שתי התקרות של קרן ההשתלמות: עד כמה ההפקדה מוטבת, ומה קורה מעליה

הנקודות העיקריות

• ההפקדה של שכיר לקרן השתלמות מחושבת על בסיס "משכורת קובעת", ותקרתה בשנת 2026 עומדת על 188,544 ש"ח בשנה, שהם 15,712 ש"ח בחודש.
• בתוך התקרה הזו המעסיק מפקיד 7.5% מהשכר ברוטו והעובד 2.5%. נכון ל-2025, תקרת ההפקדה השנתית הפטורה ממס הכנסה עמדה על 14,141 ש"ח, ותקרת ההפקדה שנהנית מפטור ממס רווחי הון עמדה על 18,854 ש"ח.
• לעצמאי יש שתי תקרות נפרדות לגמרי: תקרת הכנסה קובעת של 293,397 ש"ח בשנה, שעליה מחושב הניכוי, ותקרת הפקדה מוטבת של 20,566 ש"ח בשנה, שקובעת עד איזה סכום הרווחים פטורים.
• אפשר להפקיד לקרן סכום גבוה מהתקרה. ההפקדות שמעליה פשוט לא נושאות את הטבת המס.
• הטבות המס ניתנות אחרי ותק של שש שנים במשיכה לכל מטרה, או אחרי שלוש שנים במשיכה למימון השתלמות או קורס מקצועי, וכן בהגעה לגיל פרישה.
• בלוח העזר של רשות המסים, בפרק של ניכוי מס במקור מתשלומים שאינם משכורת, השיעור שמופיע מול "משיכות מקרן השתלמות" הוא 47%.

המספר שממנו הכל מתחיל: 188,544 ש"ח

עובד שמפקיד לקרן השתלמות כבר שנים לא בהכרח יודע מה התקרה שלה. זה מתחיל להיות רלוונטי כשהשכר עולה, וההפקדה שנראית בתלוש אותו דבר כבר לא שווה אותו דבר.

לוח העזר של רשות המסים לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לחודש ינואר 2026 ואילך, בנוסח המעודכן לאפריל 2026, מרכז את הסכומים המתואמים לשנת המס. בשורה שכותרתה "משכורת קובעת להפרשות לקרן השתלמות" לפי סעיף 3(ה) לפקודה רשום סכום אחד: 188,544 ש"ח לשנה. חלוקה בשנים עשר נותנת 15,712 ש"ח לחודש.

זו לא תקרה על גובה ההפקדה אלא תקרה על גובה השכר שממנו מחשבים אותה. מי שמשתכר 12,000 ש"ח בחודש מפקיד על כל השכר. מי שמשתכר 25,000 ש"ח בחודש מפקיד בהטבה רק על החלק שעד 15,712 ש"ח, וכל שקל מעבר לזה הוא כבר סיפור אחר מבחינת המס.

נייר המדיניות של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שפורסם באוקטובר 2025, מפרט איך התקרה הזו מתחלקת. הפקדות המעסיק לקרן עומדות על 7.5% משכרו ברוטו של העובד, והפקדות העובד על 2.5%. נכון לשנת 2025, תקרת ההפקדה השנתית הפטורה ממס הכנסה עמדה על 14,141 ש"ח, בעוד שתקרת ההפקדה הפטורה ממס רווחי הון עמדה על 18,854 ש"ח, שהם 14,141 ש"ח בגין הפרשות המעביד ועוד 4,713 ש"ח בגין הפרשות העובד.

כאן מסתתר הפער שמבלבל הכי הרבה אנשים. יש שתי תקרות, לא אחת, והן לא מודדות את אותו דבר.

למה יש שתי תקרות ולא אחת

ההטבה הראשונה פועלת ברגע ההפקדה. הפקדת המעסיק לקרן השתלמות אינה נחשבת הכנסה חייבת בידי העובד, ולכן היא פטורה ממס הכנסה, מדמי ביטוח לאומי וממס בריאות בגובה שיעור המס השולי שחל על שכרו. על ההטבה הזו חלה התקרה הנמוכה יותר.

ההטבה השנייה פועלת שנים אחר כך, ברגע המשיכה. היא פטור ממס רווחי הון בגובה 25% מהרווחים הריאליים שנצברו בקרן, כלומר מהרווחים הנומינליים בניכוי העליות המצטברות במדד המחירים לצרכן. על ההטבה הזו חלה התקרה הגבוהה יותר, וההפרש בין השתיים הוא בדיוק חלקו של העובד.

התוצאה המעשית פשוטה. הכסף שהעובד עצמו מפריש מהשכר נטו כבר שילם מס הכנסה בדרך, ולכן הוא לא נהנה מההטבה הראשונה, אבל הרווחים שלו בקרן כן נכנסים תחת הפטור השני. לכן תקרת הפטור ממס רווחי הון גבוהה מתקרת הפטור ממס הכנסה, ולא להפך.

נייר המדיניות מציין בנפרד שעובדי הוראה זכאים להפרשות מוטבות מוגדלות לקרן השתלמות, כך שהתמונה שלהם שונה מזו של שאר השכירים.

העצמאי עובד מול מספרים אחרים לגמרי

עצמאי שפותח קרן השתלמות על שמו לא נמדד מול משכורת קובעת, משום שאין לו תלוש. במקומה יש לו שתי שורות אחרות בלוח העזר של רשות המסים, ושתיהן שנתיות.

הראשונה היא "תקרת הכנסה קובעת בקרן השתלמות לעצמאיים" לפי סעיף 17(5א), ובשנת 2026 היא עומדת על 293,397 ש"ח בשנה. לפי נייר המדיניות, עצמאי יכול להפקיד לקרן ההשתלמות על שמו עד כ-4.5% מהכנסתו החייבת ולקבל על כך ניכוי ממס הכנסה, ואותם 4.5% מתוך תקרת ההכנסה הקובעת מגיעים לכ-13,203 ש"ח בשנה. זה הסכום שנייר המדיניות מציג כתקרת ההפקדה השנתית שבגינה ניתן הניכוי נכון ל-2025.

השנייה היא "הפקדה מוטבת" לפי סעיפים 9(16א) ו-9(16ב), שעומדת בשנת 2026 על 20,566 ש"ח בשנה. זו התקרה שרלוונטית לפטור ממס על הרווחים, ולא לניכוי.

ההבדל בין שתי השורות האלה הוא הסיבה שעצמאי יכול להפקיד סכום שעליו הוא לא יקבל ניכוי, ובכל זאת הרווחים שייצברו עליו יהיו פטורים. זה לא או-או. כל אחד משני המספרים עונה על שאלה אחרת.

התוכן כאן הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ אישי. לכל חוסך יש תמהיל הכנסות, שיעור מס שולי ולוח זמנים משלו, ואת המשמעות של הפקדה מעל או מתחת לתקרה אפשר לבדוק עם בעל רישיון.

מה באמת קורה לכסף שמעל התקרה

המילה תקרה נשמעת כמו חומה. היא לא. אפשר להפקיד מעליה, פשוט בלי ההטבה.

נייר המדיניות אומר זאת במפורש: ניתן להפקיד לקרן ההשתלמות סכום העולה על גובה התקרה, אולם כלל ההפקדות מעבר לתקרה יחויבו במס. הכסף נכנס לקרן, מושקע באותו מסלול ומנוהל באותה חברה מנהלת, אבל מבחינת המס הוא כבר לא אותו כסף.

אצל שכיר, הפקדת מעסיק שמחושבת על שכר גבוה מהמשכורת הקובעת נחשבת הכנסה בידי העובד בגין החלק שמעל התקרה, והרווחים שנצברים עליה אינם נכנסים לפטור. אצל עצמאי, הפקדה מעל ההפקדה המוטבת לא תיהנה מהפטור על הרווחים.

זו הנקודה שבה שיחה עם מעסיק על "להעלות את ההפקדה" מקבלת משמעות מספרית. מעל המשכורת הקובעת, אותה הפקדה עצמה שווה פחות לעובד ממה שהיא נראית בתלוש.

שש שנים, שלוש שנים, וגיל פרישה

ההטבות שתוארו עד כאן אינן אוטומטיות. לפי נייר המדיניות, כלל הטבות המס ניתנות רק לאחר צבירת ותק מינימלי של שש שנים בקרן במקרה של משיכה לכל מטרה, או שלוש שנים במשיכה למימון השתלמות או קורס מקצועי, או לאחר הגעה לגיל פרישה. פטירה היא מקרה נוסף, שבו היורשים נכנסים לתמונה.

קצת היסטוריה עוזרת להבין למה זה בנוי כך. קרנות ההשתלמות הראשונות בישראל הוקמו בתחילת שנות השישים ויועדו לעובדי הוראה שכירים, כדי לאפשר יציאה לשנת השתלמות או שבתון בתום שש שנות חיסכון, ומכאן שמן. בתחילת שנות השמונים בוטלו המגבלות על המשיכה וניתנה לעובדים האפשרות למשוך תשלומים מהקרן לכל מטרה. מסלול שלוש השנים להשתלמות הוא מה שנשאר מהייעוד המקורי.

לצד זה יש הטבה שלישית שפועלת כל הזמן ולא נספרת בשנים: מעבר בין נכסים בתוך הקרן אינו אירוע מס, כלומר יש דחיית מס בעת שינוי הרכב הנכסים. זה נכון גם בקופות גמל, בקרנות פנסיה ובפוליסות חיסכון, ובאחרונות הפטור קיים רק במעבר בין מסלולים ולא בין חברות מנהלות.

47%, והמספר שמאחורי השורה הזו

בלוח העזר של רשות המסים יש פרק שעוסק בניכוי מס הכנסה מתשלומים שאינם משכורת או שכר עבודה. אחת השורות בו היא "משיכות מקרן השתלמות", ושיעור הניכוי שמופיע מולה הוא 47%.

השורה הזו מסבירה למה המילה "ותק" חוזרת כל כך הרבה פעמים בכל דף הסבר של קרן השתלמות. כשמשיכה נעשית מחוץ לתנאים שמזכים בהטבה, היא נפגשת עם שיעור ניכוי במקור גבוה, והפער בין שני המצבים נמדד באלפי שקלים.

ומדובר בהרבה כסף. בסוף 2024 הגיעו הנכסים המנוהלים בקרנות ההשתלמות ל-406 מיליארד ש"ח, שהיוו כ-22% מסך נכסי החיסכון של משקי הבית בישראל בניכוי חיסכון פנסיוני. סכום ההפקדות נטו, כלומר הפקדות בניכוי משיכות, עמד בשנים האחרונות על 12.9 מיליארד ש"ח בממוצע בשנה.

למי בכלל יש קרן השתלמות

שאלת התקרה רלוונטית רק למי שיש לו קרן מלכתחילה, והנתונים בנייר המדיניות מראים שזו לא שאלה טריוויאלית. 47% מהשכירים בגילאי 25 עד 64 מפקידים לקרן השתלמות, וכרבע מהעצמאים.

הפילוח מעניין יותר מהממוצע. שיעור המפקידים בקרב השכירים בעשירוני השכר הגבוהים, שבעה עד עשרה, עמד על כ-80%, לעומת כ-16% בעשירונים הנמוכים, אחד עד שלושה. בקרב אקדמאים שיעור ההפקדה עומד על 63%, ובקרב עובדים ללא השכלה גבוהה על 33%.

הסיבה המבנית לכך היא שהפקדה לקרן השתלמות מחייבת הסכמה או נכונות מצד המעסיק ומתבצעת רק במסגרת יחסי עבודה, למעט אצל עצמאים. במילים אחרות, זו הטבה נלווית לשכר ולא זכות שקיימת לכל עובד במשק.

נייר המדיניות של אגף הכלכלן הראשי מציע לצמצם את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, עם עדיפות להפחתת תקרת ההכנסה המזכה. אחת החלופות שנבחנו בו היא הפחתת התקרה ב-25%, מ-15,712 ש"ח ל-11,784 ש"ח לחודש. מדובר בניתוח מדיניות ולא בשינוי שנקבע, והתקרה שבתוקף לשנת 2026 היא זו שמופיעה בלוח העזר של רשות המסים.

שאלות ותשובות

מה התקרה להפקדה לקרן השתלמות בשנת 2026? לשכיר, המשכורת הקובעת להפרשות לקרן השתלמות לפי סעיף 3(ה) עומדת על 188,544 ש"ח לשנה, שהם 15,712 ש"ח לחודש. לעצמאי, תקרת ההכנסה הקובעת לפי סעיף 17(5א) עומדת על 293,397 ש"ח לשנה, ותקרת ההפקדה המוטבת לפי סעיפים 9(16א) ו-9(16ב) על 20,566 ש"ח לשנה.

אפשר להפקיד יותר מהתקרה? כן. נייר המדיניות של משרד האוצר מבהיר שניתן להפקיד סכום העולה על התקרה, אולם ההפקדות שמעבר לה יחויבו במס. הכסף מתנהל בקרן כרגיל, ההטבה היא זו שנעצרת.

למה יש שני מספרים שונים, אחד לפטור ממס הכנסה ואחד לפטור ממס רווחי הון? משום שמדובר בשתי הטבות שפועלות בשני רגעים שונים. נכון ל-2025, הפטור ממס הכנסה בהפקדה חל עד 14,141 ש"ח בשנה, והפטור ממס רווחי הון חל עד 18,854 ש"ח, שהם אותם 14,141 ש"ח של המעסיק ועוד 4,713 ש"ח של העובד.

מתי אפשר למשוך בלי לאבד את הטבת המס? לפי נייר המדיניות, אחרי ותק של שש שנים במשיכה לכל מטרה, או אחרי שלוש שנים במשיכה למימון השתלמות או קורס מקצועי, וכן בהגעה לגיל פרישה. במקרה של פטירה, היורשים הם שנכנסים לתמונה.

מה הפטור ממס רווחי הון שווה בפועל? הוא פטור בגובה 25% מהרווחים הריאליים שנצברו בקרן. רווח ריאלי הוא הרווח הנומינלי בניכוי העליות המצטברות במדד המחירים לצרכן, כך שההטבה נמדדת על הרווח שמעבר לאינפלציה ולא על הרווח שבתלוש הקרן.

מה המשמעות של 47% שמופיע מול משיכות מקרן השתלמות? בפרק של לוח העזר שעוסק בניכוי מס במקור מתשלומים שאינם משכורת או שכר עבודה, זהו שיעור הניכוי הרשום מול "משיכות מקרן השתלמות". הוא ממחיש את הפער בין משיכה שעומדת בתנאי הוותק לבין משיכה שלא.