משיכה מקרן השתלמות אחרי שלוש שנים: מה החוק קורא לו השתלמות

הנקודות העיקריות

• סעיף 9(16א) לפקודת מס הכנסה פוטר ממס סכומים שמשך עובד מחשבונו בקרן השתלמות אם חלפו שש שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון. לגבי סכומים ששימשו את העובד לצורך השתלמותו, התקופה מתקצרת לשלוש שנים.
• אותו מבנה חוזר בסעיף 9(16ב) לגבי קרן השתלמות לעצמאים, ושם נקבע במפורש שהמנהל רשאי לקבוע כללים לעניין הזכאות למשוך סכומים לצורך השתלמות בפטור ממס.
• הכללים האלה אכן נקבעו: כללי מס הכנסה (זכאות למשיכת סכומים להשתלמות מקרן השתלמות), תשנ"ז-1997. הם מגדירים "סכום זכאות" כסכומים שנצברו בחשבון עד מועד המשיכה, ולא יותר מסכום ההוצאות בשל ההשתלמות.
• אותם כללים מוסיפים תנאי מטרה: ההשתלמות נועדה לשמירת רמתו המקצועית של היחיד בתחום עיסוקו או משלח ידו.
• נייר מדיניות של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מאוקטובר 2025 מתאר את ההטבה הזו כפטור ממס רווחי הון בגובה 25% מהרווחים הריאליים שנצברו בקרן.
• משיכה שאינה עומדת בתנאים הופכת, לפי צו מס הכנסה משנת 1997, להכנסה לפי סעיף 164 לפקודה, והקרן מנכה מס מהתשלום. סכומים שעמית שכיר הפקיד בעצמו אינם נכללים בהגדרה הזו.

שלוש שנים זה לא "הקרן נזילה"

המשפט שעובר מפה לאוזן במשרדים נשמע פשוט: אחרי שלוש שנים אפשר למשוך את קרן ההשתלמות ללימודים. הנוסח בפקודה מדויק יותר, וההבדל הוא לא ניסוחי.

סעיף 9(16א) לפקודת מס הכנסה פוטר ממס סכומים שמשך עובד מחשבונו בקרן השתלמות, לרבות הפרשי הצמדה וריבית ורווחים אחרים שמקורם בהפקדה המוטבת, אם חלפו שש שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון. אחרי זה מגיעים שני חריגים. לגבי עובד שהגיע לגיל הפרישה, די בשלוש שנים ממועד התשלום הראשון. ולגבי סכומים ששימשו את העובד לצורך השתלמותו, גם כן שלוש שנים.

שימו לב לניסוח של החריג השלישי. הוא לא מדבר על חשבון שנפתח, אלא על "סכומים ששימשו את העובד לצורך השתלמותו". הפטור נצמד לסכום ולמטרה שלו, ולא הופך את יתרת החשבון לכסף פנוי. מי שצבר שלוש שנות ותק ורוצה למשוך לכל מטרה אחרת נמצא עדיין במסלול של שש השנים. גם משיכה להשתלמות יכולה לסגור את החשבון להפקדות נוספות: לפי סעיף 9(16א)(ב), משיכה של סכום כלשהו סוגרת את החשבון, ורק משיכה לשם השתלמות בישראל של סכום שאינו עולה על שליש מהיתרה בעת המשיכה, כשלא הייתה משיכה כזו ב-12 החודשים שלפניה, לא נחשבת משיכה לעניין זה.

מה החוק קורא לו השתלמות

כאן נכנסים לתמונה כללי מס הכנסה (זכאות למשיכת סכומים להשתלמות מקרן השתלמות), תשנ"ז-1997. הם קצרים, והם קובעים שני דברים.

הראשון הוא תקרה. "סכום זכאות" מוגדר בהם כסכומים שנצברו בחשבונו של יחיד בקרן ההשתלמות עד למועד משיכתם לצורך ההשתלמות, ובלבד שאינם עולים על סכום ההוצאות בשל ההשתלמות. סכום ההוצאות עצמו אינו מספר חופשי אלא ההוצאות שמותרות בניכוי לפי הפקודה והתקנות שלה. כלומר הקרן מסתכלת על שני מספרים, הצבירה בחשבון ועלות הלימודים, והנמוך מביניהם הוא זה שנמשך.

השני הוא מטרה. הכללים דורשים שההשתלמות תהיה כזו שנועדה לשמירת רמתו המקצועית של היחיד בתחום עיסוקו או משלח ידו. נייר המדיניות של משרד האוצר מתאר את החריג הזה באותו היגיון, כמשיכה למימון השתלמות או קורס מקצועי.

הכללים אינם כוללים רשימת מסמכים, וכל חברה מנהלת עובדת עם הטפסים שלה. שני התנאים עצמם, לעומת זאת, מעידים מה צריך להיות ניתן להצגה: קשר בין הלימודים לעיסוק, וסכום הוצאות שאפשר להצביע עליו.

שכיר ועצמאי: אותו לוח זמנים, מסגרת אחרת

בשני המקרים ספירת השנים זהה. סעיף 9(16ב), שעוסק בקרן השתלמות לעצמאים כהגדרתה בסעיף 17(5א) לפקודה, קובע גם הוא שש שנים ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון, שלוש שנים למי שהגיע לגיל הפרישה, ושלוש שנים לגבי סכומים ששימשו את היחיד לצורך השתלמותו.

ההבדל הוא במקור ההסדרה. בסעיף 9(16ב) כתוב במפורש שהמנהל רשאי לקבוע כללים לעניין הזכאות למשוך סכומים לצורך השתלמות בפטור ממס, ומכוחו נקבעו כללי 1997 עם הגדרת סכום הזכאות. אצל עובד שכיר, לשון הסעיף עצמה היא שמסדירה את החריג, בלי מספר שמופיע בכללים נפרדים.

מבחינה מעשית, עצמאי שמגיש בקשה פוגש הגדרה כתובה של תקרת הזכאות שלו. שכיר פוגש את התנאי במילים "ששימשו את העובד לצורך השתלמותו", והקרן והוראות הניכוי הן שמתרגמות אותו לנוהל.

מאיזה תאריך סופרים את שלוש השנים

הפקודה חוזרת שוב ושוב על אותה נקודת מוצא: מועד התשלום הראשון לאותו החשבון. לא תאריך תחילת העבודה, לא היום שבו נחתם הטופס, אלא ההפקדה הראשונה שנכנסה בפועל לחשבון.

מה קורה למי שהחליף מקום עבודה והקרן הקודמת נסגרה להפקדות? תקנות מס הכנסה (כללים לתנאים שבהם חשבונות שונים בקרן השתלמות ייחשבו לחשבון אחד), תשנ"ג-1993, עוסקות בדיוק במצב הזה. עובד שחשבונו בקרן השתלמות אחת נסגר לתשלומים נוספים ונפתח לו חשבון בקרן השתלמות שנייה יכול ששני החשבונות ייחשבו לחשבון אחד, בשני תנאים: שהעובד והמעביד מסרו הודעת שינוי לשתי הקרנות, ושלא נמשכו כספים בפטור ממס מהחשבון הראשון לפני סגירתו ולא יופקדו בו כספים לאחר מכן. אותו היגיון חל גם במעבר בין מצב של שכיר למצב של עצמאי.

התקנות גם מסבירות איך המידע עובר: הקרן האחת מוסרת לקרן השנייה, מיד לאחר הודעת השינוי, את מועד התשלום הראשון לחשבון שנסגר, לצד פרטי משיכה אם הייתה כזו. התאריך הזה שווה כסף, והוא עובר לקרן החדשה רק אם שני התנאים האלה התקיימו.

התוכן כאן הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ אישי. לכל חוסך יש תמהיל אחר של ותק, הכנסות ומטרות לימודים, ואת המשמעות של משיכה מסוימת אפשר לבדוק עם בעל רישיון לפני שמגישים בקשה.

משיכה שאינה להשתלמות, לפני שש שנים

זה החלק שהרבה אנשים מגלים אחרי שהכסף נכנס לחשבון הבנק ומתברר שהוא קטן ממה שהופיע בדוח.

צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו מקרן השתלמות כהכנסה), תשנ"ח-1997, קובע שסכומים מקרן השתלמות וסכומי ריבית חייבת יהיו הכנסה לפי סעיף 164 לפקודה. "סכומים מקרן השתלמות" הם, לפי הצו, סכומים שמשך עמית מחשבונו בקרן, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים, שאינם פטורים ממס לפי סעיפים 9(16א) או 9(16ב) מפני שהמועדים הקבועים בהם עוד לא חלפו.

לצו יש שלושה חריגים, ואחד מהם חשוב במיוחד לשכירים: סכומים שעמית שהוא עובד הפקיד בקרן השתלמות בעצמו אינם נכנסים להגדרה. גם סכומים שבעת הפקדתם חויב העמית במס לפי סעיף 3(ה), וגם סכומים שלא הותרו בניכוי לפי סעיף 17(5א) או סעיף 58א, מוחרגים ממנה. במילים אחרות, הכסף שהעובד הפריש מהנטו שלו כבר נפגש עם מס הכנסה בדרך פנימה.

מי שמבצע את הניכוי היא הקרן. תקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו מקרן השתלמות), תשנ"ח-1997, קובעות שקרן השתלמות המשלמת לעמית סכומים מקרן השתלמות תנכה מסכומים אלה מס, בעת התשלום, בשיעור המרבי לפי סעיף 121 לפקודה. על סכומי ריבית חייבת, כלומר ריבית ורווחים ששולמו לאחר שחלפו המועדים ושאינם נובעים מהפקדה מוטבת, השיעור שנקבע בתקנות הוא 25%. התקנות מוסיפות שפקיד השומה רשאי לאשר בכתב ניכוי בשיעור מופחת כשצפוי ניכוי מס עודף, והקרן מדווחת ומעבירה את המס שנוכה בדיווח חודשי.

זו הסיבה ששאלת הוותק חוזרת בכל שיחה על משיכה מהקרן. אותה צבירה בדיוק, ושני סכומים שונים לגמרי בחשבון הבנק.

מה הפטור הזה שווה בפועל

נייר המדיניות של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שפורסם באוקטובר 2025, מגדיר את ההטבה במספר אחד: פטור ממס רווחי הון בגובה 25% מהרווחים הריאליים שנצברו בקרן. רווח ריאלי הוא הרווח הנומינלי בניכוי העליות המצטברות במדד המחירים לצרכן, כך שההטבה נמדדת על מה שנשאר מעל האינפלציה.

הנייר מונה את המצבים שבהם ההטבה הזו נפתחת: ותק של שש שנים, או מקרים חריגים כמו משיכה לאחר שלוש שנים למטרת השתלמות, הגעה לגיל פרישה ופטירה, שבה באים לתמונה הזכאים. לחריגים נוספים הוא מפנה לסעיף 9, תת-סעיף 16א לפקודה עצמה.

יש בזה גם היגיון היסטורי. הנייר מזכיר שבתחילת שנות השמונים בוטלו המגבלות על המשיכה וניתנה לעובדים האפשרות למשוך תשלומים מהקרן לכל מטרה. מסלול שלוש השנים לצורכי השתלמות הוא מה שנשאר מהייעוד המקורי של המוצר, זה שנתן לו את השם.

שאלות ותשובות

אחרי שלוש שנים אפשר למשוך את כל הקרן ללימודים? לא בהכרח. בכללי 1997, שחלים על קרן השתלמות לעצמאים, סכום הזכאות הוא הסכומים שנצברו בחשבון עד מועד המשיכה, ובתנאי שאינם עולים על סכום ההוצאות בשל ההשתלמות. אם הלימודים עולים פחות מהצבירה, התקרה היא ההוצאות.

מה נחשב השתלמות לעניין הזה? הכללים דורשים השתלמות שנועדה לשמירת רמתו המקצועית של היחיד בתחום עיסוקו או משלח ידו. נייר המדיניות של משרד האוצר מתאר את החריג כמשיכה למימון השתלמות או קורס מקצועי.

מאיזה תאריך נספרות שלוש השנים? ממועד התשלום הראשון לאותו חשבון, כלשון סעיפים 9(16א) ו-9(16ב). בהחלפת קרן, תקנות 1993 מאפשרות בתנאים מסוימים לראות שני חשבונות כחשבון אחד, ואז הקרן הראשונה מוסרת לשנייה את מועד התשלום הראשון לחשבון שנסגר.

משיכה בפטור מהקרן הראשונה פוגעת בספירה? לפי תקנות 1993, אחד התנאים לראות את שני החשבונות כאחד הוא שלא נמשכו כספים בפטור ממס מהחשבון הראשון לפני סגירתו, ושלא יופקדו בו כספים לאחר מכן.

מה קורה במשיכה שאינה להשתלמות לפני שש שנים? לפי צו מס הכנסה משנת 1997 הסכומים נחשבים הכנסה לפי סעיף 164 לפקודה, והקרן מנכה מהם מס בעת התשלום בשיעור המרבי לפי סעיף 121. שלושה סוגי סכומים מוחרגים מההגדרה, ובהם סכומים שעמית שכיר הפקיד בעצמו.

ועצמאי, יש לו לוח זמנים אחר? לא. סעיף 9(16ב) קובע את אותן תקופות: שש שנים ממועד התשלום הראשון, שלוש שנים למי שהגיע לגיל הפרישה, ושלוש שנים לגבי סכומים ששימשו את היחיד לצורך השתלמותו. ההבדל הוא שאצל עצמאי הזכאות למשיכה להשתלמות מוסדרת גם בכללים נפרדים מכוח אותו סעיף.