משנים את התוצאה. ההחלטה אישית ותלויה בנסיבות, ולפני החלטה כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.