העלות השנתית הצפויה: המספר שמופיע ליד דמי הניהול, ומה מחברים כדי להגיע אליו

הנקודות העיקריות

• חברה מנהלת אינה רשאית לגבות מנכסי הקופה כל תשלום מלבד שלושה: דמי ניהול, דמי ביטוח, והוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות בנכסי הקופה, כפי שקבע שר האוצר בתקנות.
• תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות), התשס"ח-2008 מונות רשימה סגורה של ההוצאות האלה, ובהן עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך סחירים, דמי שמירה של מי שמחזיק את ניירות הערך במשמורת, מסים, ועמלת ניהול חיצוני.
• ההוצאות הישירות נגבות מנכסי הקופה המשותפת, בשיעור אחיד לכל החוסכים באותה קופה או מסלול, ולפני שהתשואה מוצגת לחוסך. התשואה שמופיעה בדוח היא כבר אחרי הניכוי שלהן.
• עד 2022 הייתה תקרה של 0.25% מנכסי המסלול לעמלת ניהול חיצוני. התיקון לתקנות מ-30 באוקטובר 2022 ביטל אותה, ובמקומה כל גוף מוסדי קובע בעצמו תקרה שנתית לכל מסלול ומפרסם אותה באתר שלו.
• במקביל נולד מספר אחד שמאגד את הכול: "העלות השנתית הצפויה". תקנה 3ב קובעת שבכל מקום שבו יש חובה להציג את דמי הניהול, תוצג גם העלות השנתית הצפויה.
• חוזר גופים מוסדיים 2023-9-6, מ-20 ביולי 2023, קובע איך מחשבים אותה: דמי ניהול מצבירה, בתוספת דמי ניהול מהפקדה חלקי 20, בתוספת שיעור ההוצאות הישירות הצפוי.
• בדוגמה שבחוזר עצמו, מסלול שבו דמי הניהול מהצבירה 0.25% ומההפקדה 2% מגיע לעלות שנתית צפויה של 0.7%, אחרי שנוספו לו 0.35% הוצאות ישירות.
• לקוח חדש אמור לראות את המספר כבר בשלב ההצעה, לפני ההצטרפות, וגם מי שמבקש לשנות מסלול השקעה נחשב לקוח חדש לעניין הזה.
• החוזר עצמו מחייב להציג לצד המספר הודעה שאומרת שזו תחזית בלבד, ושהגוף המוסדי אינו מחויב לעדכן אותה.
• החוזר אינו חל על פוליסות ביטוח עם מרכיב חיסכון ששווקו לפני 2004 ועל הקרנות הוותיקות.

מי שסיכם דמי ניהול בשיחה אחת, ואחר כך פתח את האזור האישי, מכיר את הרגע: ליד השיעור שנסגר מופיע מספר אחר, גדול ממנו. זו לא טעות ולא אות קטנה. זה מספר שהרגולציה מחייבת להציג, והוא נקרא העלות השנתית הצפויה. הוא עונה על שאלה אחרת מזו שדמי הניהול עונים עליה: כמה בסך הכול יוצא מהחיסכון בשנה.

כדי להבין מאיפה הוא בא צריך להתחיל בכלל בסיסי אחד. החוק מונה את מה שמותר לחברה מנהלת לגבות מנכסי הקופה, והרשימה קצרה: דמי ניהול, דמי ביטוח, והוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות בנכסי הקופה, כפי שקבע שר האוצר. כל השאר אסור. דמי הניהול הם התשלום על השירות עצמו, על ניהול הכסף. ההוצאות הישירות הן חריג מצומצם לכלל הזה.

הרשימה הסגורה של ההוצאות הישירות

תקנות הוצאות ישירות משנת 2008 פותחות במילה שמסגירה את הכול. הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות בנכסי משקיע מוסדי "יהיו אלה בלבד", ואחריה באה רשימה: עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך סחירים, דמי שמירה ועמלות של מי שמבצע את משמורת ניירות הערך, הוצאות מהשקעה בניירות ערך לא סחירים או ממתן הלוואה שאינם של צד קשור, הוצאות מהשקעה בזכויות במקרקעין שאינן של צד קשור, מסים שחלים על המשקיע המוסדי ועל נכסיו והכנסותיו, דמי ביטוח משנה לקופת גמל לקצבה, הוצאות לניהול תביעה נגד מי שהושקעו בו הכספים, עמלת ניהול חיצוני, והוצאה הנובעת ממתן משכנתה.

בתוך הרשימה הזו מסתתרים שני דברים שונים מאוד זה מזה, והרשות עצמה מחלקת אותם לשניים.

הסוג הראשון הוא הוצאות שמשולמות לצד שלישי בגין פעולות שהגוף המוסדי לא יכול לבצע בעצמו: קנייה ומכירה של ניירות ערך דרך חבר בורסה, שמירת ניירות ערך סחירים אצל קסטודיאן, וכדומה. ההכרה בהן כהוצאה ישירה אינה עניין של מחיר אלא של שיקול דעת. אם עמלת המכירה הייתה יוצאת מכיסה של החברה המנהלת, היא הייתה עשויה להשפיע על ההחלטה אם למכור נייר ערך או להחזיק בו. ההפרדה נועדה לנקות את ההחלטה הזו משיקולים זרים.

הסוג השני הוא עמלת ניהול חיצוני: תשלום לגורם חיצוני שאינו הגוף המוסדי, עבור ניהול השקעות. למשל תשלום למנהל תיקים זר שמתמחה באזור גיאוגרפי או בענף מסוים, או תשלום למנהל קרן שלפחות 75% מנכסיה הם נכסים שלא הונפקו בישראל ואינם נסחרים בה. גם כאן ההיגיון מוצהר: לעודד פיזור והשקעה בתחומים שבהם לגוף המוסדי אין מומחיות, בלי שהעלות תרתיע אותו.

נקודה אחת שקל להחמיץ נוגעת לתשואה. ההוצאות הישירות נגבות מנכסי הקופה המשותפת, בשיעור אחיד לכל החוסכים באותה קופה או מסלול, וזאת לפני הצגת התשואה. כלומר כל חוסך רואה את התשואה שהושגה עבורו רק אחרי ניכוי ההוצאות הישירות. הן לא יורדות שורה נפרדת מהחשבון, והן כבר בפנים.

התקרה שהייתה, ומי קובע אותה עכשיו

עד 2014 לא הייתה בתקנות תקרה להיקף עמלת הניהול החיצוני. בתיקון מאפריל 2014 נקבעה לראשונה תקרה כזו, כהוראת שעה, בשיעור 0.25% מסך השווי המשוערך של נכסי המסלול.

בפברואר 2020 מינה הממונה על שוק ההון ועדה מייעצת בראשות פרופ' ישי יפה לבחינת כל סוגיית ההוצאות הישירות: אילו סוגים מותר לגבות, מה תרומתם לתשואת החוסכים, ואיזה גילוי נדרש. הוועדה ערכה מחקר אמפירי, ואחת מהמלצותיה הייתה לעבור ככל הניתן למחיר ידוע מראש, שמחושב כשיעור מסך הצבירה של החוסך וכולל גם את דמי הניהול מצבירה ומהפקדה וגם סוגי הוצאות ישירות. לגבי חוסכים קיימים, שבהם מעבר כזה מעורר קשיים משפטיים ותפעוליים, הציעה הוועדה לבטל את תקרת ה-0.25% ולקבוע "מחיר יחיד הצגתי" שמחושב כשיעור מהצבירה בלבד וכולל את דמי הניהול ואת ההוצאות הישירות יחד.

ההמלצה הזו היא בדיוק מה שקרה. בתיקון לתקנות שפורסם ב-30 באוקטובר 2022, ותחילתו ב-1 בינואר 2023, בוטלה תקרת ה-0.25%. במקומה נקבע שכל גוף מוסדי יקבע לכל מסלול שבניהולו את השיעור המרבי של עמלת ניהול חיצוני לאותה שנה, ויפרסם אותו באתר האינטרנט שלו באופן שיהיה גלוי לחוסכים.

לפרסום הזה יש כללים. התקנות קובעות שהמגבלה מחושבת לפי סך השווי המשוערך של נכסי הקופה או המסלול בתום שנת הכספים הקודמת, שהיא מוצגת במונחים שנתיים, שהיא מפורסמת לא יאוחר מ-31 בדצמבר של השנה שקדמה לשנה שלגביה נקבעה, ושגוף מוסדי לא יגבה עמלת ניהול חיצוני מעבר למגבלה שפרסם. מי שרוצה לדעת מה התקרה במסלול שלו לשנה הנוכחית יכול למצוא אותה באתר של הגוף המוסדי, ולא בדוח השנתי.

שלושה רכיבים, וחלוקה ב-20

במקביל לביטול התקרה תוקנה תקנה 3ב, ובה החלק שהחוסך פוגש בפועל. לפי נוסחה מ-1 בינואר 2023, גוף מוסדי מיידע מצטרף חדש שנוסף על דמי הניהול ייגבו מנכסי הקופה הוצאות ישירות, ומוסר לו את שיעור ההוצאות שנגבו בשנה החולפת ואת העלות הכוללת הצפויה שבה יישא באותה שנה. בדיווחים התקופתיים לעמית מופיעים שיעור ההוצאות הישירות, סוגי ההשקעות שבגינן נגבו, התשואה בניכוי הוצאות ישירות, והעלות השנתית הצפויה. והסעיף שסוגר את הפינה: בכל מקום שבו קיימת חובה על פי דין להציג לעמית או למבוטח את דמי הניהול, תוצג גם העלות השנתית הצפויה.

את אופן החישוב קובע חוזר גופים מוסדיים 2023-9-6, "אופן הצגת העלות השנתית הצפויה לעמית או למבוטח", מ-20 ביולי 2023. ההגדרה שבו היא שיעור העלות הכוללת הצפויה מתוך הנכסים המנוהלים, ביחס לכל מסלול השקעה, בשל דמי ניהול והוצאות ישירות. היא מורכבת משלושה רכיבים: דמי ניהול מצבירה, דמי ניהול מהפקדה, והוצאות ישירות.

ההוצאות הישירות עצמן מחושבות משני חלקים, ובשתי שיטות שונות. החלק של עמלת הניהול החיצוני נלקח לפי התקרה שהגוף המוסדי פרסם באתר שלו לשנת הכספים הנוכחית, כי זו האינדיקציה העדכנית ביותר למה שעשוי להיגבות. החלק האחר, ההוצאות שאינן עמלת ניהול חיצוני, נלקח לפי מה שנגבה בפועל בשנת הכספים האחרונה שפורסם עבורה דיווח לציבור באתר של הגוף המוסדי, מחולק בצבירה הממוצעת. הצבירה הממוצעת היא היתרה ב-31 בדצמבר של אותה שנה ועוד היתרה ב-31 בדצמבר שלפניה, חלקי שתיים.

הפרט שמסביר את הרבה מהפערים בין מוצרים הוא מה שהחוזר עושה לדמי הניהול מההפקדה. דמי ניהול מהפקדה נגזרים מההפקדה, ואילו כל שאר הרכיבים נגזרים מהצבירה, ולכן אי אפשר לחבר אותם כמו שהם. החוזר ממיר אותם למונחי צבירה בחלוקה במקדם אחיד של 20. המקדם הזה לא הומצא כאן, הוא נלקח מהמקדם ששימש להמרה דומה בחוזר שקובע את הכללים לבחירת הקרנות הנבחרות. חשוב להכיר את הרכיב הזה גם מצד שני: דמי ניהול מהפקדה נגבים בקרן פנסיה, ולכן הוא מופיע שם. בקרן השתלמות, בקופת גמל, בקופת גמל להשקעה ובפוליסת חיסכון דמי הניהול נגבים מהצבירה, וברכיב הזה אין מה למלא.

הדוגמה שבחוזר, מספר אחר מספר

החוזר לא מסתפק בנוסחה. יש בו דוגמה מלאה, והיא הדרך הפשוטה ביותר לראות למה המספר גדול מדמי הניהול שסוכמו.

שיעור ההוצאות הישירות מסוג עמלת ניהול חיצוני בשנת החישוב הוא 0.25%, לפי התקרה שפורסמה. סכום ההוצאות הישירות שאינן עמלת ניהול חיצוני, כפי שנגבה בפועל בשנת הכספים האחרונה שפורסם עבורה דיווח, הוא 500,000 שקל. השווי המשוערך של נכסי המסלול היה 550 מיליון שקל בסוף אותה שנה ו-450 מיליון בסוף השנה שלפניה, כך שהצבירה הממוצעת היא 500 מיליון שקל. חלוקה של 500,000 ב-500 מיליון נותנת 0.1%. סך ההוצאות הישירות הצפויות הוא אם כן 0.35%.

דמי הניהול מההפקדה בדוגמה הם 2%, וחלוקה ב-20 הופכת אותם ל-0.1%. דמי הניהול מהצבירה הם 0.25%. שלושת השיעורים יחד, 0.35% ועוד 0.1% ועוד 0.25%, מצטרפים לעלות שנתית צפויה של 0.7%.

השיעור שנסגר בשיחה בדוגמה הזו הוא 0.25% מהצבירה, והמספר שמוצג בסוף כמעט פי שלושה ממנו. שום דבר לא נגבה בהסתר, פשוט חוברו שני סוגי עלות. דמי הניהול נקבעים בהסדר הפרטני מול החוסך, מתחת לתקרות שקבועות בתקנות דמי הניהול, וההוצאות הישירות נגבות מהקופה בשיעור אחיד לכולם. מי שמשווה שתי חלופות לפי שיעור דמי הניהול בלבד משווה שני רכיבים מתוך שלושה.

מתי חייבים להציג אותו, ולמי

החוזר מבדיל בין שני סוגי לקוחות, וההגדרות רחבות ממה שנדמה.

"לקוח חדש" הוא מי שמבקש להצטרף למסלול השקעה, לקופת גמל או לפוליסת ביטוח חיים שאינה קופת ביטוח, וגם מי שמבקש לבצע שינוי במסלול השקעה שבו רשומות זכויות על שמו. כלומר גם חוסך ותק שרק מחליף מסלול בתוך אותה קופה נחשב לקוח חדש לעניין הזה. בעת מתן הצעה לו, ולפני ההצטרפות, יציג לו הגוף המוסדי את העלות השנתית הצפויה ביחס לכל מסלול שאליו הוא מבקש להצטרף, תחת הנחה שהצטרף בתחילת שנת הכספים של מועד ההצעה.

"לקוח קיים" הוא עמית או מבוטח שאינו לקוח חדש. אצלו הכלל פשוט: בכל מקום שבו הגוף המוסדי נדרש להציג את דמי הניהול, יוצג גם שיעור העלות השנתית הצפויה, לכל מסלול שבו מושקעים כספיו.

יש גם חובה שלישית, והיא נוגעת למי שמלווה את החוסך. בעת מתן המלצה בכתב לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), מי שנותן אותה נדרש להציג השוואה של שיעור העלות השנתית הצפויה ביחס לכל מסלולי ההשקעה שמפורטים במסמך ההנמקה. כך שחוסך שקיבל מסמך הנמקה ולא מצא בו את ההשוואה הזו יכול לבקש אותה.

מה המספר הזה לא אומר

החוזר נזהר מאוד מהמספר שהוא עצמו יצר, ומחייב להציג לצידו הודעה בנוסח מלא. הנוסח אומר שהצגת שיעור העלות השנתית הצפויה מהווה תחזית בלבד, שהיא מבוססת על מגוון רחב של הנחות שחלקן מבוסס על נתוני שנים קודמות ועל נוסחת המרה אחידה, ושאין בהצגה זו כדי לחייב את הגוף המוסדי לגבות עלויות לפי השיעור הזה. השיעור בפועל ייקבע, בין היתר, לפי ההשקעות שיבוצעו במהלך השנה, התשואות שיושגו על נכסי העמיתים במסלול, וסך המשיכות וההפקדות שיבוצעו בחשבון. ההודעה אומרת במפורש גם שהגוף המוסדי אינו מחויב לעדכן את השיעור כדי לשקף אירועים שיחולו לאחר הצגתו.

בפועל, מכל שלושת הרכיבים, רק דמי הניהול הם הסכמה. התקרה של עמלת הניהול החיצוני היא גבול עליון ולא מחיר, וההוצאות שאינן עמלת ניהול חיצוני הן נתון מהעבר. כלומר המספר טוב להשוואה בין חלופות באותו רגע, והוא לא הבטחה למה שייגבה.

גם הרשות עצמה רואה בחוזר הזה שלב. בדברי ההסבר נכתב שהוא נקבע עד לתיקון החוזרים שבהם יש חובה להציג את שיעור דמי הניהול, ובהם חוזר ההצטרפות, חוזר הדוח השנתי והרבעוני, חוזר דמי הניהול במכשירי החיסכון הפנסיוני וחוזר מסמך ההנמקה, ושעד אז תמשיך הרשות לבחון את האופן המיטבי לחישוב העלות השנתית הצפויה ולהצגתה. תכנית האסדרה של הרשות לשנת 2026 אכן מונה עדכון של חוזר מסמך ההנמקה, בין היתר כדי להתאים אותו להצגת העלות השנתית הצפויה במסגרת הליך השיווק או הייעוץ הפנסיוני.

על מי החוזר לא חל

הוראות החוזר חלות על כל הגופים המוסדיים שמנהלים קופות גמל או פוליסות ביטוח חיים שאינן קופות ביטוח, ומועד תחילתן נקבע לא יאוחר מ-1 בינואר 2024.

שני סוגי חיסכון נשארו בחוץ, ומטעם מוצהר: פוליסות ביטוח עם מרכיב חיסכון ששווקו לפני שנת 2004, והקרנות הוותיקות. הנוסחה שבנספח לחוזר מבוססת על פרמטרים של מכשירי החיסכון הרווחים בשוק, ואופן גביית הכספים במכשירים האלה שונה. מי שמחזיק פוליסה משנות התשעים או חוסך בקרן ותיקה לא יראה את המספר הזה, וההשוואה אצלו נעשית בכלים אחרים. החוזר מבהיר שאין בכך כדי לגרוע מכל הוראת דין אחרת.

התוכן כאן הוא מידע כללי על מה שכתוב בתקנות, בחוזר ובפרסומים הרשמיים, ואינו תחליף לייעוץ אישי. המשמעות של שיעור עלות מסוים תלויה בגובה הצבירה, בגובה ההפקדה החודשית, במוצר ובמסלול, ושאלה של מעבר קופה או מעבר מסלול רחבה מהעלות לבדה וכוללת גם כיסויים ביטוחיים, ותק וזכויות. לפני פעולה בחיסכון אפשר לעבור על הפרטים מול איש מקצוע מתאים.

שאלות ותשובות

למה המספר באזור האישי גבוה מדמי הניהול שסיכמתי? כי הוא לא רק דמי ניהול. העלות השנתית הצפויה מחברת שלושה רכיבים: דמי ניהול מצבירה, דמי ניהול מהפקדה מומרים למונחי צבירה בחלוקה ב-20, ושיעור ההוצאות הישירות הצפוי. ההוצאות הישירות נגבות מנכסי הקופה לפי התקנות, בנוסף לדמי הניהול.

ההוצאות הישירות יורדות לי מהחשבון בנפרד? לא. הן נגבות מנכסי הקופה המשותפת, בשיעור אחיד לכל החוסכים באותה קופה או מסלול, ולפני הצגת התשואה. התשואה שמופיעה בדוח היא כבר בניכוי שלהן.

איפה אפשר לראות מה התקרה של עמלת הניהול החיצוני במסלול שלי? באתר האינטרנט של הגוף המוסדי. התקנות מחייבות אותו לקבוע את השיעור המרבי לכל מסלול לכל שנה, לפרסם אותו לא יאוחר מ-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה, ולא לגבות מעליו.

אני רק מחליף מסלול באותה קופה. גם לי צריכים להציג את המספר? כן. לפי הגדרות החוזר, מי שמבקש לבצע שינוי במסלול השקעה שבו רשומות זכויות על שמו נחשב "לקוח חדש", ולכן ההצגה נדרשת בשלב ההצעה, לפני השינוי.

אפשר להסתמך על המספר כעל מה שייגבה ממני בשנה הקרובה? החוזר עצמו אומר שלא, ומחייב להציג לצידו הודעה שהשיעור הוא תחזית בלבד, שהוא מבוסס על הנחות ועל נתוני שנים קודמות, ושהגוף המוסדי אינו מחויב לעדכן אותו. השיעור בפועל תלוי בהשקעות שיבוצעו, בתשואות, ובמשיכות ובהפקדות שייעשו בחשבון במהלך השנה.

יש לי פוליסת חיסכון מ-2001 ולא מצאתי את המספר. למה? החוזר אינו חל על פוליסות ביטוח עם מרכיב חיסכון ששווקו לפני שנת 2004 ועל הקרנות הוותיקות, מכיוון שהנוסחה שבו מבוססת על מאפייני גבייה של מכשירי החיסכון הרווחים בשוק.

עברתי מסלול באמצע השנה. איך מחשבים את המספר בשבילי? בהצעה ללקוח חדש החישוב נעשה תחת הנחה שהצטרף למסלול בתחילת שנת הכספים של מועד ההצעה. בנוסף, במסלול שהוקם במהלך שנה ואין לו נתוני עבר, שיעור ההוצאות שאינן עמלת ניהול חיצוני נלקח ממסלול קיים באותו גוף מוסדי שמדיניות ההשקעה שלו הדומה ביותר, באישור ועדת ההשקעות, ואם אין מסלול דומה, לפי שיקול דעתה של ועדת ההשקעות.