שכר מבוטח ושכר קובע בקרן פנסיה: איך מחשבים (שכיר ועצמאי)

קרן הפנסיה לא מקבלת תלוש שכר. היא מקבלת כסף, ומהכסף היא מחשבת לאחור על איזה שכר הוא הופקד. אצל שכיר החישוב הוא ההפקדה לתגמולים (החלק של העובד והחלק של המעסיק לחיסכון) חלקי שיעור ההפקדה לתגמולים באותו חודש. ההפקדה לפיצויים לא נכנסת לחישוב בכלל.

יש רצפה: לא מחלקים בפחות מ-12.5%, גם אם השיעור שהופקד בפועל נמוך יותר. למשל, מי שמופקדים בשבילו לתגמולים 12.5% מ-10,000 ₪, כלומר 1,250 ₪, מבוטח על 10,000 ₪. אבל מי שמופקדים בשבילו רק 10% מאותו שכר, 1,000 ₪, מבוטח על 1,000 ÷ 12.5% = 8,000 ₪. השכר האמיתי שלו 10,000, והביטוח על 8,000.

השכר המבוטח של כל חודש נשמר צמוד למדד: מחלקים אותו במדד שהיה ידוע בחודש ההפקדה ומכפילים במדד של החודש שבו מחשבים. כך שכר מבוטח של לפני שנה לא נשחק כשמחשבים ממנו ממוצע.

מי שמפקידים בשבילו מכמה מקורות, כמה מעסיקים או גם מעסיק וגם הוא כעצמאי, השכר המבוטח הוא הסכום של כולם, כל מקור לפי הכלל שלו. מסלול הביטוח שחל על הכול הוא האחרון שבחר.

אצל עצמאי לקרן אין דרך לדעת מה ההכנסה, ולכן התקנון קובע ברירת מחדל: ההפקדה חלקי 16%. עצמאי שמפקיד 800 ₪ בחודש נחשב כמי שמרוויח 5,000 ₪, גם אם ההכנסה שלו גבוהה יותר.

עצמאי יכול להוכיח לקרן, באסמכתא רשמית, ששיעור ההפקדה שלו שונה מ-16%. השכר המבוטח מתעדכן מהמועד שבו הוכיח, לא לאחור, ובכל מקרה לא מחלקים בפחות מ-12.5%. במנורה מבטחים התקנון מאפשר להוכיח שיעור של עד 20.5%; בכלל, הראל ומיטב התקרה הזו לא מופיעה בהגדרה.

כשקורה אירוע, נכות או פטירה, הקרן לא לוקחת את השכר של החודש האחרון. היא מחשבת שלושה ממוצעים של השכר המבוטח המעודכן ולוקחת את הגבוה: 12 החודשים הרצופים האחרונים לפני האירוע, 3 החודשים האחרונים, ו-12 החודשים שלפני השנה האחרונה.

הממוצע השלישי הוא זה שמגן על מי שהשכר שלו ירד לפני האירוע, למשל בגלל מחלה שהובילה לצמצום שעות. מי שהרוויח 10,000 ₪ במשך שנים ובחצי השנה האחרונה רק 5,000 ₪, מבוטח על 10,000 ₪ ולא על 5,000. ממוצע 3 החודשים מגן על הצד השני: מי שקיבל העלאה לאחרונה.

בחודש שבו לא הופקד כסף אבל עדיין מבוטחים, למשל בחמשת החודשים של ארכת הביטוח אחרי עזיבה, השכר הקובע הוא האחרון שחושב. ויש תקרה: השכר הקובע לא עולה על פי 3 מהשכר הממוצע במשק בקרן המקיפה, 41,307 ₪ ב-2026, ולא על פי 4 בקרן הכללית של כלל, 55,076 ₪.

קצבת נכות לנכה מלא היא שיעור הכיסוי לנכות שבמסלול שלכם (עד 75%) כפול השכר הקובע. קצבת שאירים מתחילה מ"הקצבה הבסיסית לשאירים", השכר הקובע כפול שיעור הכיסוי לשאירים (עד 100%), וממנה אלמן מקבל 60%, יתום יחיד 40% והורה 20%, ובסך הכול לא יותר מהקצבה הבסיסית. גם דמי הביטוח שיורדים מהחיסכון מחושבים לפי השכר הקובע.

מה שהשכר הקובע לא קובע הוא קצבת הזקנה בקרן חדשה. היא מחושבת מהחיסכון חלקי מקדם ההמרה. לכן שכר מבוטח נמוך מהשכר האמיתי פוגע פעמיים: גם ההפקדות לחיסכון נמוכות, וגם הביטוח לנכות ולשאירים קטן.

לקרן המקיפה יש תקרת הפקדה חודשית: הנמוך מבין התקרה שבתקנות (5,645.29 ₪ ב-2026, שהם 20.5% מ-27,538 ₪) לבין 22.83% מכל רכיבי השכר. מה שמופקד מעל התקרה עובר לקרן הכללית. מי שמופקד בשבילו 18.5% מהשכר מגיע לתקרה בשכר של כ-30,515 ₪, ומעליו השכר המבוטח בקרן המקיפה כבר לא גדל.

הפקדות ששולמו באיחור עבור חודשים שעברו נזקפות לחודשים שבשבילם שולמו, אבל לא קונות ביטוח לתקופה שלפני התשלום ולא נספרות בחודשים שמהם מחשבים את השכר הקובע. החריג: שכיר שמעסיקו התחייב להפקיד בשבילו בהצטרפות, לגבי שני החודשים הראשונים.

עלייה ריאלית של יותר מ-15% בשכר הקובע נחשבת הרחבה של הביטוח. על החלק שהורחב חלה תקופת אכשרה של 60 חודשים לגבי מצב רפואי שהתחיל לפני ההרחבה, והקרן רשאית לבקש חיתום רפואי.