מבטחים הוותיקה: כל מה שחשוב לדעת על הפנסיה

השכר הקובע הוא המספר שבו מוכפל האחוז שצברתם, ובמבטחים הוא ממוצע של שני שכרים. על חודשי הביטוח שלפני אוקטובר 2003 הקרן לוקחת את ממוצע המשכורות שעליהן הופקד ב-36 חודשי הביטוח האחרונים שלכם. כל משכורת מעודכנת למדד ומחולקת בשיעור המשרה של אותו חודש, כלומר מתורגמת למשרה מלאה, ואת הממוצע מכפילים בשיעור המשרה הממוצע של כל חודשי הביטוח שלכם בקרן. על החודשים מאוקטובר 2003 הקרן לוקחת את ממוצע יחסי השכר שלכם, כלומר המשכורת חלקי השכר הממוצע במשק בכל חודש, כפול השכר הממוצע במשק בזמן הפרישה.

שני השכרים מתחברים לפי מספר החודשים בכל תקופה, עד 420 חודשים ביחד. מי שהצטרף בינואר 1990 והפקיד ברציפות צבר 165 חודשים לפני אוקטובר 2003, ולכן כשהוא מגיע ל-420 חודשים החלק של שלוש השנים שוקל אצלו 165 מתוך 420, כ-39% מהשכר הקובע. מי שהצטרף בינואר 1994 צבר לפני אוקטובר 2003 רק 117 חודשים, והחלק הזה שוקל אצלו כ-28% (117 מתוך 420). מי שלא יגיע ל-420 חודשים מחלק במספר החודשים שצבר בפועל, ושם המשקל של שלוש השנים קצת גבוה יותר. כלומר, אצל מי שהצטרף מאמצע 1986 ואילך והגיע ל-420 חודשים, רוב השכר הקובע כבר נמדד לפי יחסי השכר, למרות השם "שיטת שלוש השנים". מי שהצטרף לפני כן, למשל בינואר 1985 (225 חודשים לפני אוקטובר 2003), נמדד עדיין יותר ממחצית לפי שלוש השנים.

למה שני חלקים: לפי דוח הממונה על שוק ההון לשנת 2003, התקנון האחיד העביר את כל הקרנות לשיטת החישוב שהייתה נהוגה במקפת ובקג"מ, ובתקנון עצמו החודשים שלפני אוקטובר 2003 נשארו בשיטת שלוש השנים. מאז יש על החלק הזה גם תקרה אישית: ממוצע 36 המשכורות שלכם שלפני אוקטובר 2003 (ומי שלא צבר אז 36 חודשים, 36 החודשים הראשונים שלו), בתוספת 0.165% לכל חודש עד חודש הביטוח האחרון ומעודכן למדד. אם ממוצע שלוש השנים האחרונות גבוה מזה, התקרה באה במקומו.

נספח ג' של מבטחים מונה 12 פריטים. שניים כלליים: תוספת שלא הופקד עליה לקרן מהחודש הראשון ששולמה לכם, ותוספת שלא הופקד עליה מהחודש הראשון שהמעסיק שילם אותה לעובדיו. שניים נוספים הם ביגוד ומענק יובל. השמונה האחרים שייכים לקבוצות עובדים מסוימות: גמול בגרות ורכוז מקצועי לעובדי הוראה; שעות נוספות, כוננויות ומשמרות תורניות לעובדי רשויות מקומיות וממ"ג; תוספת דריכות לעובדי עיריית תל אביב; פרמיה א' לעובדי מפעלי ים המלח, רותם ופרילקס; תוספות לעובדי בז"ן ואולפינים; תוספות לעובדי צים; תוספת התייעלות לעובדי רפא"ל, ממ"ג ומכון ביולוגי; ותוספת יהודה ושומרון לעובדי מערכת הביטחון.

התוספות האלה לא נמחקות מהחישוב. סעיף 65 בודק כל תוספת כזו שהופקד עליה ב-36 החודשים האחרונים, ובוחן אותה בנפרד: את הממוצע שלה מכפילים ביחס בין מספר החודשים שבהם הופקד עליה לבין כל חודשי הביטוח שלכם בקרן (או 420, הנמוך מהשניים), ולא יותר מ-1. מורה שהופקד על גמול הבגרות שלו לאורך כל השנים מקבל יחס 1, והגמול נספר במלואו. מורה שהתחילו להפקיד על הגמול רק בעשור האחרון מקבל רק חלק ממנו.

מה הסעיף מונע: בלעדיו, תוספת שהופקד עליה רק בשנים האחרונות הייתה נכנסת לממוצע של 36 החודשים, והממוצע הזה מוכפל בכל החודשים שלפני אוקטובר 2003. הסעיף מקטין את המשקל שלה לפי החודשים שבהם באמת הופקד עליה. והוא חל רק על החלק של שלוש השנים: בחלק של יחסי השכר, מאוקטובר 2003, כל תוספת שהופקד עליה נכנסת ליחס של אותו חודש כמו כל משכורת. הרשימה תופסת גם "כל תוספת אחרת שתבוא במקומן", כך ששם חדש בתלוש לא מוציא רכיב מהרשימה.

נספח ח' חל על מי שהצטרף למבטחים עד 1 באוקטובר 2003, הוא חבר קיבוץ (לפי ההגדרה בסעיף 54(א) לפקודת מס הכנסה), רשומים לזכותו חודשים שעליהם הקרן קיבלה דמי גמולים מהקיבוץ, והוא עדיין לא פנסיונר. על החודשים האלה חלים כללי "תכנית יסוד": קצבת זקנה וקצבה לשאירים של פנסיונר בלבד, בלי קצבת נכות ובלי קצבת שאירים אם החבר נפטר לפני הפרישה. על חודשים שהפקיד מעסיק אחר הנספח לא חל.

קצבת הזקנה של חבר קיבוץ היא חיבור של שני חלקים. החלק הראשון מחושב בנוסחה הרגילה, האחוז כפול השכר הקובע, אבל השכר הקובע הוא השכר לפי ממוצע יחסי השכר כפול החלק של תקופת הביטוח מאוקטובר 2003 מתוך כל תקופת הביטוח. כלומר, בחישוב לפי הנספח אין לחודשי הקיבוץ בכלל חלק של שלוש שנים, והנוסחה מכסה בפועל רק את החודשים שמאוקטובר 2003. על החודשים שלפני כן מגיע החלק השני, "קצבה צבורה".

הקצבה הצבורה נבנית כמו בחיסכון. כל תשלום שהקיבוץ העביר עד ספטמבר 2003 נלקח ב-90% מסכומו, מוצמד למדד ומקבל 0.453% לחודש בריבית דריבית עד אוקטובר 2003. משם הסכום כולו ממשיך להיות מוצמד ולגדול ב-0.327% לחודש, כ-4% לשנה מעל המדד, עד חודש החישוב. את התוצאה מחלקים במקדם המרה מנספח ח'2, לפי מין, שנת לידה וגיל היציאה, שחושב בריבית היוון של 4% לשנה: לגבר יליד 1965 שיוצא בגיל 67 המקדם הוא 170.9111, ובגיל 70 הוא 158.0985.

מי שבוטח במבטחים וגם בקרן ותיקה אחרת מקבל תשלום אחד, מהקרן "המשלמת": הקרן שבה רשום חודש הביטוח האחרון שלו. כל קרן מחשבת את החלק שלה לפי התקנון שלה, וסך האחוזים מכל הקרנות לא עובר 70%; אם הוא עובר, העודף יורד קודם מהקרן שבה השכר הקובע נמוך יותר. הכללים האלה לא חלים על תקופה של עד 3 חודשי ביטוח באחת הקרנות.

כשמבטחים היא הקרן "המשתתפת", כלומר עברתם ממנה לקרן ותיקה אחרת, לשכר שלה יש שני גבולות: הוא לא יעלה על השכר הקובע בקרן המשלמת, ולא יירד מהשכר הקובע של מבוטח לא פעיל במבטחים. ומי שצבר במבטחים 120 חודשים או יותר מקבל יתרון: השכר לפי שלוש השנים נמדד בחודש הביטוח האחרון במבטחים כיחס לשכר הממוצע במשק באותה תקופה, ומשם, כל עוד אתם מבוטחים פעילים בקרן המשלמת, הוא עולה עם השכר הממוצע במשק עד הפרישה, ולכל היותר ב-0.165% לחודש מעל המדד. מי שהפסיק להפקיד גם בקרן המשלמת, העלייה נעצרת בחודש הביטוח האחרון שם. מי שעבר ממבטחים לקרן חדשה, לעומת זאת, נשאר במבטחים מבוטח לא פעיל, והשכר שלו שם מתעדכן רק במדד.

גם ההחלטות נעשות יחד: מי שמבוטח בכמה קרנות ותיקות יכול להקדים את היציאה לקצבה או לדחות אותה רק בכל הקרנות שבהן בוטח. ומשיכת כסף אחרי 1 באוקטובר 2003 מקרן ותיקה אחרת שבה רשומים לכם חודשי ביטוח מבטלת את הזכות לקצבת זקנה גם במבטחים. החריגים היחידים הם תקופה של עד 3 חודשי ביטוח באותה קרן, או סכום פדיון שלא עובר את התקרה שבחוק קופות הגמל.