קרן חקלאים הוותיקה: כל מה שחשוב לדעת על הפנסיה

לפי עמיתים, חקלאים היא "קרן סקטוריאלית", כלומר קרן של ענף, שבה מבוטחים עובדים מענפי החקלאות השונים, ומבוטחים בה "בשני מסלולים חלופיים": פנסיה מקיפה ופנסיית יסוד. זה ההבדל הראשון שחשוב לברר, כי הוא קובע מה המשפחה מקבלת אם קורה משהו לפני הפרישה. בתקנון, "תכנית יסוד" היא תכנית "הכוללת אך ורק זכאות לקצבת זקנה וקצבת שאירי פנסיונר", ו"תכנית מקיפה" כוללת גם קצבת נכות וקצבת שאירים של מבוטח.

על מבוטח בתכנית יסוד חל כל התקנון, חוץ מהפרק של קצבת שאיר מבוטח והפרק של קצבת נכות (סעיף 70). פירוש הדבר: מי שנפטר לפני הפרישה כמבוטח בתכנית יסוד לא משאיר קצבה לבן הזוג, והשאירים מקבלים סכום חד-פעמי לפי נוסחת ערכי הפדיון (סעיף 49(ד)). מי שהגיע לפנסיה ונפטר כפנסיונר, בן הזוג מקבל 60% מהקצבה האחרונה, בדיוק כמו במקיפה.

מעבר מיסוד למקיפה מותר רק באישור מראש ובכתב של המפקח, אחרי חישוב אקטוארי שמראה שהמעבר לא יוצר גירעון, או שהגירעון משולם לקרן, ואחריו מתחילה תקופת אכשרה חדשה במקיפה. מעבר הפוך, ממקיפה ליסוד, אסור (סעיף 3). מי שעבר למקיפה באותה קרן, חודשי היסוד נכנסים לחישוב קצבת הנכות והשאירים.

לפי דוח הממונה על שוק ההון לשנת 2003, הקרנות הוותיקות נסגרו לעמיתים חדשים במרץ 1995 כי הבטיחו פנסיה שההפקדות לא כיסו. בסוף 2002 הגירעון האקטוארי המצטבר שלהן עמד על כ-130 מיליארד ₪. הדוח כותב שבניין כבר לא יכלה לשלם פנסיה ב-2003, ושנתיב וחקלאים "עמדו להגיע למצב זה בשנים הקרובות".

ב-2003 מונה לחקלאים, יחד עם מבטחים, בניין והדסה, מנהל מיוחד אחד, ונקבע לכל שמונה הקרנות הסדר אחד: זכויות אחידות, תקנון אחיד מאוקטובר 2003, וסיוע ממשלתי ישיר של יותר מ-80 מיליארד ₪. היום הקרן "בניהול מיוחד" בידי עמיתים, וזכויות המבוטחים בה נקבעות לפי התקנון האחיד.

חקלאים מנהלת גם קופת גמל למטרה אחרת (קופה 507), עם קרן דמי מחלה והשלמת תאונה, קרן חגים, קרן ביגוד, קרן חופשה וקרן הבראה. לפי עמיתים, ההפרשות אליה נעשות מכוח ההסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות וצו ההרחבה. היא נפרדת מקרן הפנסיה, ולפי עמיתים משיכה ממנה חייבת בניכוי מס במקור של 25%.

בקרן חקלאים אין חשבון אישי שמתחלק במקדם כמו בקרן חדשה. הפנסיה היא "שיעור קצבת זקנה" כפול "שכר קובע" (סעיף 11). על כל חודש ביטוח מאוקטובר 2003 נרשם 0.1667%, כלומר 2% לשנה, והתקרה היא 70%, שמגיעים אליה אחרי 420 חודשים. מי שהצטרף בינואר עד מרץ 1995 בתנאי "קבוצת הביניים" צובר 0.1333% לחודש. על החודשים שלפני אוקטובר 2003 השיעור לחודש נלקח מטבלה בנספח ב' לפי חודש ההצטרפות והוותק הכולל: למי שהצטרף מאפריל 1984 ואילך הוא 0.1667%, ומי שהצטרף לפני כן וצבר פחות מ-420 חודשים מקבל על החודשים האלה שיעור גבוה יותר, עד 0.3333%. מי שצבר יותר מ-420 חודשים מקבל על כל חודש עודף 6.25% מהשכר הקובע, בסכום אחד עם הפנסיה הראשונה (סעיף 12).

השכר הקובע בנוי משני חלקים, כי באוקטובר 2003 השתנתה השיטה. על החודשים שלפני אוקטובר 2003 לוקחים את ממוצע המשכורות ב-36 חודשי הביטוח האחרונים, כל אחת מעודכנת למדד ומתורגמת למשרה מלאה, ומכפילים בשיעור המשרה הממוצע. על החודשים מאוקטובר 2003 לוקחים את ממוצע היחסים בין המשכורת שלכם לשכר הממוצע במשק, כפול השכר הממוצע במשק. השכר הקובע הסופי הוא ממוצע של שניהם, משוקלל לפי מספר החודשים בכל תקופה, עד 420 ביחד.

החלק הישן הולך ומצטמק. מי שהצטרף בינואר 1990 צבר 165 חודשים לפני אוקטובר 2003, ומי שהצטרף במרץ 1995, החודש האחרון לפני שהקרנות נסגרו, צבר שם 103 חודשים בלבד. כל כלל שחל רק על החלק של שלוש השנים, כמו הכלל על שכר מעל התעריף, נוגע לחלק הולך וקטן מהשכר הקובע של מי שפורש היום.

בתקנון יש לכל קרן ותיקה "נספח ג'", רשימה של "תוספות שכר בלתי מוכרות" שהמפקח אישר. לחקלאים ולאגד יש נספח ג' משותף, עם שלושה פריטים: תוספת שלא הופקד עליה מהחודש הראשון ששולמה לכם; תוספת שלא הופקד עליה מהחודש הראשון שהמעסיק שילם אותה לעובדיו; ותוספת ששולמה מעל השכר התעריפי באותו חודש. אין בו את תוספת 2000 שיש בבניין. "שכר תעריפי" הוא, בלשון הנספח, "שכר עבודה יומי או משכורת חודשית, כפי שנקבעו לכל סוג מקצוע, בהסכם קיבוצי מיוחד או בהסכם קיבוצי כללי" שחל עליכם, ישירות או מכוח צו הרחבה.

תוספת כזו לא נמחקת מהשכר, היא נספרת באופן יחסי (סעיף 65). אם הופקד עליה לקרן ב-36 החודשים האחרונים, הקרן מחשבת את ממוצע שלוש השנים בלעדיה, ומוסיפה לו את ממוצע התוספת כפול היחס בין מספר החודשים שבהם הופקד עליה לבין כל חודשי הביטוח שלכם (או 420, הנמוך), ולא יותר מ-1. בפועל התוספת נספרת לפי החלק של הקריירה שבו באמת שילמתם עליה דמי גמולים.

שני גבולות לכלל. הוא חל רק על מי שהשכר הקובע שלו חושב בשיטת שלוש השנים במועד הקובע (65(ג)), ורק על החלק של השכר הקובע שמשוקלל לפי החודשים שלפני אוקטובר 2003. בחלק של ממוצע היחסים, תוספת שהופקד עליה נספרת כמו כל משכורת. ומי שהפקיד על התוספת לאורך כל השנים לא מפסיד דבר: היחס אצלו הוא 1.

גיל הפנסיה בקרן חקלאים הוא 67 לגבר, ולאישה בין 62 ל-65 לפי חודש הלידה. מגיל 60 אפשר להקדים, עם הפחתה קבועה לכל חודש הקדמה לפי נספח ד', ואם מעסיק עדיין מפקיד בשבילכם צריך את הסכמתו בכתב (סעיף 13). לגבר שגיל הפנסיה שלו 67, יציאה ב-62 מורידה 27.12% מהקצבה: 60 חודשים כפול 0.452%. ההפחתה נשארת לכל החיים.

את הבקשה מגישים בטופס של הקרן לפחות שלושה חודשים לפני החודש שבו מגיעים לגיל (סעיף 76). בבקשה עצמה מחליטים אם להוון 5% עד 25% מהקצבה, לתקופה של עד חמש שנים או לכל תקופת הקצבה הצפויה, כשהקצבה שנשארת לא יורדת משכר המינימום (סעיף 15). מי שיש לו זכויות גם בקרן ותיקה אחרת מצהיר על כך, והקרן מעבירה תמצית של הבקשה לשאר הקרנות הוותיקות בתוך 14 ימי עבודה.

הצעד שמוחק הכול הוא משיכת כסף. משיכה מהקרן אחרי 1 באוקטובר 2003 מוחקת את כל חודשי הביטוח בה (סעיף 78(ד)), וסעיף 9(3) מתנה קצבה בכל קרן ותיקה בכך שלא משכתם אחרי אוקטובר 2003 מאף קרן ותיקה בהסדר, חוץ מתקופה של עד שלושה חודשים או סכום שלא עבר את התקרה שבחוק קופות הגמל. ובלי 120 חודשי ביטוח, או קצבה שלא נמוכה מקצבת המינימום, אין קצבה אלא סכום חד-פעמי (סעיפים 9(2), 49).