משיכת החיסכון לכל ילד בגיל 18: מי חותם, לאן מגישים, ומה נסגר עד גיל 21

הנקודות העיקריות

• הכסף נזיל בתום החודש שבו הילד מגיע לגיל 18, ולא ביום ההולדת עצמו.
• בין גיל 18 לגיל 21 הבקשה דורשת שתי חתימות: של הילד ושל הורה או אפוטרופוס. מגיל 21 אין צורך באישור ההורה.
• הטופס מוגש לקופת הגמל או לבנק שמנהלים את החיסכון. הביטוח הלאומי אינו הכתובת למשיכה.
• חשבון הבנק שאליו מועבר הכסף חייב להיות על שם הילד. במשיכה מוקדמת לצורך טיפול רפואי, או לאחר פטירת הילד, החשבון הוא של ההורים.
• מי שלא משך את כספי החיסכון עד גיל 21 מקבל לחשבון מענק של 582 שקלים. הסכום בתוקף מ-1 בינואר 2026.
• ההפקדות החודשיות נפסקות בגיל 18, אבל דמי הניהול ממשיכים להיות על חשבון הביטוח הלאומי עד גיל 21. אחרי גיל 21 הם נגבים מחשבון החיסכון.
• מסכום המשיכה מנוכה מס רווחי הון, בין במשיכה מלאה ובין במשיכה חלקית.
• כספים שנשארים בקופת גמל להשקעה עד גיל הפרישה יכולים להתקבל אז כקצבה, בלי מס רווח הון.
• את הבקשה אפשר להגיש ישירות לגוף המנהל בלי עלות נוספת. הביטוח הלאומי מציין בעצמו שיש גורמים פרטיים שמציעים סיוע במשיכה בתשלום.

התאריך שפותח את החשבון הוא סוף החודש

יום ההולדת ה-18 הוא התאריך שכולם זוכרים, אבל הוא לא התאריך שפותח את החשבון. הנוסח שמפרסם הביטוח הלאומי מדויק בנקודה הזו: את כספי החיסכון ניתן למשוך רק כשהילד יגיע לגיל 18, בתום החודש שבו ימלאו לו 18, למעט במקרים חריגים. ילד שנולד ב-20 בחודש לא יכול למשוך ב-20 בחודש שבו מלאו לו 18, אלא רק בתום אותו חודש.

באותו גיל נסגר גם הצד השני של התכנית. ההפקדות החודשיות נפסקות בגיל 18, וההפקדה שהביטוח הלאומי מעביר מדי חודש, 58 שקלים לכל ילד הזכאי לקצבת ילדים לפי הסכומים שבתוקף מ-1 בינואר 2026, מפסיקה להגיע. הורים שבחרו להוסיף מקצבת הילדים עוד 58 שקלים והכפילו את ההפקדה ל-116 שקלים בחודש, מגיעים לאותו קו סיום.

מה שלא נפסק בגיל 18 הוא הזמן שבו הכסף ממשיך לשבת בחשבון. ההפקדות מסתיימות, החשבון נשאר, ושלוש השנים שבין 18 ל-21 הן התקופה שבה מתקבלת ההחלטה אם למשוך או להשאיר.

שתי חתימות עד גיל 21, חתימה אחת אחריה

הטופס שמשמש לבקשה הוא בל/5022, בקשה למשיכת כספים מתוכנית חיסכון לכל ילד וילדה, בנוסח שנושא את התאריך 10.2019. סעיף 2 בטופס הוא סעיף סיבת הפנייה, ושם מסומנת אחת מארבע אפשרויות: הילד הגיע לגיל 18, הילד הגיע לגיל 21, לצורך טיפול רפואי של הילד, או פטירת הילד.

ליד האפשרות הראשונה מופיעה הערה בסוגריים שמסבירה את כל ההבדל בין שתי האפשרויות הראשונות: מי שמסמן "הילד הגיע לגיל 18" חייב למלא גם את סעיף 5, סעיף אישור ההורים. הסעיף הזה מנוסח כהרשאה מפורשת, "אני מאשר לבני/ביתי, ת"ז, למשוך את הכספים שנצברו לזכותו/ה בקופת החיסכון", ולידו פרטי ההורה וחתימתו. הכותרת שלו מגדירה גם מי רשאי לחתום, ההורה הביולוגי של הילד הזכאי, הורה מאמץ או אפוטרופוס, ומגדירה את התקופה: לילד מגיל 18 עד גיל 21.

מי שמסמן את האפשרות השנייה, הילד הגיע לגיל 21, אינו ממלא את סעיף 5. זה ההבדל המעשי בין שני הגילים, וכך גם מנוסח הדף הרשמי: בהגיע הילד לגיל 21, אין צורך באישור ההורה. בשלוש השנים שלפני כן הזכות לכסף היא של הילד, אבל הבקשה אינה שלמה בלי חתימת הורה.

בסעיף ההצהרה שבסוף הטופס יש שתי שורות חתימה נפרדות, אחת לחתימת הילד המבקש ואחת לחתימת ההורה, וכל אחת עם תאריך משלה. ההצהרה עצמה קצרה: החותם מצהיר שכל הפרטים שמסר בבקשה ובנספחיה נכונים ומלאים, ושאם יחולו שינויים בפרטי ההתקשרות עליו להודיע לביטוח הלאומי.

הבקשה לא עוברת בביטוח הלאומי

כאן נתקעות בקשות. הטופס הוא טופס של הביטוח הלאומי, אבל הוא לא מוגש לו. בראש הטופס כתוב במפורש שאת הטופס יש להגיש לקופת הגמל או לבנק בו מנוהל החיסכון, ובדף ההסבר חוזרת אותה הוראה: כדי למשוך את כספי החיסכון יש לפנות לקופת הגמל או לבנק שמנהלים את כספי החיסכון, ולצרף פרטי חשבון בנק של הילד.

בראש הטופס יש גם שתי שורות שהגוף החוסך ממלא, שם הגוף החוסך ומספר תיק הניכויים, כך שחלק מהטופס נסגר רק אצל מי שמנהל את הכסף. מי שאינו יודע באיזו קופה או באיזה בנק מנוהל החשבון יכול לראות זאת בדיווח השנתי שהגוף המנהל שולח עד ה-1 במרץ על סכום החיסכון בחשבון, או במידע האישי שהביטוח הלאומי מציג על תכנית החיסכון של הילד.

בדף הרשמי מופיעה שורה שכתובה שם מסיבה טובה: ישנם גורמים פרטיים שמציעים סיוע במשיכת כספי החיסכון בתשלום. באותה נשימה נכתב שאת הבקשה אפשר להגיש ישירות לקופה או לבנק בלי עלות נוספת. הטופס שני עמודים, החותמים הם הילד וההורה, והמסמכים שמצורפים אליו נמצאים בבית.

מה מצרפים, ומה חייב להיות על שם הילד

סעיף 6 בטופס מונה את המסמכים שיש לצרף, ולידם משבצות לסימון: העתק תעודת זהות או דרכון בתוקף של הילד, העתק תעודת זהות או דרכון בתוקף של ההורה או האפוטרופוס המאשר, שנדרש בבקשת משיכה בגילאים 18 עד 21, והעתק המחאה או אישור ניהול חשבון הבנק של הילד. במשיכה מוקדמת מצורף אישור ניהול חשבון של ההורה או האפוטרופוס.

סעיף 4, פרטי חשבון הבנק, הוא סעיף שמעכב בקשות. כתוב בו שבמקרים שבהם לילד מלאו 18 שנים, חשבון הבנק חייב להיות על שם הילד. לא חשבון של ההורה, ולא חשבון משותף שנפתח בשעתו עבור הילד. במקרים שבהם הבקשה היא לצורך טיפול רפואי של הילד, או במקרה של פטירת הילד, חשבון הבנק יהיה של ההורים. ליד פרטי החשבון יש שורה לחתימת בעל החשבון.

בסעיף 3 נבחר היקף המשיכה: משיכה חלקית בסכום שנרשם בשקלים, או משיכת כל כספי החיסכון. שתי האפשרויות פתוחות גם בגיל 18, וההבדל ביניהן מוביל לשאלה הבאה.

מה שיוצא מהחשבון לפני 21, והמענק שלא יגיע

הלוח של המענקים בתכנית בנוי לפי תאריך לידה. לילד שנולד לפני 1 בינואר 2017 מופקד מענק של 582 שקלים כשמלאו לו 18. לילד שנולד מ-1 בינואר 2017 ואילך אין מענק בגיל 18, ובמקומו מופקדים 291 שקלים בגיל 3 ו-291 שקלים בגיל בר או בת מצווה, 13 לבנים ו-12 לבנות. כל הסכומים האלה בתוקף מ-1 בינואר 2026.

המענק שמעניין את מי שמחזיק טופס משיכה ביד הוא המענק הבא בתור. לפי הנוסח של הביטוח הלאומי, אם הילד לא ימשוך את כספי החיסכון עד גיל 21, יופקד לחיסכון מענק נוסף בסך 582 שקלים. בדף המשיכה אותו מענק מתואר כמותנה בכך שלא נמשכו כספים קודם לכן. הטופס מאפשר גם משיכה חלקית, ומי ששוקל להוציא חלק מהכסף לפני גיל 21 יכול לברר מול הגוף המנהל ומול הביטוח הלאומי איך משיכה חלקית נספרת לעניין הזה, לפני שהוא חותם.

לצד המענק יש עוד הפרש שנוגע לאותן שלוש שנים. דמי הניהול על החיסכון משולמים על ידי הביטוח הלאומי עד שהילד מגיע לגיל 21, ולאחר גיל 21 הם נגבים מחשבון החיסכון. כלומר התקופה שבין 18 ל-21 היא תקופה שבה הכסף ממשיך להיות מנוהל בלי שדמי הניהול יוצאים מהחשבון, והמענק בגיל 21 מצטרף לזה. ומצד שני, שלוש שנים הן שלוש שנים. הכסף שיוצא עכשיו זמין עכשיו, והכסף שנשאר בחשבון יכול גם לעלות וגם לרדת עד שיגיע גיל 21. אין כאן תשובה אחת, ומה שמכריע הוא בדרך כלל מה שהמשפחה צריכה באותה שנה.

המס, והדלת שנשארת פתוחה עד גיל הפרישה

בדף המשיכה כתוב שבעת המשיכה ינוכה מס רווחי הון מסכום המשיכה, וזה נכון בין אם נמשכים כל הכספים ובין אם נמשך חלק מהם. שיעור המס ובסיס החישוב אינם מופיעים בדף, והם תלויים בסוג האפיק שבו מנוהל החיסכון, קופת גמל להשקעה או תכנית חיסכון בבנק. את החישוב המדויק מבצע הגוף המנהל, ואפשר לבקש ממנו אותו לפני שמוגשת הבקשה.

באותו דף מופיעה גם האפשרות הרחוקה ביותר בלוח הזמנים של התכנית. ילד שכספי החיסכון שלו מנוהלים בקופת גמל להשקעה יכול להשאיר אותם שם עד גיל הפרישה, ואז לקבל אותם כקצבה בלי מס רווח הון. זו תכונה של קופת גמל להשקעה בכלל, והביטוח הלאומי בחר לכתוב אותה דווקא בדף שמסביר איך מושכים את הכסף. בין משיכה בגיל 18 לקצבה בגיל הפרישה יש מרחק של כחמישים שנה, ושתי האפשרויות מופיעות שם זו לצד זו.

המקרים שבהם הכסף יוצא לפני גיל 18

החריג המרכזי הוא רפואי. לפי הדף הרשמי, הורים לילד שנמצא במצב רפואי שמסכן את חייו יוכלו למשוך את כספי החיסכון לפני הגיעו של הילד לגיל 18, לצורך מימון צרכיו הרפואיים ובאישור רופא מטעם הביטוח הלאומי. בטופס זו האפשרות השלישית בסעיף סיבת הפנייה, והיא מסומנת שם כמשיכה בכפוף לאישור רופא של הביטוח הלאומי.

במקרה כזה הלוח של המענקים זז קדימה. המענק של 582 שקלים מופקד לחיסכון במועד המשיכה ולא בגיל 18, ההפקדות החודשיות ממשיכות עד גיל 18, ואם החיסכון נמשך עד גיל 21, מענק גיל 21 משולם גם הוא.

שני מצבים שנשאלים הרבה אינם פותחים את החשבון מוקדם. מצב כלכלי קשה של ההורה אינו עילה למשיכה לפני גיל 18, ובין 18 ל-21 המשיכה נעשית במסלול הרגיל, באישור ההורה. גם נישואין בגיל 17 אינם מקדימים את המועד.

במקרה של פטירת הילד, ההורים ממשיכים לקבל את קצבת הילדים בחודש הפטירה ועוד שלושה חודשים, והביטוח הלאומי ממשיך להפקיד לחיסכון באותה תקופה. לאחר מכן נפסקות הקצבה וההפקדות, וההורים יכולים לפנות לגוף המנהל כדי למשוך את הכספים. בטופס יש לכך אפשרות נפרדת בסעיף סיבת הפנייה, ושדה לתאריך פטירה בפרטי הילד.

מה הבקשה סוגרת

הטופס עצמו פשוט, והחלק שאינו כתוב בו הוא מה שהמשיכה מוציאה מהחשבון. סכום שיוצא בגיל 18 הוא סכום שלא ימשיך להיות מנוהל, ובמסלול שבו מתקבל מענק בגיל 21 הוא גם הסכום שלא יזכה בו. מולו עומדים הדברים שבגללם נזכרים בחשבון הזה בכלל: שכר לימוד, טיול אחרי הצבא, רכב ראשון, או השלמה לדירה. גם אותם אפשר לממן אחרת, ולמימון אחר יש מחיר משלו.

ההחלטה הזו אישית ותלויה בנסיבות המשפחה ובמה שעומד על הפרק באותו זמן. המידע בכתבה הזו הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ אישי, ולפני הגשת בקשת משיכה כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מתאים, ולבדוק את הסכומים ואת נוסח הטופס מול הביטוח הלאומי ומול הגוף שמנהל את החיסכון במועד הפנייה.