למשוך את החיסכון הפנסיוני בסכום אחד: שני הסכומים המזעריים שהחוק בודק

הנקודות העיקריות

• חיסכון שיועד לקצבה לא הופך לסכום חד-פעמי לפי בקשה. סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, קובע מתי משיכה כזאת נחשבת משיכה כדין.
• מקופת גמל לקצבה (שאינה קרן ותיקה) אפשר לקבל סכום חד-פעמי בדרך של היוון חלק מהקצבה, ובתנאי שהקצבה שתישאר אחרי ההיוון לא תפחת מ"סכום הקצבה המזערי". לשנת 2026 הסכום הוא 5,306 שקלים לחודש.
• מי שהקצבה שלו שווה לסכום המזערי או נמוכה ממנו יכול להוון לפי שיעור שלא יעלה על 25% מהקצבה, ולתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לפי שיטת ההיוון שבתקנון הקופה.
• בבדיקת הקצבה המזערית נכנסות לחשבון גם קצבאות מקופות גמל אחרות וגם פנסיה תקציבית. קצבת זקנה מהביטוח הלאומי וקצבת שאירים לא נכנסות לחשבון הזה.
• משיכה בסכום חד-פעמי מקופת גמל לקצבה שלא בדרך של היוון מותרת רק במקרים שמנויים בחוק, ובהם כספים ממרכיב הפיצויים, חשבון חדש שנפתח בהעברה של כספי פיצויים או של כספי מוטב, ומסלול הצבירה הקטנה.
• לצבירה קטנה יש מסלול נפרד: מי שהגיע לגיל פרישת חובה, 67, וסך הכספים שלו בקופות אינו עולה על "סכום הצבירה המזערי", 110,250 שקלים לשנת 2026, יכול למשוך את הכספים בלי לעבור דרך קצבה.
• מרכיב הפיצויים נבדק בנפרד ואינו כפוף לתנאי הקצבה המזערית.
• משיכה שאינה לפי סעיף 23 היא משיכה שלא כדין. בקופת גמל לקצבה שיעור הניכוי הוא הגבוה מבין 35% לבין שיעור המס השולי.

השאלה הזאת מגיעה כמעט תמיד באותו ניסוח: "צברתי סכום, הגעתי לגיל, אפשר לקבל את הכול ביחד?" לפעמים זה כדי לסגור משכנתה, לפעמים כדי לעזור לילדים, ולפעמים פשוט כדי שהכסף יהיה בחשבון. התשובה לא תלויה ברצון הטוב של הקופה אלא בשני סכומים שהחוק מודד, ובשאלה אחת מקדימה: באיזה סוג קופה הכסף יושב.

איזו קופה ואיזה כסף

בעבר הבחין החוק בין קופת גמל משלמת לקצבה לבין קופת גמל שאינה משלמת לקצבה. בנוסח העדכני של החוק ההגדרות האלה נמחקו, וסעיף 23 מדבר על קופת גמל לקצבה, ומבחין בעיקר בין קרן ותיקה לבין שאר הקופות.

זה הסעיף שקובע קודם כול איך הכסף יוצא בכלל. לפי סעיף 23, משיכה בסכום חד-פעמי מקופת גמל לקצבה, שלא בדרך של היוון קצבה, תיעשה רק במקרים שמנויים בו, ובהם: כספים ממרכיב הפיצויים, חשבונות חדשים שנפתחו בהעברה של כספי פיצויים או של כספי מוטב, ומצב הצבירה הקטנה שמפורט להלן.

היוון: לקחת חלק מהקצבה כסכום אחד

בקופת גמל לקצבה הדרך לקבל סכום חד-פעמי מתוך הקצבה נקראת היוון. פירוש הדבר שחלק מהקצבה העתידית מומר לסכום אחד שמשולם עכשיו, לפי שיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה. מדריך רשות המסים למילוי טופס 161ד מנסח את התוצאה בצורה ישירה: מי שבוחר למשוך סכום חד-פעמי בדרך של היוון, הקצבה החודשית שלו תפחת.

התנאי שהחוק מציב הוא גבול תחתון לקצבה שנשארת. סכום הקצבה שהעמית יהיה זכאי לה אחרי ההיוון לא יפחת מסכום הקצבה המזערי. לשנת 2026 הסכום הזה הוא 5,306 שקלים לחודש, כפי שרשות המסים מפרסמת אותו בלוח העזר לחישוב מס הכנסה ובמדריך לטופס 161ד.

במספרים זה נראה כך. מי שהקצבה הצפויה שלו 7,500 שקלים לחודש יכול להוון את החלק שמעל 5,306 שקלים. מי שהקצבה הצפויה שלו 5,100 שקלים נמצא ממילא מתחת לרף, ועליו חל כלל אחר.

כשהקצבה כבר נמוכה מהסכום המזערי

החוק לא חוסם לגמרי את מי שהקצבה שלו שווה לסכום המזערי או נמוכה ממנו. במקרה כזה ההיוון נעשה לפי שיטת ההיוון שבתקנון הקופה, לפי שיעור שלא יעלה על 25% מהקצבה שהעמית זכאי לה מהקופה, ולתקופה שלא תעלה על חמש שנים. חוזר רשות המסים שעוסק בהיוון קצבאות מתאר את אותו כלל.

זה הבדל גדול בין שני המצבים. בעל קצבה גבוהה מהרף מהוון את העודף שמעליו ושומר על קצבה מלאה מעל הרף. בעל קצבה נמוכה מהרף מקבל חלק מהקצבה של חמש שנים מראש, והקצבה שלו באותן שנים נפגעת בהתאם.

אילו קצבאות נכנסות לחשבון

הבדיקה היא על כל התמונה ולא על קופה אחת. לשון החוק אומרת שאם משולמת לעמית פנסיה תקציבית או קצבה מקופה אחרת, גם הסכום הזה נכנס לחישוב הקצבה שתישאר לו אחרי ההיוון.

מצד שני, לא כל קצבה נספרת. חוזר רשות המסים מבהיר שלצורך בדיקת סכום הקצבה המזערי מובאות בחשבון כל קצבאותיו של היחיד, למעט קצבאות שמוגדרות בסעיפים 9(6) עד 9(6ז) לפקודת מס הכנסה, ובהן קצבת שאירים וקצבת זקנה מהביטוח הלאומי. כלומר קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי אינה עוזרת לעבור את הרף של 5,306 שקלים.

המסלול של הצבירה הקטנה: 110,250 שקלים וגיל 67

יש מצב שבו החוק מוותר על הקצבה. סעיף 23 מאפשר משיכה בסכום חד-פעמי מקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, שלא בדרך של היוון, לעמית שמתקיימים בו כל התנאים האלה:

• הוא הגיע לגיל פרישת חובה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004. הגיל הזה הוא 67, לנשים ולגברים.
• סך הכספים בחשבונותיו בקופה שממנה נמשכים הכספים ובקופות גמל לקצבה אחרות שאינן קרן ותיקה, אינו עולה על סכום הצבירה המזערי. לשנת 2026 הסכום הוא 110,250 שקלים במועד המשיכה.
• לא משולמת לו קצבה מקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה. ואם כן משולמת לו קצבה כזאת, סך הקצבאות שלו מאותה קופה ומקופות גמל לקצבה אחרות, בתוספת פנסיה תקציבית, עולה על סכום הקצבה המזערי.

הסיבה מובנת. סכום כזה לא מייצר קצבה חודשית שיש בה ממש, ולכן החוק לא שולח אותו למסלול של קצבה. אלה התנאים של מסלול הצבירה הקטנה, לצד המקרים האחרים שבסעיף 23, כמו כספים ממרכיב הפיצויים.

שני הסכומים האלה מתעדכנים משנה לשנה, ורשות המסים מפרסמת אותם ברשימת הסכומים המתואמים שבלוח העזר השנתי. מי שמחשב לשנה אחרת ייקח את הסכום שהיה בתוקף באותה שנה.

מרכיב הפיצויים נבדק בנפרד

בחשבון שמגיע מעבודה כשכיר יש גם מרכיב פיצויים, והוא לא חלק מהחישוב הזה. סעיף 23 מונה את מרכיב הפיצויים כאחד המקורות שמהם מותרת משיכה בסכום חד-פעמי מקופת גמל לקצבה שלא בדרך של היוון, בנפרד מתנאי הצבירה הקטנה ומהמקרים האחרים שבסעיף.

לכן אדם אחד יכול לגלות שהחלק מהחשבון שמקורו בפיצויים נזיל לפי כללים אחרים לגמרי, ובדרך כלל בעלי משמעות מס משלהם, בזמן שחלק התגמולים באותו חשבון כפוף לכל מה שנכתב כאן.

הפטור על הסכום המהוון בא על חשבון הפטור החודשי

גם כשהמשיכה אפשרית מבחינת סעיף 23, נשאלת שאלה שנייה: כמה מהסכום פטור ממס. סכום שמתקבל מהיוון קצבה יכול להיות פטור ממס עד גובה ההון הפטור, מה שמכונה סל הפטור, והפטור הזה נגרע מהפטור החודשי שיחול על הקצבה בהמשך. מדריך רשות המסים לטופס 161ד מנסח זאת כך: אם תבחר להוון סכומים בפטור ממס, הפטור החודשי על הקצבה יופחת.

הסכומים בצד הזה נגזרים מתקרת הקצבה המזכה, שהיא 9,430 שקלים לחודש בשנת 2026, ומשיעור הפטור, 57.5%. בדוגמה שבמדריך סל הפטור יוצא 976,005 שקלים, מכפלה של התקרה בשיעור הפטור ובמכפיל 180. זה חישוב נפרד מהשאלה אם המשיכה מותרת בכלל, והוא נעשה בהליך של קיבוע זכויות.

מה קורה כשמושכים בכל זאת

משיכה שאינה עומדת בתנאי סעיף 23 היא משיכה שלא כדין, וזה לא ביטוי תיאורטי. לפי לוח העזר של רשות המסים לשנת 2026, שיעור הניכוי מתשלום שלא כדין מקופת גמל לתגמולים הוא 35%, ומתשלום שלא כדין מקופת גמל לקצבה הוא הגבוה מבין 35% לבין שיעור המס השולי של היחיד.

בפועל, קופה מסודרת לא תבצע משיכה כזאת מראש אלא תבדוק את התנאים ותסביר מה חסר. השאלה שנותרת לחוסך היא בדרך כלל לא "איך למשוך בכל זאת" אלא "איזה סכום מהחשבון באמת פנוי, ולפי איזה מסלול".

מה מופיע בנתונים שלכם

הסכומים שמכריעים כאן הם שניים: הקצבה החודשית הצפויה והיתרה הצבורה. שני הנתונים מופיעים בדוח התקופתי שהקופה שולחת, ובמסלקה הפנסיונית אפשר לראות את התמונה מכל הקופות שרשומות על שם החוסך, כולל חשבונות שנשכחו. בלי התמונה הכוללת אי אפשר לדעת אם הצבירה עוברת את 110,250 השקלים, או אם הקצבה הצפויה עוברת את 5,306 השקלים, כי החוק מסתכל על הסך ולא על חשבון בודד.

התוכן כאן הוא מידע כללי על הכללים ואינו תחליף לייעוץ אישי. ההחלטה בין קצבה חודשית לסכום חד-פעמי נוגעת למס, לקצבה לכל החיים ולנסיבות אישיות, ולפני החלטה כזאת אפשר לבדוק את הפרטים עם בעל רישיון.