ההנחה בדמי הניהול: חמש השנים שהחוזר מחייב, ומה מקצר אותן

הנקודות העיקריות

• הנחה בדמי ניהול, לפי החוזר שמסדיר אותה, היא הצעה של דמי ניהול נמוכים מהשיעור או מהסכום המרביים שקבועים בדין.
• חוזר גופים מוסדיים 2017-9-15 של רשות שוק ההון, שנכנס לתוקף ב-1 באפריל 2018, קובע שהצעה כזו תהיה תקפה חמש שנים או יותר מהיום שבו החלו להיגבות דמי הניהול בשיעור המוצע. החוזר שקדם לו דרש שנתיים.
• על הנחה שניתנה לפני אותו תאריך ממשיכות לחול הוראות החוזר הקודם. על חידוש של הנחה, על הארכה שלה, על הארכה אוטומטית ועל הנחה שלא נקבע לה מועד סיום, שנעשו אחרי התאריך הזה, חל החוזר החדש.
• יש רשימה סגורה של מצבים שבהם מותר להעלות את דמי הניהול לפני תום תקופת ההנחה, וההעלאה בהם מותנית בהודעה לעמית.
• אחד המצבים האלה הוא משיכה או העברה של היתרה הצבורה, מלאה או חלקית, לקופה אחרת או למסלול השקעה אחר באותה קופה. גם מעבר בין מסלולים בתוך אותה קופה נמצא באותה שורה.
• מצב אחר הוא הפסקת ההפקדות לחשבון, כשהיא לא אירעה בשל המעביד. שם ההעלאה מותרת רק שישה חודשים אחרי שההפקדות נפסקו.
• עמית שעזב מקום עבודה והתחיל במקום חדש, ובשני המקומות יש הסדר דמי ניהול של אותו גוף מוסדי, מקבל את ההסדר המטיב מבין השניים, לפי נוסחה שקבועה בנספח לחוזר. הוא גם רשאי לפנות ולבקש לשנות את ההסדר שנקבע לו.
• בקרן פנסיה, הנחה בדמי הניהול מהחיסכון הצבור חלה על כל יתרת החיסכון בקרן. אם מגיעים לעמית שיעורי הנחה שונים על יתרות שונות באותה קרן, ההנחה הגבוהה חלה על כל היתרה.
• העלאת דמי ניהול נכנסת לתוקף רק בתום חודשיים מהמועד שבו נשלחה ההודעה, או במועד שצוין בהודעה, לפי המאוחר. ההודעה לא תישלח מוקדם יותר מארבעה חודשים לפני המועד הצפוי, ו-30 יום לפני אותו מועד נשלחת הודעה שנייה לטלפון הנייד.
• החוזר חל על כל הגופים המוסדיים, למעט חברה מנהלת של קופת גמל ענפית וחברה מנהלת של קופת גמל מבטיחת תשואה.

השיחה שבה סוכמה ההנחה בדמי הניהול היא בדרך כלל השיחה שזוכרים, והתאריך שבו היא נגמרת הוא בדרך כלל הדבר שלא נרשם באף מקום. רשות שוק ההון הסדירה בדיוק את הפער הזה: יש תקופה מזערית שההנחה חייבת להחזיק, יש רשימה של מצבים שמקצרים אותה, ויש הודעות שחייבות להגיע לפני שהשיעור עולה.

ההיגיון מופיע בפתיחת החוזר עצמו, בשתי שורות. מאחר שחיסכון פנסיוני מנוהל לרוב עשרות שנים, הצעה למתן הטבות לתקופות קצרות עשויה להשפיע על בחירה לא מושכלת של המוצר. כדי למנוע הטיה כזו נקבעה תקופה מזערית למתן הטבות, ולצידה הוראות שקיפות.

חמש שנים, ולפני כן שנתיים

חוזר גופים מוסדיים 2017-9-15, מ-11 בספטמבר 2017, מחליף את החוזר שקדם לו ונכנס לתוקף ב-1 באפריל 2018. הסעיף המרכזי בו קצר: גוף מוסדי רשאי להציע לעמית דמי ניהול הנמוכים מהשיעור או מהסכום המרביים הקבועים לפי דין, ובלבד שההצעה תהיה תקפה במהלך תקופה של חמש שנים או יותר מהיום שבו החלו להיגבות דמי הניהול בשיעור המוצע. התקופה הזו היא "תקופת ההנחה".

החוזר הקודם, מדצמבר 2012, דרש שנתיים. ההבדל הזה חי עד היום, כי המועד קובע: על הנחה שניתנה לעמית לפני 1 באפריל 2018 ממשיכות לחול הוראות החוזר הקודם. החוזר החדש מבהיר גם את הצד השני, ובמפורש: על חידוש או הארכת הנחה בדמי ניהול, לרבות חידוש, הארכה אוטומטית או הנחות שלא נקבע להן מועד לתום תקופת ההנחה, שייעשו לאחר כניסתו לתוקף, חלות הוראותיו.

נקודה שקל לפספס היא מה בכלל נחשב העלאה. ההגדרה בחוזר מונה שלושה דברים: העלאת השיעור שנגבה מתוך היתרה הצבורה, העלאת השיעור שנגבה מתוך התשלומים שמועברים לגוף המוסדי בשל העמית, ומעבר לגבייה של דמי ניהול לפי סכום. גם המעבר האחרון, שלא משנה שום שיעור, נספר כהעלאה לכל דבר ולכן גורר את חובות ההודעה.

כדי להבין ביחס למה נמדדת ההנחה צריך את התקרות. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(דמי ניהול), התשע"ב-2012 קובעות אותן: בקרן פנסיה חדשה מקיפה עד 0.5% לשנה מהיתרה הצבורה ועד 6% מהתשלומים המועברים לקרן, בקופת גמל עד 1.05% לשנה מהיתרה הצבורה, ובקרן השתלמות עד 2% לשנה מהיתרה. אלה תקרות ולא מחירים. מה שנגבה בפועל נקבע בהסדר הפרטני, וההפרש בין שיעור לשיעור מצטבר לאורך שנים של חיסכון.

המצבים שמקצרים את התקופה

החוזר לא נועל את ההנחה לחמש שנים בכל מצב. הוא מונה מצבים שבהם גוף מוסדי רשאי להעלות את השיעור לפני תום תקופת ההנחה, וכולם מותנים בכך שההודעה לעמית נמסרה לפי הוראות ההודעה שבחוזר.

הראשון הוא הפסקת התשלומים לחיסכון שמועברים לקופה עבור העמית, כשההפסקה לא אירעה בשל המעביד. כאן יש לוח זמנים: ההעלאה מותרת שישה חודשים אחרי מועד ההפסקה, ולא מיד.

השני הוא משיכה מלאה או חלקית, או העברה מלאה או חלקית של היתרה הצבורה לקופת גמל אחרת או למסלול השקעה אחר באותה קופה. השורה הזו ראויה לקריאה שנייה. היא לא מדברת רק על מי שלוקח את הכסף לחברה אחרת, אלא גם על מי שנשאר באותה חברה ומעביר את היתרה למסלול השקעה אחר אצלה. מי שמחזיק הנחה ושוקל מעבר מסלול יכול לבדוק מול הגוף המוסדי מה קורה להסדר שלו לפני הבקשה, ולא אחריה.

השלישי הוא מנגנון שכבר כתוב בהסכם או בתנאי תכנית הביטוח, שמסדיר שינויים בגובה דמי הניהול לפי היתרה הצבורה בחשבון העמית או לפי משתנה אחר שהממונה אישר. לזה יש חריג מפורש: מנגנון שמבוסס על ותק העמית אינו נכלל.

שני מקומות עבודה, הסדר אחד

החלק שנוגע למספר הגדול ביותר של חוסכים הוא זה שעוסק בהחלפת עבודה. הנחה שמגיעה מהסדר במקום עבודה היא ההנחה הנפוצה, ובעבר עזיבת מקום העבודה הופיעה בעצמה כעילה להעלאה. בחוזר הנוכחי העילה הזו בוטלה, ובמקומה נכתב כלל אחר.

עזב עמית מקום עבודה שבו קיים הסדר דמי ניהול מגוף מוסדי מסוים, והחל להיות מועסק במקום עבודה חדש שבו קיים הסדר אחר של אותו גוף מוסדי, יחול עליו ההסדר המטיב מבין השניים. "הסדר מטיב" אינו עניין של תחושה אלא של חשבון: החוזר מגדיר אותו כהסדר שסך דמי הניהול מההפקדה החודשית ומיתרת החיסכון הצבורה על פיו, מחושב לפי נוסחה שבנספח א' לחוזר, הוא בעל התוצאה הנמוכה.

אם ההסדר המטיב הוא דווקא זה של מקום העבודה הקודם, הוא ממשיך עד תום תקופת ההנחה שלו. כשהיא נגמרת, ואם תקופת ההנחה של מקום העבודה החדש עדיין לא הסתיימה, עובר העמית להסדר של מקום העבודה החדש ממועד תום התקופה הקודמת.

לעמית יש גם מילה בעניין. פנה הוא לגוף המוסדי בתוך תקופת ההנחה בבקשה לשנות את ההסדר שנקבע לו, יחול ההסדר שבחר ממועד בקשתו ועד תום תקופת ההנחה של מקום העבודה הקודם או החדש, לפי העניין.

בקרן פנסיה: ההנחה חלה על כל הצבירה

סעיף נפרד בחוזר עוסק בקרנות פנסיה, ומסדיר מצב שנוצר אצל מי שצבר כסף בכמה תקופות עבודה באותה קרן. ניתנה לעמית בקרן פנסיה הנחה בדמי ניהול, תחול ההנחה מהחיסכון הצבור על כל יתרת החיסכון הצבור שלו בקרן. היה העמית זכאי לשיעורי הנחות שונים על יתרות צבורות שונות באותה קרן, תחול ההנחה הגבוהה מביניהן על כל היתרה.

כלומר, חשבון שנצברו בו כספים משני מקומות עבודה בתנאים שונים אינו מנוהל כשני חשבונות בשני שיעורים. השיעור המיטיב מבין השניים הוא זה שחל על הכול.

ההודעה על מתן ההנחה: איפה היא צריכה להופיע

שאר החוזר עוסק בשני מועדים: הרגע שבו ההנחה ניתנת, והרגע שבו דמי הניהול עולים.

נתן גוף מוסדי הנחה בדמי ניהול, עליו להציג בהקדם האפשרי הודעה על מתן ההנחה בחשבון האישי המקוון של העמית באתר שלו. ההודעה הזו צריכה לכלול שלושה דברים: את שיעור דמי הניהול החדשים, את מועד תחילת תקופת ההנחה ואת מועד סיומה, ואת המקרים שבהם רשאי הגוף המוסדי להעלות את דמי הניהול.

אם יש בידי הגוף המוסדי כתובת דואר אלקטרוני של העמית, ההודעה נשלחת גם אליה, בתוך עשרה ימי עסקים מהמועד שבו ניתנה ההנחה. ואם ההנחה ניתנה במסגרת הליך הצטרפות לקרן פנסיה או לקופת גמל, ההודעה נשלחת במסגרת ההודעה שנשלחת לעמית אחרי הצירוף, לפי חוזר ההצטרפות.

כלומר תאריך הסיום לא אמור להיות תלוי בזיכרון של מי שישב בפגישה. הוא חייב להיות כתוב במקום שאפשר לחזור אליו, ומי שלא מצא אותו באזור האישי או בדואר האלקטרוני יכול לבקש אותו מהגוף המוסדי.

שלוש הודעות לפני שהשיעור עולה

ביקש גוף מוסדי להעלות את שיעור דמי הניהול, עליו לשלוח הודעה במסמך נפרד לעמית, וגם לסוכן או ליועץ הפנסיוני שמלווה אותו באופן מתמשך, אם יש כזה. "הודעה במסמך נפרד" מוגדרת בחוזר: דף נפרד שאינו מכיל מידע נוסף מלבד ההודעה, או הודעה שנמסרת במסגרת דף פרטי הביטוח המצורף לפוליסה, באופן בולט.

המועדים הם הלב של הסעיף. תחילתה של ההעלאה תהיה בתום חודשיים מהמועד שבו נשלחה ההודעה לעמית ולמי שמלווה אותו, או במועד שצוין בהודעה, לפי המאוחר. ומצד שני, ההודעה לא תישלח מוקדם יותר מארבעה חודשים לפני מועד ההעלאה הצפוי. יש כאן חלון, ולא רק רצפה: לא פחות מחודשיים התראה, ולא יותר מארבעה חודשים מראש.

אם יש לגוף המוסדי כתובת דואר אלקטרוני של העמית, ההודעה נשלחת לשם, ושורת הנושא קבועה בחוזר: "לתשומת לבך - דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני שלך ב________ משתנים", כשבמקום הקו מופיע שם הגוף המוסדי. אם לא הייתה כתובת, או שההודעה חזרה, או שהעמית ביקש לקבל הודעות בדרך אחרת, היא נשלחת בדואר רגיל.

ואז באה ההודעה השנייה. שלושים יום לפני מועד ההעלאה הצפוי נשלחת הודעה למספר הטלפון הנייד של העמית, בנוסח שקבוע בנספח ב' לחוזר. הנוסח עצמו מופיע שם במלואו, ומסתיים בהפניה לאזור האישי. אם אין לגוף המוסדי מספר נייד, ההודעה נשלחת לדואר האלקטרוני, ואם אין לו גם כתובת דואר אלקטרוני, הסעיף הזה לא חל.

מה כתוב בהודעה עצמה

נספח א' לחוזר קובע את מתכונת ההודעה, וזה חלק מעניין בפני עצמו, כי הוא מגדיר מה חייב להיות מול העיניים של מי שמקבל מכתב כזה.

בראש ההודעה מופיע התאריך שממנו משתנים דמי הניהול ומספר החשבון, ולאחריו טבלה. הטבלה מציגה את השיעור הנוכחי ואת השיעור החדש, באחוזים ובשקלים, לפי שני רכיבים: מההפקדה ומהחיסכון. בקרן פנסיה שני הרכיבים רלוונטיים, שכן זה המוצר שבו נגבים דמי ניהול גם מההפקדה וגם מהצבירה. בשאר מוצרי החיסכון דמי הניהול נגבים מהצבירה, וזו השורה שאומרת את הסיפור.

שתי השורות התחתונות בטבלה הן אלה שהופכות אחוזים למשהו מוחשי: הסכום שנגבה בשנה שחלפה לפי השיעור הנוכחי, והסכום שהיה נגבה באותה שנה לפי השיעור החדש. החוזר אפילו קובע את הנוסחה לחישוב השורה השנייה, ומגדיר בה את הצבירה הממוצעת בשנים עשר החודשים כיתרת החיסכון בתחילת התקופה ובסופה, חלקי שתיים.

מתחת לטבלה מופיעה שורה אחת של מספר השוואה: דמי הניהול הממוצעים בקרן, כפי שפורסמו בדוח האחרון לעמית. כאן נדרשת זהירות. ממוצע הוא מספר אחד שמאחוריו חשבונות גדולים וקטנים מאוד, והוא לא מודד מה מגיע לחוסך מסוים ולא מהו שיעור ראוי. הוא נתון רקע, לא עוגן.

בסוף ההודעה מופיעה הפניה למחשבון דמי הניהול של רשות שוק ההון, ולצידה רשימה של הנתונים שצריך כדי להזין אותו: המוצר הפנסיוני, ממוצע ההפקדה החודשית, סכום החיסכון הצבור ושיעורי דמי הניהול החדשים. כך שהמכתב מגיע עם כל מה שצריך כדי לבדוק את המספרים לבד, בלי להתקשר לשאול.

על מי החוזר לא חל

החוזר חל על כל הגופים המוסדיים, למעט חברה מנהלת של קופת גמל ענפית וחברה מנהלת של קופת גמל מבטיחת תשואה, כהגדרתה בתקנות דמי הניהול. בקופה ענפית דמי הניהול נגבים לפי ההוצאות שהוצאו בפועל, וההיגיון של הנחה לתקופה קצובה פשוט לא מתאים שם.

הייתה גם הוראת מעבר. עד 31 במרץ 2019 לא חלו הוראות תקופת ההנחה על הנחה שניתנה לעמית אחרי כניסת החוזר לתוקף, לפי הסכם שנחתם בין המעסיק לגוף המוסדי לפני אותו מועד. על הנחה כזו חלו הוראות החוזר הקודם. ההוראה הזו רלוונטית היום בעיקר להסדרים ותיקים ולשאלה לפי איזה חוזר נקבעה תקופת ההנחה בהם.

התוכן כאן הוא מידע כללי על מה שכתוב בחוזר, בתקנות ובפרסומים הרשמיים, ואינו תחליף לייעוץ אישי. המשמעות של הסדר דמי ניהול מסוים תלויה בגובה הצבירה, בגובה ההפקדה החודשית, במספר החשבונות ובנסיבות האישיות, ושאלה של מעבר קופה או מעבר מסלול היא שאלה רחבה מדמי הניהול לבדם. לפני פעולה בחיסכון אפשר לעבור על הפרטים מול איש מקצוע מתאים.

שאלות ותשובות

קיבלתי הנחה בדמי ניהול ולא יודע עד מתי היא בתוקף. איפה זה אמור להיות רשום? החוזר מחייב את הגוף המוסדי להציג הודעה על מתן ההנחה בחשבון האישי המקוון באתר שלו, וההודעה כוללת את שיעור דמי הניהול החדשים, את מועד תחילת תקופת ההנחה ואת מועד סיומה ואת המקרים שבהם מותר להעלות את דמי הניהול. אם יש לגוף כתובת דואר אלקטרוני של העמית, ההודעה נשלחת גם אליה בתוך עשרה ימי עסקים ממועד מתן ההנחה.

אני רוצה להעביר את הכסף למסלול השקעה אחר באותה חברה. זה נוגע להנחה? לפי החוזר, העברה מלאה או חלקית של היתרה הצבורה למסלול השקעה אחר באותה קופה היא אחד המצבים שבהם גוף מוסדי רשאי להעלות את שיעור דמי הניהול לפני תום תקופת ההנחה, בכפוף להודעה לעמית. מי שמחזיק הנחה יכול לבדוק מול הגוף המוסדי, לפני הגשת הבקשה, מה הכללים שחלים על ההסדר שלו.

הפסקתי להפקיד. ההנחה נגמרת מיד? החוזר מתיר העלאה בשל הפסקת תשלומים שלא אירעה בשל המעביד, אך לא במועד ההפסקה עצמו. הוא נוקב בשישה חודשים אחרי מועד ההפסקה.

החלפתי עבודה, ובשני המקומות העבודה עובדים עם אותה חברה. לפי איזה הסדר אני? לפי ההסדר המטיב מבין השניים, כשהמטיב נקבע בחשבון שמשקלל את דמי הניהול מההפקדה החודשית ומיתרת החיסכון הצבורה לפי נוסחה שבנספח לחוזר. אם ההסדר המטיב הוא של מקום העבודה הקודם, הוא ממשיך עד תום תקופת ההנחה שלו, ואז חל ההסדר החדש אם תקופת ההנחה שלו טרם הסתיימה. אפשר גם לפנות לגוף המוסדי ולבקש לשנות את ההסדר שנקבע.

מתי בדיוק דמי ניהול שעלו מתחילים להיגבות? בתום חודשיים מהמועד שבו נשלחה ההודעה במסמך נפרד לעמית ולמי שמלווה אותו באופן מתמשך, או במועד שצוין בהודעה, לפי המאוחר. ההודעה גם לא נשלחת מוקדם יותר מארבעה חודשים לפני המועד הצפוי, ו-30 יום לפניו נשלחת הודעה שנייה לנייד.

ההנחה שלי ניתנה ב-2016. חמש השנים חלות עליה? לא. החוזר קובע שעל הנחה שניתנה לפני כניסתו לתוקף, ב-1 באפריל 2018, חלות הוראות החוזר הקודם, שדרש שנתיים. אם ההנחה חודשה או הוארכה לאחר אותו מועד, לרבות הארכה אוטומטית, חלות הוראות החוזר החדש.

יש לי בקרן הפנסיה כספים משני מקומות עבודה בשיעורי הנחה שונים. איזה שיעור נגבה? בקרן פנסיה, הנחה בדמי הניהול מהחיסכון הצבור חלה על כל יתרת החיסכון הצבור בקרן, ואם מגיעים לעמית שיעורי הנחה שונים על יתרות שונות באותה קרן, ההנחה הגבוהה מביניהן חלה על כל היתרה.