כספי תגמולים שהופקדו עד 2008: מה התקנות דורשות כדי לשלם אותם בסכום אחד

הנקודות העיקריות

• בחשבון אחד בקופת גמל יכולים לשבת שני סוגי כסף: כספים שהופקדו עד סוף 2007, שהתקנות מאפשרות לשלם אותם בסכום אחד בהתקיים תנאים, וכספים שהופקדו מינואר 2008 ואילך, שמיועדים לקצבה.
• לעמית עצמאי יש שני שערים לכספים שהופקדו עד 31 בדצמבר 2005: חמש עשרה שנים מיום שהחל להפקיד באותו חשבון, או גיל 60 אם עברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד. לכספים שהופקדו מ-1 בינואר 2006 ואילך נשאר השער השני בלבד.
• לעמית שכיר השער הבסיסי הוא גיל 60, אם עברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד באותו חשבון. לכספים שמקורם בתשלומים שלפני 2 בינואר 2005 נוספו שני שערים שקשורים לעזיבת עבודה.
• מניין השנים לא מתאפס בהעברה בין קופות. התקנות קובעות שכספים שהועברו מקופה לקופה רואים אותם, לעניין חישוב התקופות, כאילו לא הועברו.
• אחרי שנמשכו כספים מחשבון בקופת גמל לתגמולים, אי אפשר להפקיד לאותו חשבון כספים נוספים.
• הקופה אינה רשאית להתנות את התשלום באישור המעסיק, ואינה רשאית להחזיר למעסיק כספים שהעמית היה רשאי למשוך.
• משיכה שאינה לפי התנאים היא משיכה שלא כדין, ואז הניכוי נעשה לפי המס השולי ולא פחות מ-35%.

קופת גמל שנפתחה בשנות התשעים או בתחילת שנות האלפיים יכולה להחזיק היום שני דברים שונים לגמרי באותה יתרה. חלק מהכסף אפשר לקבל בסכום אחד, בהתקיים תנאים. חלק אחר מיועד לקצבה, ומשיכה שלו בסכום אחד נחשבת משיכה שלא כדין. מה שמפריד בין שני החלקים הוא תאריך ההפקדה, והתנאים עצמם קבועים בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964, שעדיין מסדירות את התשלום לעמית.

שני סוגים של כסף באותו חשבון

עד סוף 2007 אפשר היה לחסוך בקופת גמל לתגמולים כדי לקבל בסוף סכום הוני. תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, שתחולתו מינואר 2008, סגר את האפיק הזה להפקדות חדשות והגדיר את כל קופות הגמל לתגמולים כקופות שאינן משלמות לקצבה.

מאז, לפי סעיף 23 לחוק, משיכת כספים בידי עמית מקופה שאינה משלמת לקצבה נעשית רק בדרך של העברה לקופה משלמת לקצבה. לכלל הזה יש חריגים מוגדרים: כספים ממרכיב הפיצויים, חשבונות חדשים שנפתחים לכספי פיצויים או לכספי מוטב ושאי אפשר להפקיד אליהם עוד, ומצב של צבירה נמוכה בגיל פרישת חובה.

ההפקדות שנעשו לפני ינואר 2008 לא נגרפו לתוך הכלל החדש. הן נשארו כפופות לכללים שחלו עליהן, וזאת הסיבה שבחשבון ותיק אחד יכולים לחיות זה לצד זה כסף שאפשר לקבל בסכום אחד וכסף שאפשר לקבל רק כקצבה. לכן השאלה הראשונה בבדיקה של חשבון ותיק היא לא מה היתרה, אלא מתי הופקד כל חלק ממנה.

עמית עצמאי: חמש עשרה שנים, או גיל 60 עם חמש שנים

תקנה 38 בתקנות מסדירה את התשלום לעמית עצמאי, כלומר למי שהפקיד לקופה בעצמו ולא דרך מעסיק. היא מחלקת את הכספים לפי מועד ההפקדה.

לגבי כספים שהופקדו עד 31 בדצמבר 2005, הקופה משלמת את התגמולים באחד משני מצבים. הראשון: עברו חמש עשרה שנים מיום שהעמית החל להפקיד כספים באותו חשבון. השני: העמית הגיע לגיל 60, ועברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד באותו חשבון. שני המצבים כפופים למה שקבוע בתוספת הראשונה לתקנות, ועל כך בהמשך.

לגבי כספים שהופקדו מ-1 בינואר 2006 ואילך, נשאר מצב אחד: גיל 60, ועברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד באותו חשבון. השער של חמש עשרה שנות ותק לא חל עליהם.

לצד שני אלה קיימות בתקנה גם העילות שאינן תלויות בגיל או בוותק, ובהן מיעוט הכנסות, הוצאות רפואיות, נכות צמיתה בדרגה של 75% ומעלה, ופטירה. העילות האלה נבדקות לפי מה שקורה לעמית עצמו ולא לפי תאריך ההפקדה, ולכל אחת מהן טופס משלה.

עמית שכיר: גיל 60, וחמש שנים מההפקדה הראשונה

התשלום לעמית שכיר מוסדר בתקנה 34. השער הבסיסי שם קצר: קופת גמל לתגמולים משלמת לעמית את התגמולים שמגיעים לו כעמית שכיר בהגיעו לגיל 60, אם עברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון.

לכספים ותיקים יותר התקנה פותחת שני שערים נוספים. הם חלים על סכומים שמקורם בתשלומים ששולמו לקופה לפני 2 בינואר 2005, וגם על הרווחים שמקורם באותם תשלומים. השער הראשון: העמית הגיע לגיל 60 ופרש מעבודתו, או צמצם את עבודתו בשיעור של 50% לפחות. השער השני אינו תלוי בגיל בכלל, והוא קשור לעזיבת עבודה. הוא מתקיים אם העמית פרש ממקום עבודה בשל פיטורים או התפטרות ולא החל לעבוד במקום עבודה אחר בתוך שישה חודשים מיום הפרישה, או שהחל לעבוד במקום אחר שהמעסיק בו אינו משלם בעבורו כספים לקופת תגמולים או לקצבה, וחלפו שלושה עשר חודשים מיום שהחל לעבוד שם.

לתקנה הזאת יש זנב שקל לפספס. מי שקיבל תשלום לפי אותה תקנת משנה והפקיד אחר כך כספים בחשבונו, יקבל אותם רק אם עברו חמש שנים מיום שהפקיד לראשונה כספים בקופה לאחר התשלום האחרון.

כשהכספים יושבים בקופת גמל לקצבה

קופת גמל לקצבה, כלומר קופה שמשלמת קצבה חודשית, יכולה לשלם לעמית סכום שלא בדרך של קצבה רק במצבים שהתקנות מונות, וגם שם התאריכים עושים את העבודה.

אצל עמית שכיר, התשלום שלא בדרך של קצבה נעשה ממרכיב תגמולי המעביד וממרכיב תגמולי העובד באופן יחסי, לפי העילות שבתקנה 34(ב). אבל שתיים מהעילות האלה, השער של גיל 60 עם חמש שנות הפקדה והשערים של הכספים הוותיקים, חלות רק על סכומים ורווחים שמקורם בתשלומים ששולמו לקופה לפני 1 בינואר 2000.

אצל עמית עצמאי המועד שונה. בקופת גמל לקצבה, העילות של ותק וגיל חלות רק על סכומים ורווחים שמקורם בתשלומים שהופקדו לפני 30 באפריל 1997, או בפוליסות ביטוח שהוצאו לפני אותו מועד והופקדו לפני 1 בינואר 2000, ובלבד שהעמית לא היה זכאי לקצבת נכות מהקופה.

זה מסביר מצב שנשמע מבלבל בטלפון עם הקופה: שני אנשים בני אותו גיל, עם אותו ותק, מקבלים תשובות שונות. ההבדל אינו בגיל אלא בסוג הקופה ובשנה שבה נכנס הכסף.

התוספת הראשונה: ההפקדות הגדולות ממתינות בנפרד

התוספת הראשונה לתקנות מוסיפה תנאי שלא תלוי בגיל ולא בוותק הכללי של החשבון, אלא בגודל ההפקדה בשנת מס אחת. תגמולים שהופקדו בשנת מס אחת בסכום שעולה על הסכום הנקוב בטבלה שבתוספת משולמים רק בתום תקופה שנקובה לצד מועד ההפקדה. מי שהגיע לגיל 60 נמצא בכלל נפרד: התגמולים האלה משולמים לו בתום חמש שנים מיום ההפקדה.

לכספים שהופקדו אחרי 30 ביוני 1989 יש צמצום. הכלל הזה חל עליהם רק אם הופקדו בחמש השנים שקדמו למועד שבו הכספים היו ניתנים למשיכה, או אם הופקדו בחשבון שבו הכספים ניתנים למשיכה בכל עת.

בפועל זה אומר שהפקדה חד פעמית גדולה שנעשתה סמוך למועד שבו החשבון נפתח למשיכה עשויה להמתין בנפרד מכל השאר, גם כשהחשבון עצמו כבר עמד בתנאי הוותק.

איך סופרים את השנים, ומה לא מאפס את המניין

שתי מילים בתקנות קובעות את כל מניין השנים: "באותו חשבון". הספירה מתחילה מהיום שבו העמית החל להפקיד כספים בחשבון, ולא מהיום שבו הקופה נפתחה על הנייר ולא מהיום שבו הכסף הגיע לגוף שמנהל אותו היום.

וכאן התשובה לשאלה שחוזרת לפני כל העברה: ניוד בין קופות לא מתחיל את הספירה מחדש. התקנות אומרות במפורש שכספים שהעביר עמית מקופת גמל אחת לאחרת רואים אותם, לעניין חישוב התקופות, כאילו לא הועברו. אותו כלל מופיע גם בתוספת הראשונה. הוותק נוסע עם הכסף.

מה נסגר ברגע שמושכים מהחשבון

תקנה 37 קובעת כלל פשוט וחד: עמית שמשך כספים המגיעים לו מחשבונו בקופת גמל לתגמולים או בקרן השתלמות אינו רשאי להפקיד כספים נוספים באותו חשבון. אותו דבר חל בתקופה שבין שעבוד הכספים לביטול השעבוד.

משיכה מחשבון ותיק היא גם ויתור על האפשרות להמשיך להפקיד בו. מי שממשיך להפקיד עושה זאת בחשבון אחר, לפי הכללים שחלים על הפקדות חדשות היום.

מה הקופה לא יכולה לדרוש

בתקנה 34 יש סעיף שמגן על העמית מול המעסיק. הקופה אינה רשאית להתנות תשלום לעמית שכיר לפי אותן תקנות משנה באישור המעסיק. היוצא מן הכלל מצומצם ונוגע לקרן השתלמות, לגבי סכומים שישמשו את העובד לצורך השתלמותו.

באותו סעיף נקבע גם שהקופה לא תחזיר כספים למעסיק אם העמית השכיר היה רשאי למשוך אותם, ולא תחזיר כספים למעסיק אם העמית היה רשאי להעביר אותם בלא אישורו.

כשהמשיכה אינה לפי התנאים

משיכה שאינה עומדת בתנאים שהתקנות קובעות היא משיכה שלא כדין, וזה לא ביטוי תיאורטי. התשלום במקרה כזה חייב במס לפי שיעור המס השולי של העמית במועד המשיכה, ולא פחות מ-35%, והחיוב הוא על הקרן ועל הרווחים יחד.

המסלול האחר שהחוק מציב לכספים שמיועדים לקצבה הוא העברה לקופה משלמת לקצבה. זאת פעולה אחרת, ויש לה הליך ומועדים משלה.

איפה מופיע המידע על החשבון הוותיק

אין מקום אחד שמרכז הכל, אבל יש שלושה שביחד מכסים את מה שצריך. הדוח התקופתי שהקופה שולחת מציג את היתרה ואת פירוט המרכיבים. המסלקה הפנסיונית מרכזת את החשבונות הפנסיוניים שרשומים על אדם ומאפשרת לקבל עליהם מידע מסודר. הר הכסף, מערכת של משרד האוצר, מיועד לאיתור חשבונות שנשכחו, והוא רלוונטי במיוחד לקופות ותיקות שההפקדות אליהן נפסקו לפני עשורים. נתוני הקופות עצמן, ובהם דמי הניהול והתשואות, מתפרסמים בגמל-נט של רשות שוק ההון.

הגוף שקובע בסוף איך מתחלקת היתרה בין כספים שניתנים למשיכה בסכום אחד לכספים שמיועדים לקצבה הוא הגוף המנהל את הקופה, לפי רישומי ההפקדות ולפי תקנון הקופה.

מה הכתבה הזאת לא עושה

היא לא מחשבת את המס שיחול על משיכה שכן עומדת בתנאים. שאלת המס על הקרן ועל הרווחים נגזרת מפקודת מס הכנסה וממועדי ההפקדה בחשבון, והיא נבדקת מול הקופה ומול פקיד השומה.

היא גם לא ממלאת את מקומו של תקנון הקופה. התקנון הוא המסמך שמחייב את הקופה כלפי העמית, והוא יכול לכלול הוראות מפורטות יותר לגבי אופן הבקשה והמועדים.

התוכן כאן הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ אישי. לפני פעולה בחשבון ותיק, ובמיוחד לפני משיכה שאין ממנה חזרה, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מתאים, ולבקש מהקופה פירוט של מועדי ההפקדה ושל הסיווג של כל חלק ביתרה.