קופת גמל וקרן השתלמות בניהול אישי: מי רשאי, ומה מותר להחזיק בפנים

הנקודות העיקריות

• התקנות מגדירות קופת גמל בניהול אישי בדרך השלילה: כל קופת גמל, למעט קרן פנסיה. את ההשקעות בקרן הפנסיה אי אפשר לנהל לבד, גם לא בחלק מהכסף.
• הכספים שמותר לנהל כך הם רשימה סגורה בת שישה סוגים. כספי קרן השתלמות נמצאים בה, ולצידם תקרה: עד ארבע פעמים "הסכום הקובע" בכל חשבונות ההשתלמות של אותו חוסך.
• "הסכום הקובע" אינו מספר שכתוב בתקנות אלא מכפלה של שלושה: סכום הקצבה המזערי, מכפיל ההמרה להון, ו-1.65. לפי הנתונים לשנת 2026 מדובר בכ-1.58 מיליון שקל, וארבע פעמים ממנו הם כ-6.3 מיליון.
• כספי תגמולים רגילים נכנסים רק דרך שער צר: חוסך שכבר מקבל קצבה בגובה סכום הקצבה המזערי לפחות, או שהפקיד סכום בגובה הסכום הקובע בקופה לקצבה.
• רשימת הנכסים סגורה גם היא: ניירות ערך סחירים, פיקדונות, מטבע חוץ ויחידות בקרנות, בישראל ובמדינת חוץ מאושרת בלבד. ניירות ערך של מנפיק אחד מוגבלים ל-10% משווי הנכסים המוערך.
• חריגה שנוצרה בעקבות השקעה חדשה מחייבת הודעה בכתב בתוך שבעה ימי עסקים, ולתיקון יש 45 ימי עסקים. לא תוקנה, והחברה חוסמת כל פעולה שאינה תיקון, הפקדה או משיכה.
• מה שמותר לגבות מהחשבון כתוב ברשימה סגורה, ומה שאינו ברשימה אסור. שכרו של מנהל תיקים, אם נבחר כזה, משולם מתוך דמי הניהול ולא לצידם.
• העברת כספים אל קופה בניהול אישי נעשית במזומן בלבד. בכיוון ההפוך אפשר גם בעין, והבחירה שם אינה של החוסך.

מה התקנות קוראות לו ניהול אישי

ברוב קופות הגמל וקרנות ההשתלמות החוסך בוחר מסלול, והחברה המנהלת בוחרת מה לקנות בתוכו. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(קופת גמל בניהול אישי), תש"ע-2009, מתארות סידור אחר: החשבון נשאר קופת גמל לכל דבר, עם אותו מעמד מס ואותם כללי משיכה, אבל מי שמחליט מה נקנה ומה נמכר בתוכו הוא החוסך.

ההגדרה בתקנות בנויה בדרך השלילה. קופת גמל בניהול אישי היא כל קופת גמל, למעט קרן פנסיה. כלומר קרן פנסיה אינה משחקת כאן בכלל, וזה הגיוני: בקרן פנסיה הכסף מעורבב בהסדר ביטוחי משותף, ולא ניתן לשלוף ממנו חשבון אחד ולתת לו לנווט לבד.

את ההשקעה מבצע החוסך עצמו, או מנהל תיקים שהוא התקשר איתו בהסכם בכתב. בכל חשבון יש גורם מורשה אחד בלבד, החוסך בוחר מי זה, והוא רשאי להחליף בכל עת. בחירה של מנהל תיקים אינה מעבירה אליו את האחריות: התקנות קובעות במפורש שהוראה של החוסך או של מנהל התיקים אינה פוטרת את החברה המנהלת מהחובה לעמוד במגבלות ההשקעה.

ויש גם גרסה מוקטנת. תקנה 10 מחילה את אותם כללים על מסלול השקעה אישי בתוך קופה מסלולית, כך שמסלול כזה נחשב כאילו הוא קופה בניהול אישי בפני עצמו.

אילו כספים בכלל מותר לנהל כך

כאן נעצרים רוב האנשים שמבררים על ניהול אישי, ולא תמיד הם מבינים למה. התקנות אינן אומרות "מי שרוצה". הן מונות שישה סוגי כספים, וכסף שאינו נופל לאחד מהם אינו נכנס.

הראשון הוא כספי קרן השתלמות, והוא הפתח הרחב מכולם. השני הם כספים שניתן למשוך כדין לפי הסעיפים שהתקנה מפנה אליהם בתקנות מס הכנסה, והשלישי הם כספי עמית שכיר שניתן למשוך לפי סעיף נוסף שם. הרביעי הוא כסף שמושקע ביחידות של קרנות, בקרנות חוץ או בקרן סל שעוקבת אחר מדד ציבורי.

החמישי הוא השער שסוגר את הדלת בפני רוב החוסכים הצעירים: כספים של מי שכבר מקבל קצבה מוכרת או פנסיה בגובה סכום הקצבה המזערי לפחות, או של מי שהפקיד סכום בגובה "הסכום הקובע" בקופה לקצבה או בקופה מסוג הסעיף הרביעי. במילים אחרות, חוסך בן ארבעים עם צבירה יפה בקופת גמל לתגמולים אינו עומד בתנאי הזה רק מפני שהצבירה יפה.

השישי הוא שני חשבונות ייעודיים שהחוק מכיר: חשבון חדש שנפתח כשכספי מרכיב הפיצויים עוברים לקופת גמל לקצבה על שם העובד, וחשבון חדש על שם מוטב שמקבל כספים בשל פטירת החוסך. בשני המקרים מדובר בחשבון שאי אפשר להפקיד אליו עוד, וזו בדיוק הסיבה שהתקנות הרשו לנהל אותו אישית.

ועוד הערה שקל לפספס: כספי מרכיב פיצויים שהמעסיק לא אישר את הפקדתם אינם נחשבים כספים לעניין התקנה הזו.

התקרה שמחשבים משלושה מספרים

התקנות משתמשות במונח "הסכום הקובע" ואינן נוקבות בסכום. הן נותנות נוסחה: מכפלה של סכום הקצבה המזערי, מכפיל ההמרה להון, ו-1.65.

שני הנתונים הראשונים מתעדכנים ומתפרסמים בפרסומי רשות המסים. נכון לשנת 2026 סכום הקצבה המזערי עומד על 5,306 שקלים לחודש, ומכפיל ההמרה להון עומד על 180. המכפלה של שלושת המרכיבים נותנת 1,575,882 שקלים, כלומר כ-1.58 מיליון.

מכאן נגזרות שתי תקרות. בכספי קרן השתלמות, התקנה מגבילה את הניהול האישי לארבע פעמים הסכום הקובע בכל חשבונות ההשתלמות של אותו חוסך, כלומר כ-6.3 מיליון שקלים בחישוב של 2026. בנוסף, לגבי שלושת הסוגים האחרונים ברשימה יש תקרת הפקדה מצטברת בכל חשבונות הניהול האישי של החוסך, גם היא ארבע פעמים הסכום הקובע, ומפחיתים ממנה את מה שהופקד מכוח הסוגים השני והשלישי.

שתי התקרות האלה כמעט לא פוגשות חוסך ממוצע, ומי שהן כן פוגשות יודע בדרך כלל בדיוק כמה יש לו.

מה מותר להחזיק בתוך החשבון

גם מי שבוחר בעצמו בוחר מתוך רשימה. התקנות מגבילות את סוג הנכס, ואחר כך את השיעור שמותר להחזיק ממנו.

ההגבלה הראשונה היא על סוג הנכס. מותר להשקיע בניירות ערך סחירים, בפיקדונות, במוצרים מובנים, במטבע חוץ וביחידות של קרנות ושל קרנות חוץ. ההשקעה מוגבלת לישראל ולמדינת חוץ מאושרת, והמפקח רשאי לאסור השקעה במוצרים מובנים ובנכסים נוספים.

ההגבלה השנייה היא על השיעורים. ניירות ערך סחירים של מנפיק אחד לא יעלו על 10% משווי הנכסים המוערך של הקופה, ובמדידה הזו לא נספרות קרנות סל וקרנות חוץ, ואיגרות חוב של ממשלת ישראל או של מדינת חוץ מאושרת פטורות ממנה. אופציות שנרכשו מוגבלות ל-5% משווי הנכסים המוערך. בטוחות שניתנות בשל אופציות, חוזים עתידיים ומכירות בחסר לא יעלו בשום רגע על 10% מאותו שווי. חשיפה לנכס בסיס דרך חוזים עתידיים ואופציות צריכה אף היא להישאר בתוך המגבלות.

רשימת הנכסים מסבירה גם מה אין שם. אין בה נדל"ן, אין בה הלוואות פרטיות ואין בה נכסים לא סחירים. מי שהגיע לניהול אישי כדי להחזיק משהו מהסוג הזה יגלה שהדלת סגורה.

מה קורה ביום שחורגים

התקנות אינן מסתפקות באיסור, והן מתארות מה החברה המנהלת עושה כשהמגבלה נפרצת.

הבדיקה נעשית ביום האחרון של כל רבעון, ובכל מועד אחר שהחברה מוצאת לנכון. נוצרה חריגה בעקבות השקעה חדשה, החברה שולחת לחוסך או למנהל התיקים הודעה בכתב בתוך שבעה ימי עסקים מהבדיקה. מאותה הודעה יש 45 ימי עסקים לתקן.

לא תוקנה החריגה בזמן, החברה חוסמת את החשבון לכל פעולה שאינה אחת משלוש: פעולה שנועדה לתקן את החריגה, הפקדה, ומשיכה. זה לא קנס ולא עיצום כספי, אבל תיק שאי אפשר לסחור בו הוא בעיה בפני עצמה.

מה אפשר לגבות מהחשבון, ומה אסור

בקופה רגילה דמי הניהול נגבים מהצבירה, וההוצאות הישירות נוספות עליהם. בקופה בניהול אישי התקנות הופכות את זה לרשימה סגורה, ומוסיפות משפט חד: לא ייגבו הוצאות או דמי ניהול אחרים.

ברשימה נמצאים עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך סחירים, דמי משמורת ועמלות של הנאמן, שאינם עולים על מה שהחברה גובה בקופות שאינן בניהול אישי, דמי ניהול ודמי נאמנות של קרנות ושל קרנות חוץ, מסים שחלים על הקופה ועל נכסיה, עלויות שנובעות מהשקעה בקרנות סל, ודמי הניהול שנקבעו בהסכם עם החברה, בכפוף לתקרה שבתקנות מס הכנסה.

שתי נקודות ברשימה הזו שוות תשומת לב. הראשונה: אם נבחר מנהל תיקים, שכרו והחזר הוצאותיו משולמים מתוך אותם דמי ניהול, ולא כשכבה נוספת מעליהם. השנייה: כשמנהל תיקים מעורב, מנהל הקרן או מנפיק קרן הסל שבהם מושקעים הכספים אינו יכול להיות צד קשור לחברה המנהלת או למנהל התיקים.

התקנות סוגרות עוד כמה פינות באותו עניין. בקופה כזו אין עמלות הפצה ואין דמי עמילות לסוכן. ביצוע עסקאות בניירות ערך נעשה בהליך תחרותי אחת לשלוש שנים לפחות, בין ארבעה משתתפים לפחות, והיקף העמלות שמשולמות לצד קשור מוגבל ל-20% מכלל העמלות באותה שנה ואינו יכול לעלות על מה שהציע הזוכה לאותה עסקה. והחברה המנהלת אינה רשאית ליטול אשראי, לשעבד את נכסי הקופה, לערוב להתחייבויות או להלוות לעמיתים.

ההעברה פנימה נעשית במזומן בלבד

לפני שמעבירים כסף קיים לקופה בניהול אישי כדאי לדעת שהתקנות קובעות מטריצה שלמה של העברות, ולא בכל כיוון הבחירה היא של החוסך.

מקופה בניהול אישי לקופה בניהול אישי: במזומן או בעין, לפי בחירת החוסך. מקופה בניהול אישי לקופה אחרת: במזומן או בעין, לפי בחירת החברה המנהלת של הקופה המקבלת. מקופה אחרת לקופה בניהול אישי: במזומן בלבד. בתוך קופה מסלולית, מעבר ממסלול אישי למסלול אחר נעשה במזומן או בעין לפי בחירת החברה, ומעבר ממסלול אחר למסלול אישי נעשה במזומן בלבד.

להבחנה הזו יש זנב מעשי. כשההעברה נעשית במזומן, תקופת ההעברה מתחילה להיספר מהיום שבו הושלמה המרת כל נכסי הקופה למזומן. כלומר השעון אינו מתחיל לרוץ כל עוד התיק עדיין מחזיק ניירות ערך, ומי שמתכנן העברה כזו מודד את לוח הזמנים משם ולא מיום הגשת הבקשה.

ההסכם, והזכות לצאת

התקנות מחייבות הסכם בכתב בין החברה המנהלת לחוסך, ועותק נמסר לו מיד אחרי החתימה. ההסכם כולל את פרטי הקופה והחברה, פרטי זיהוי של החוסך, את דמי הניהול וההוצאות ואת אופן חישובם וגבייתם, התחייבות של החברה שההסכם שלה מול מנהל התיקים יקנה לחוסך את זכויות הלקוח, והצהרה שההסכם נמסר למפקח.

ולצד כל אלה, סעיף אחד שכדאי לזהות: לחוסך שמורה הזכות לבטל את ההסכם בכל עת, בלא שיחויב בכל תשלום, תמורה או פיצוי עקב הביטול. התקנות גם קובעות שהסכם אינו יכול לפטור את החברה מחובה שמוטלת עליה בדין, וסעיף כזה בטל.

ועוד דבר אחד: אם מנהל התיקים שנבחר הוא צד קשור לחברה המנהלת, החברה חייבת להודיע על כך לחוסך בתוך שבעה ימי עסקים.

הכתוב כאן הוא מידע כללי על מה שהתקנות קובעות, ואינו תחליף לבדיקה אישית. לחוסך שמוצא את עצמו מתלבט בין ניהול אישי לקופה רגילה, או שאינו בטוח לאיזה סוג כספים הוא בכלל שייך, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מתאים לפני שמגישים בקשה.