נבדק ב-4.11.2026 · לפי מבחן הכנסות למי שיש הכנסות מעבודה בלבד
פנסיונר שחוזר לעבוד: חובת הפקדה לפנסיה, ביטוח ומס
התשובה הקצרה
תקנון קרן הפנסיה החדשה מתיר להמשיך להפקיד גם אחרי שהתחלתם לקבל קצבה. אבל צו ההרחבה לפנסיה חובה לא חל על מי שפרש בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה, ולכן המעסיק של פנסיונר כזה לא חייב להפריש לפי הצו (קצבה מביטוח לאומי לא נחשבת). ההפקדות אחרי גיל תום תקופת הביטוח הן חיסכון בלבד, בלי ביטוח לנכות ולשאירים.
תקנון כלל פנסיה מקיפה, סעיף 53צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה…, סעיף 4(א)(6)תקנון כלל פנסיה מקיפה, סעיף 25
איך זה עובד
האם המעסיק חייב להפריש לפנסיונר: מה כתוב בצו ההרחבה
חובת הפנסיה של רוב השכירים בישראל באה מצו ההרחבה לפנסיה חובה, שחל על כל העובדים והמעסיקים במשק. סעיף 4(א) לצו מונה את מי שהוא לא חל עליהם, ובפסקה (6): "מי שפרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה", כשהמילה קצבה כאן "למעט קצבאות וגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי". גיל פרישת חובה לפי חוק גיל פרישה הוא 67, לגבר ולאישה.
בפועל זה מחלק את העובדים אחרי הפרישה לשתי קבוצות. מי שפרש ב-67 ומקבל פנסיה מקרן, מביטוח מנהלים או פנסיה תקציבית, וחזר לעבוד: הצו לא מחייב את המעסיק החדש להפריש עבורו. מי שעובד אחרי 67 ומקבל רק קצבת זקנה מביטוח לאומי, ועוד לא התחיל לקבל פנסיה מהקרן: הצו חל עליו כמו על כל עובד.
יש מקרים שהנוסח לא סוגר. הצו מדבר על מי שפרש "בגיל פרישת חובה", ולא אומר במפורש מה דינו של מי שהתחיל לקבל קצבה מוקדם יותר, למשל ב-62, וחזר לעבוד לפני 67. בנוסף, הצו קובע שהוא לא גורע מהסכם קיבוצי, הסכם אישי או הסדר אחר שמיטיבים עם העובד, ולכן מעסיק שכפוף להסכם ענפי עשוי להיות חייב גם כשהצו עצמו לא מחייב.
| המצב | לפי נוסח הצו |
|---|---|
| עובד מעל 67, מקבל רק קצבת זקנה מביטוח לאומי | הצו חל: המעסיק חייב להפריש |
| פרש ב-67, מקבל פנסיה מקרן או פנסיה תקציבית, וחזר לעבוד | הצו לא חל (סעיף 4(א)(6)) |
| התחיל לקבל פנסיה מקרן לפני 67 וחזר לעבוד | הנוסח לא מכריע במפורש; בודקים מול המעסיק וההסכם שחל עליו |
| יש הסכם קיבוצי או אישי שמחייב הפרשה | ההסכם חל, גם אם הצו לא |
צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה…, סעיפים 4(א)(6), 5(א)תקנון כלל פנסיה מקיפה, סעיף 1, הגדרת "גיל פרישת חובה"
כשהצו חל: כמה מפרישים, על איזה שכר ומאיזה יום
מאז 1.1.2017 ההפרשה לפי הצו היא 6% מהשכר מהעובד, 6.5% מהמעסיק לתגמולים ו-6% מהמעסיק לפיצויים, כלומר 18.5%. החובה לפי הצו חלה על השכר המשולם לעובד, או על השכר הממוצע במשק אם הוא נמוך יותר (13,769 ₪ ב-2026). על שכר שמעל זה ההפרשה תלויה בהסכם ולא בצו.
עובד חדש זכאי להפרשות בתום שישה חודשי עבודה. עובד שהתקבל לעבודה "כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו" זכאי להן מהיום הראשון, והמעסיק מעביר אותן אחרי שלושה חודשים או בסוף שנת המס, המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת העבודה. הצו לא מגדיר אם חשבון לא פעיל בקרן נחשב "מבוטח", ולכן את זה בודקים מול המעסיק.
מי שעדיין לא התחיל לקבל פנסיה יכול להמשיך להפקיד לאותו חשבון שצבר כל השנים, ובקרן חדשה הכסף מצטרף ליתרה שתחולק במקדם ההמרה כשיבקש קצבה.
צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות…, סעיף 3צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה…, סעיף 6(ג)-(ה)שכר ממוצע לפי סעיפים 1 ו-2…, לפי סעיף 2: 13,769תקנון כלל פנסיה מקיפה, סעיף 45
מה הקרן עושה עם הכסף שמגיע אחרי שהקצבה התחילה
סעיף 53 בתקנון קרן הפנסיה החדשה (כאן בנוסח של כלל פנסיה): "עמית יהיה רשאי להמשיך ולהפקיד דמי גמולים לקרן גם לאחר שהגיע לגיל תום תקופת הביטוח או לגיל פרישת חובה, וגם לאחר שהחל לקבל קצבת זקנה". הכסף נרשם בחשבון שלכם כיתרה צבורה, ומושקע במסלול ההשקעה של החשבון.
מה שהתקנון לא אומר הוא איך ומתי היתרה החדשה הופכת לקצבה. הקצבה הראשונה חושבה מהיתרה שהייתה ביום שלפני תחילתה, והבחירות שלכם (שאירים, תקופה מובטחת) ננעלו עם התשלום הראשון. על כסף שנכנס אחר כך התקנון שותק, וכאן התשובה של הקרן בכתב היא המקור היחיד.
שני דברים כן ידועים. הראשון: קצבה מחושבת במקדם ההמרה של הגיל שבו מבקשים אותה, ובגיל מאוחר המקדם קטן יותר, כך שכל שקל נותן קצבה גדולה יותר. השני: לקרן יש "קצבת מינימום" (688.45 ₪ בחודש ב-2026, 5% מהשכר הממוצע), ומי שהקצבה שלו נמוכה ממנה משלם דמי ניהול נוספים או יכול לדחות את הקצבה עד שתגיע אליה. התקנון לא אומר אם קצבה שנייה מכסף חדש נבחנת לבד מול הסכום הזה.
תקנון כלל פנסיה מקיפה, סעיפים 43(ו), 45, 47, 52, 53שכר ממוצע לפי סעיפים 1 ו-2…, לפי סעיף 2: 13,769
למה הכסף החדש הוא חיסכון בלבד, בלי ביטוח
בקרן חדשה כל עמית בוחר גיל תום תקופת ביטוח: 60, 62, 64 או 67, ולא יותר מגיל פרישת חובה. מי שלא בחר נשאר עם 67. מהגיל הזה הוא "עמית לא מבוטח": אין לו כיסוי לנכות ולשאירים, ומההפקדות לא יורדים דמי ביטוח. לכן פנסיונר בן 68 שחוזר להפקיד צובר חיסכון בלבד. מה יקבלו השאירים מהיתרה החדשה אם ימות, התקנון לא מפרט לפנסיונר; אצל עמית לא מבוטח שנפטר, השאירים מקבלים קצבה שמחושבת מהיתרה הצבורה עצמה (סעיף 97), ולא קצבת שאירים מבוטחת לפי השכר.
מי שהתחיל לקבל קצבה לפני גיל תום הביטוח שלו, למשל ב-62, וחזר לעבוד, נמצא באזור אפור. התקנון קובע שקבלת קצבת זקנה מהקרן מפסיקה את הכיסוי בתקופת "ארכת הביטוח", אבל לא אומר במפורש אם הפקדות חדשות מחדשות ביטוח לפנסיונר. גם את זה מבקשים מהקרן בכתב.
המס: הזיכוי על ההפקדות, והפטור שמתחלק בין כל הקצבאות
בפקודה אין גיל שבו נגמרת הטבת המס על הפקדות. עובד שמפקיד לקרן פנסיה מקבל זיכוי של 35% על חלק העובד, בתקרות של סעיף 45א, וההפקדה של המעסיק לא נחשבת הכנסה שלו, בתקרות של סעיף 3(ה3) (בין השאר, על שכר של עד 34,423 ₪ בחודש ב-2026). התקרה של הזיכוי נגזרת מההכנסה, ומי שעובד נהנה ממנו גם בגיל 70.
בצד של הקצבה העתידית יש שתי נקודות שפחות מוכרות. הראשונה: הפטור של 5,422 ₪ בחודש (2026) חל על "סך כל הקצבאות" שמקבל אדם. קצבה שנייה לא מביאה פטור שני, והיא מתחלקת עם הראשונה באותו פטור. השנייה: הפקדה שהפקדתם בעצמכם, בלי הפקדה מקבילה של מעסיק, ושאין לכם עליה זכאות לזיכוי או לניכוי (למשל הפקדה מעל התקרות של סעיפים 45א ו-47), היא "תשלום פטור", והקצבה שנובעת ממנה, "קצבה מוכרת", פטורה ממס מגיל 60 בלי קשר לתקרה.
פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיפים 3(ה3), 9א(א) הגדרות "קצבה מזכה", "קצבה מוכרת", "תשלומים פטורים"; 9א(ב), (ב1); 45א(ב), (ד)-(ה); 47לוח עזר לחישוב מס הכנסה…, עמ' 12
מה שלא כולם יודעים
קצבת הזקנה של ביטוח לאומי לא פוטרת את המעסיק
החריג בצו מדבר על "קצבה" שאינה מביטוח לאומי. עובד בן 68 שחי מקצבת זקנה ומשכורת, ועוד לא משך פנסיה מהקרן, זכאי להפרשות לפי הצו כמו כל עובד.
"פרש מעבודתו": המילה שמכריעה
החריג בצו חל על מי ש"פרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה". המקרה הברור הוא מי שעזב עבודה ב-67, התחיל לקבל פנסיה מהקרן וחזר לעבוד אצל מעסיק אחר. מי שממשיך באותה עבודה אחרי 67 ורק מתחיל לקבל פנסיה מהקרן לא בהכרח "פרש", והצו לא מכריע את המקרה שלו.
הפרשה לפי הצו רק עד השכר הממוצע
החובה לפי הצו חלה על השכר או על השכר הממוצע במשק, הנמוך מביניהם. עובד מבוגר במשכורת של 20,000 ₪ זכאי לפי הצו להפרשות על 13,769 ₪ בלבד (2026), אלא אם הסכם אחר קובע יותר.
צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה…, סעיף 6(ג)שכר ממוצע לפי סעיפים 1 ו-2…, סעיף 13,769
קצבה שנייה לא מביאה פטור שני
הפטור של 9א(ב) מוגבל לסך כל הקצבאות המזכות. מי שכבר מנצל את 5,422 ₪ בקצבה הראשונה ישלם מס מלא על הקצבה מההפקדות החדשות, אלא אם הן נובעות מתשלומים פטורים.
הפקדה שלא זיכתה במס היום יכולה לתת קצבה בלי מס מחר
הפקדה עצמית שאין עליה זכאות לזיכוי או לניכוי, למשל מה שמעל התקרות, נרשמת כ"תשלום פטור", והקצבה שנובעת ממנה (קצבה מוכרת) פטורה ממס מגיל 60. הפקדה שכן זיכתה במס נכנסת לקצבה הרגילה, שהפטור עליה מוגבל לתקרה.
פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיף 9א(א) פסקה (3) להגדרת "תשלומים פטורים"; 9א(ב1)
דוגמאות במספרים
כמה מצבים שונים, כל אחד עם החשבון שלו.
שמעון, 69, מקבל פנסיה מקרן מאז 67 וחזר לעבוד ב-8,000 ₪
שמעון, יליד 1957, יצא לפנסיה ב-67 ומקבל קצבה מקרן חדשה. ב-2026 הוא התחיל לעבוד כאחראי משמרת, ושאל את המעסיק למה אין לו הפרשות לפנסיה בתלוש. הוא שקל להפקיד בעצמו 500 ₪ בחודש לאותה קרן.
- האם הצו מחייב את המעסיק
- לא: הוא פרש בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה מקרן
- קצבת הזקנה מביטוח לאומי
- מלאה: 8,000 ₪ מתחת ל-10,113 ₪
- הפקדה עצמית לאותה קרן
- מותרת לפי סעיף 53
- שלוש שנים של 500 ₪
- 500 × 36 = 18,000 ₪, לפני תשואה
- ביטוח לנכות ולשאירים על הכסף החדש
- אין: הוא אחרי גיל תום הביטוח
- קצבה מהיתרה, במקדם של 150 להמחשה
- 18,000 ÷ 150 = 120 ₪ בחודש
- מול קצבת המינימום של הקרן (2026)
- 120 ₪ מול 688.45 ₪: שואלים את הקרן איך תטפל ביתרה כזו
פנסיונר שחוזר לעבוד צובר חיסכון קטן שהקרן לא אומרת מראש מה תעשה בו, ולכן השאלה לקרן קודמת להפקדה הראשונה.
להמחשה: ההפקדה, התקופה והמקדם 150 הם הנחות, בלי תשואה ובלי דמי ניהול. המקדם בפועל תלוי בגיל, במין ובבחירות בקרן, והתקנון לא מפרט איך הקרן ממירה הפקדות שנעשו אחרי תחילת הקצבה.
צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה…, סעיף 4(א)(6)מבחן הכנסות למי שיש הכנסות…, יחידתקנון כלל פנסיה מקיפה, סעיפים 25, 52, 53
לאה, 68, עוד לא משכה פנסיה מהקרן ועובדת ב-12,000 ₪
לאה, ילידת 1958, עובדת כמנהלת חשבונות ומקבלת רק קצבה מביטוח לאומי. החיסכון שלה בקרן החדשה ממשיך לצבור, והיא לא ביקשה ממנו קצבה. המעסיק החדש אמר לה ש"אחרי גיל פרישה לא מפרישים".
- האם הצו חל עליה
- כן: היא לא מקבלת קצבה מלבד ביטוח לאומי
- חלק העובדת, 6%
- 12,000 × 6% = 720 ₪
- תגמולי מעסיק, 6.5%
- 12,000 × 6.5% = 780 ₪
- פיצויים, 6%
- 12,000 × 6% = 720 ₪
- סך הכול בחודש
- 2,220 ₪, על שכר שמתחת לשכר הממוצע (13,769 ₪)
- זיכוי במס על חלקה, 35% עד התקרה
- 35% × 679 = 237.65 ₪ בחודש (התקרה: 7% מ-9,700 ₪)
- ביטוח בקרן
- אין: היא אחרי גיל תום הביטוח, הכול חיסכון
"אחרי גיל פרישה לא מפרישים" לא נכון למי שעוד לא משך פנסיה מהקרן: הצו חל עליו.
להמחשה, בשיעורי הצו ובסכומי 2026. תקרת הזיכוי מניחה שהיא עמית מוטב לפי סעיף 47 ושאין לה הפקדות אחרות. מועד תחילת ההפרשות תלוי בתקופת ההמתנה של הצו.
צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה…, סעיפים 4(א)(6), 6(ג)צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות…, סעיף 3פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיפים 45א(ה), 47(א)לוח עזר לחישוב מס הכנסה…, עמ' 12
יורם, 64, יצא לפנסיה מוקדמת מהקרן ב-62 וחזר לעבוד ב-10,000 ₪
יורם, יליד 1962, ביקש קצבה מהקרן בגיל 62 אחרי שפוטר. שנתיים אחר כך מצא עבודה בחברת תוכנה. הוא שאל אם המעסיק חייב להפריש לו, ואם ההפקדות יחזירו לו את הביטוח לנכות.
- החריג בצו
- מדבר על מי שפרש בגיל פרישת חובה (67); יורם התחיל לקבל קצבה ב-62
- אם הצו חל עליו: הפרשה בחודש
- 10,000 × 18.5% = 1,850 ₪
- הקרן
- מתירה להפקיד גם אחרי תחילת הקצבה (סעיף 53)
- ביטוח על ההפקדות החדשות
- התקנון לא אומר במפורש; שאלה בכתב לקרן
- פטור ממס על הקצבה
- עדיין אין: הוא מתחת לגיל הפרישה (67)
מי שהתחיל קצבה לפני 67 לא נכנס בבירור לחריג של הצו, ואת שאלת הביטוח מבררים מול הקרן לפני שסומכים עליו.
להמחשה. הפרשנות של החריג בצו למי שפרש לפני גיל פרישת חובה לא נקבעה בנוסח הצו, ובודקים אותה מול המעסיק וההסכם שחל עליו.
צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה…, סעיף 4(א)(6)צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות…, סעיף 3תקנון כלל פנסיה מקיפה, סעיפים 36(ג)(7), 53פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיף 9א(ב)
מה עושים עכשיו
מבררים אם הצו חל עליכם
השאלה המרכזית: האם פרשתם בגיל פרישת חובה ואתם מקבלים פנסיה שאינה מביטוח לאומי. אם לא, המעסיק חייב להפריש לפי הצו. אם כן, בודקים אם יש הסכם קיבוצי או אישי שמחייב.
בוחרים לאן הכסף ילך
לאותה קרן שמשלמת את הקצבה, או לחשבון שעוד לא התחיל לשלם. מי שעוד לא משך קצבה ממשיך לצבור באותו חשבון, והכסף יחולק במקדם כשיבקש קצבה.
שואלים את הקרן בכתב מה יקרה ליתרה החדשה
שלוש שאלות: איך ומתי היתרה תהפוך לקצבה, האם יש לי ביטוח על ההפקדות החדשות, ומה קורה אם הקצבה השנייה קטנה מקצבת המינימום.
בודקים בתלוש שההפרשות נכנסות
בתלוש מופיעים חלק העובד, חלק המעסיק והפיצויים. בדוח הקרן ובאזור האישי רואים מתי כל הפקדה נכנסה.
אחוזי ההפרשה בתלוש ←שומרים תיעוד של הפקדות עצמיות מעל התקרות
מי שמפקיד בעצמו מעל התקרות של הזיכוי והניכוי צובר "תשלומים פטורים". בדוח השנתי ובאישור השנתי מהקרן רואים כמה הפקדתם, וזה המידע שיקבע בעתיד איזה חלק מהקצבה פטור כקצבה מוכרת.
מה בודקים
הדברים שמשנים את התשובה אצלכם.
באיזה גיל התחלתם לקבל פנסיה מהקרן
עזבתם עבודה ב-67 או אחריו ואתם מקבלים פנסיה מהקרן: החריג בצו חל. התחלתם לפני 67, או שאתם ממשיכים באותה עבודה בלי שעזבתם: הנוסח לא מכריע, ובודקים מול המעסיק וההסכם.
מה גיל תום תקופת הביטוח שלכם
60, 62, 64 או 67. אחריו ההפקדות הן חיסכון בלבד.
האם יש הסכם קיבוצי בענף או בחוזה
הסכם מיטיב גובר על הצו, ויכול לחייב הפרשה גם לפנסיונר.
כמה אתם מרוויחים
הצו מחייב רק עד השכר הממוצע במשק, 13,769 ₪ ב-2026. המשכורת קובעת גם את קצבת הזקנה מביטוח לאומי עד 70.
צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה…, סעיף 6(ג)מבחן הכנסות למי שיש הכנסות…, סכומים
כמה פטור נשאר לכם בקצבה הקיימת
אם הקצבה הראשונה כבר מנצלת את כל הפטור, הקצבה השנייה תמוסה במלואה.
טעויות שאנשים עושים
מקבלים את "אחרי גיל פרישה לא מפרישים" בלי לבדוק
החריג בצו חל רק על מי שפרש בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה שאינה מביטוח לאומי. עובד בן 68 שלא משך פנסיה מהקרן מפסיד 18.5% מהשכר בכל חודש אם המעסיק לא מפריש.
צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה…, סעיף 4(א)(6)צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות…, סעיף 3
מפקידים בציפייה לביטוח
אחרי גיל תום הביטוח אין כיסוי לנכות ולשאירים. מי שמפקיד כדי "להשאיר משהו לבן הזוג" צובר יתרה בלבד, בלי כיסוי של קצבת שאירים מבוטחת, ומה יקרה לה בפטירה של פנסיונר התקנון לא מפרט.
לא שואלים מה יקרה ליתרה החדשה
התקנון לא מפרט איך הפקדות שאחרי תחילת הקצבה הופכות לקצבה. בלי תשובה בכתב אפשר לגלות שנים אחר כך שהיתרה קטנה מקצבת המינימום ושהקרן מטפלת בה אחרת ממה שציפיתם.
סופרים פטור נוסף לקצבה השנייה
הפטור של 5,422 ₪ חל על כל הקצבאות יחד. מי שמחשב את הקצבה השנייה כאילו היא פטורה מופתע מהמס.
מתי זה אחרת
- מי שממשיך באותה עבודה אחרי 67 ומתחיל לקבל פנסיה מהקרן בלי לעזוב: החריג בצו מדבר על מי ש"פרש מעבודתו", והנוסח לא אומר אם מי שלא עזב נכלל בו.
- מי שכפוף להסכם קיבוצי, הסכם ענפי או חוזה אישי שמחייב הפרשה, זכאי לה גם אם צו ההרחבה לא חל עליו.
- מי שמקבל מהקרן קצבת שאירים או קצבת נכות ולא קצבת זקנה: הצו מדבר על "קצבה" בלי לפרט את סוגה, ולא אומר במפורש אם מקרה כזה נכלל בחריג.
- עובד שמשתכר מעל השכר הממוצע במשק זכאי לפי הצו להפרשות רק עד השכר הממוצע; מעל זה ההפרשה לפי ההסכם.
בדיקה בלי התחייבות
רוצים שנבדוק את זה בשבילכם?
נבדוק איתכם אם המעסיק חייב להפריש לכם לפי הצו, לאן נכנסות ההפקדות, ומה הקרן כותבת שיקרה ליתרה החדשה. השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם ביום העבודה הקרוב.
חוזר אליכם: איתי דניאל זכריה
סוכן פנסיוני בעל רישיון, מס' L-00138351
האתר מופעל על ידי ז.א שיווק ומכירות דיגיטליים בע"מ
עוד שאלות שאנשים שואלים
אני מקבל פנסיה וחזרתי לעבוד. המעסיק חייב להפריש לי לפנסיה?
לפי צו ההרחבה, לא, אם פרשתם בגיל פרישת חובה ואתם מקבלים קצבה שאינה מביטוח לאומי. הסכם קיבוצי או אישי יכול לחייב בכל זאת.
אני מעל 67 ומקבל רק קצבת זקנה. מפרישים לי?
כן. החריג בצו לא כולל קצבאות מביטוח לאומי, ולכן הצו חל עליכם: 6% מכם, 6.5% ו-6% מהמעסיק, על השכר עד השכר הממוצע במשק.
צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה…, סעיפים 4(א)(6), 6(ג)צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות…, סעיף 3
אפשר להפקיד לקרן שכבר משלמת לי קצבה?
כן. סעיף 53 בתקנון קרן הפנסיה החדשה (למשל כלל פנסיה) מתיר להפקיד גם אחרי תחילת קצבת הזקנה.
יש לי ביטוח על ההפקדות אחרי 67?
לא. גיל תום תקופת הביטוח לא יכול לעבור את 67, ואחריו אתם עמיתים לא מבוטחים. ההפקדות הן חיסכון.
מה יקרה לכסף שהפקדתי אחרי שהקצבה התחילה?
הוא נרשם כיתרה צבורה בחשבון. התקנון לא מפרט איך ומתי הוא יהפוך לקצבה נוספת, ולכן מבקשים מהקרן תשובה בכתב.
מקבלים הטבת מס על הפקדות אחרי גיל הפרישה?
כן. בפקודה אין גיל שבו נגמר הזיכוי של 35% על הפקדות לקרן פנסיה, והוא ניתן בתקרות של סעיף 45א. הפקדה עצמית שאין עליה זכאות לזיכוי או לניכוי (למשל מעל התקרות) הופכת לקצבה מוכרת, פטורה ממס מגיל 60.
הקצבה השנייה תקבל פטור ממס משלה?
לא. הפטור של 9א(ב) חל על סך כל הקצבאות המזכות, עד 5,422 ₪ בחודש ב-2026, ומתחלק בין הקצבאות.
פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיף 9א(א)-(ב)לוח עזר לחישוב מס הכנסה…, עמ' 12
שאלות קשורות
על מה זה מבוסס
כל עובדה בעמוד מסומנת במקור שלה. הנוסח המחייב הוא של המסמך עצמו, ומה שכתוב בו גובר על ההסבר כאן.
- מקור רשמיהמוסד לביטוח לאומי · מבחן הכנסות למי שיש הכנסות מעבודה בלבד · החל מ-01.01.2026נבדק ב-4.11.2026
- מקור רשמיהמוסד לביטוח לאומי · שכר ממוצע לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק הביטוח הלאומי · החל מ-1.1.2026נבדק ב-4.11.2026
- חוק ותקנותהכנסת · פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] · נוסח עדכני באתר נבוסעיפים 3(ה3), 9(6ג), 9א, 45א, 47, 121 · נבדק ב-4.11.2026
- מקור רשמירשות המסים · לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לחודש ינואר 2026 ואילך · מעודכן לאפריל 2026סעיפים עמ' 9, עמ' 10, עמ' 12 · נבדק ב-4.11.2026
- חוק ותקנותשר הכלכלה, ילקוט הפרסומים · צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 · ילקוט הפרסומים 6302, 27.9.2011סעיפים 4(א)(6), 6(ג), 6(ה) · נבדק ב-4.11.2026
- חוק ותקנותשר הכלכלה והתעשייה · צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק לפי חוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 · בתוקף מ-1.7.2016סעיף 3 · נבדק ב-4.11.2026
- תקנוןכלל · תקנון כלל פנסיה מקיפה - מהדורת מאי 2026סעיפים 1, 25, 36, 43, 45, 47, 52, 53, 97 · נבדק ב-4.11.2026