על איזה שכר קרן הפנסיה מבטחת: המספר שנגזר מההפקדה, לא מהתלוש

הנקודות העיקריות

• בקרן פנסיה חדשה מקיפה, הכיסוי לנכות ולשאירים אינו מחושב לפי השכר שרשום בתלוש. הוא מחושב לפי שכר מבוטח שהקרן גוזרת מההפקדה עצמה.
• החישוב עצמו קצר: ההפקדה לרכיב התגמולים בחודש מסוים מחולקת בשיעור ההפקדה לתגמולים באותו חודש, ובכל מקרה לא בשיעור נמוך מ-12.5%. כספי הפיצויים אינם חלק מהחישוב.
• כששיעור ההפקדה לתגמולים הוא 12.5% ומעלה, השכר המבוטח יוצא השכר עצמו. כשהוא נמוך מ-12.5%, השכר המבוטח יוצא נמוך מהשכר שבתלוש, באותו יחס בדיוק.
• אצל עמית עצמאי המחלק הוא 16%, אלא אם הוכיח לחברה המנהלת באסמכתא רשמית שיעור אחר. בתקנון מנורה מבטחים נקבע שהשיעור המוכח לא יעלה על 20.5%.
• השכר הקובע, המספר שממנו נגזרת הקצבה בפועל, הוא הגבוה מבין שלושה ממוצעים של השכר המבוטח המעודכן: 12 החודשים האחרונים, שלושת החודשים האחרונים, ו-12 החודשים שקדמו לשנה האחרונה. התקרה היא שלוש פעמים השכר הממוצע במשק.
• בחודש שלא הופקד בו דבר, כל עוד העמית מבוטח, נשאר בתוקף השכר הקובע האחרון שחושב לו. הפקדה שמגיעה באיחור בעד תקופה שחלפה אינה נספרת בחודשים שלפיהם מחושב השכר הקובע.
• מהשכר הקובע נגזרת קצבת נכות של עד 75% וקצבת שאירים של עד 100%, לפי מסלול הביטוח שבו נמצא החוסך. בחירת מסלול הביטוח תלויה במצב המשפחתי ובמה שכל אחד צריך. נבדוק איתכם איזה מסלול רשום אצלכם היום ומה הוא נותן.

התלוש אומר 15,000, והקרן מבטחת על פחות

חוסך שמנסה לדעת על איזה סכום הוא מבוטח בקרן הפנסיה מחפש בדרך כלל את השכר שהוא מכיר. זה לא המספר שהקרן עובדת איתו.

בתקנון התקני, שלפיו פועלות כל קרנות הפנסיה החדשות המקיפות, אין בכלל מושג של "השכר שלי". יש שכר מבוטח, והוא תוצאה של חילוק: כמה כסף נכנס בחודש מסוים לרכיב התגמולים, מחולק בשיעור ההפקדה לאותו רכיב. הקרן לא רואה את התלוש ולא בודקת אותו. היא רואה הפקדה.

החילוק הזה הוא שמייצר את ההפתעות, והן מגיעות בדרך כלל ברגע הגרוע, כשמוגשת תביעה.

שלושה שמות שנשמעים דומה, ועושים דברים שונים

בהגדרות של התקנון מופיעים שלושה מונחים זה אחרי זה, וכל אחד מהם שלב בחישוב.

שכר מבוטח הוא נתון חודשי. ההפקדה לתגמולים בחודש, מחולקת בשיעור ההפקדה.

שכר מבוטח מעודכן הוא אותו נתון אחרי הצמדה למדד. התקנון מגדיר אותו כשכר המבוטח מחולק במדד הידוע ב-1 בחודש שבו שולמו דמי הגמולים, ומוכפל במדד הידוע ב-1 בחודש שלגביו נערך החישוב.

שכר קובע הוא המספר שבסוף נכנס לנוסחת הקצבה, והוא נבנה מכמה חודשים של שכר מבוטח מעודכן.

שלושת המונחים האלה נוגעים לכיסוי הביטוחי בלבד, כלומר לקצבת נכות ולקצבת שאירים. קצבת הזקנה מחושבת אחרת לגמרי, בחלוקה של היתרה הצבורה במקדם ההמרה, והשכר הקובע לא מופיע בה.

המחלק: שיעור ההפקדה, ולא פחות מ-12.5%

בתקנון של הראל, מהדורת יוני 2025, השכר המבוטח של עמית שכיר הוא חלוקה של דמי הגמולים ששולמו לרכיב התגמולים ב-12.5% או בשיעור ההפקדות לרכיב התגמולים באותו חודש, לפי הגבוה מביניהם.

בתקנון כלל פנסיה מקיפה, מהדורת מאי 2026, הנוסח הוא חלוקה בשיעור ההפקדות באותו חודש, ובכל מקרה בשיעור שלא יפחת מ-12.5% אף אם שיעור ההפקדות בפועל נמוך יותר. בתקנון מיטב פנסיה מקיפה, מהדורת מאי 2026, כתוב "ובלבד שלא יפחת מ-12.5%". בתקנון מנורה מבטחים, מהדורת ינואר 2026, כתוב שככל ששיעור ההפקדה בפועל נמוך מ-12.5%, יחושב השכר המבוטח כחלוקה בשיעור של 12.5%.

ארבעה נוסחים, אותה אריתמטיקה: המחלק הוא שיעור ההפקדה בפועל, או 12.5%, הגבוה מביניהם.

והכלל הזה עובד לשני הכיוונים.

עובד ששכרו 15,000 שקלים ומופקדים בשלו לתגמולים 12.5%, כלומר 1,875 שקלים, מבוטח על 15,000 שקלים. החילוק מחזיר בדיוק את השכר.

עובד ששכרו 15,000 שקלים ומופקדים בשלו לתגמולים 12%, כלומר 1,800 שקלים, מבוטח על 14,400 שקלים. ההפקדה חולקה ב-12.5% ולא ב-12%, והפער, 600 שקלים, הוא בדיוק מה שהכיסוי לא מכיר.

בכיוון ההפוך הכלל חוסם הגדלה מלאכותית. מי שמופקדים בשלו 14% לתגמולים מבוטח על השכר עצמו ולא על יותר ממנו, כי המחלק עולה יחד עם ההפקדה.

נקודה שחשוב להפריד: רק רכיב התגמולים נכנס לחישוב. ההפקדה לרכיב הפיצויים, שמופיעה באותה שורה בדוח, אינה מגדילה את השכר המבוטח.

עצמאי: המחלק הוא 16%, עד שמוכיחים אחרת

אצל עמית עצמאי אין מעסיק שמדווח שכר, ולכן התקנון קובע מחלק קבוע. דמי הגמולים שהעמית שילם בחודש מסוים מחולקים ב-16%, אלא אם הוכיח לחברה המנהלת, באמצעות אסמכתא רשמית, ששיעור ההפקדה שלו שונה.

המשמעות המעשית ישירה. עצמאי שהפקיד בחודש 1,600 שקלים מבוטח על 10,000 שקלים, גם אם ההכנסה שלו באותו חודש הייתה גבוהה בהרבה. עדכון השכר המבוטח נעשה, לפי התקנונים, מהמועד שבו הוכיח העמית שיעור אחר, ולא לאחור.

גם כאן יש הבדלים קטנים בין התקנונים. בהראל, אחרי ההוכחה, השכר המבוטח מחושב לפי השיעור שעודכן או 12.5%, הגבוה מביניהם. בכלל ובמיטב נקבע רצפה של 12.5%. במנורה מבטחים נקבעו שני גבולות: השיעור המוכח לא יעלה על 20.5%, וכשההפקדה בפועל נמוכה מ-12.5%, המחלק הוא 12.5%.

השכר הקובע: הגבוה מבין שלושה ממוצעים

כאן נכנסת השכבה השנייה. התקנון לא לוקח חודש אחד, אלא בוחר את הגבוה מבין שלושה ממוצעים של השכר המבוטח המעודכן:

1. ממוצע 12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד האירוע המזכה. אם העמית היה מבוטח פחות מ-12 חודשים רצופים, הממוצע נעשה על התקופה הזו.
2. ממוצע שלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו לאירוע, או מספר החודשים שחלפו מההצטרפות או מחידוש הביטוח, אם חלפו פחות משלושה.
3. ממוצע 12 החודשים שקדמו ל-12 החודשים שלפני האירוע, או כל תקופת החברות שקדמה להם, לפי הקצרה מביניהן.

מעל כל אלה יש תקרה: השכר הקובע לא יעלה על סכום השווה לשלוש פעמים השכר הממוצע במשק. התקנונים מפנים להגדרת השכר הממוצע לפי סעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, והמוסד לביטוח לאומי מפרסם אותו. הסכום שבתוקף מ-1 בינואר 2026 הוא 13,769 שקלים, ולכן התקרה עומדת על 41,307 שקלים.

שלושת הממוצעים האלה עוזרים לחוסך בכמה מצבים. מי ששכרו ירד בשנה האחרונה עדיין נמדד גם מול התקופה שלפניה, כי הממוצע השלישי מסתכל על השנה שקדמה לשנה האחרונה. מי שחזר לעבוד אחרי תקופה בלי הפקדות נמדד גם לפי ממוצע קצר של שלושה חודשים.

חודש בלי הפקדה, והפקדה שנכנסה באיחור

שתי שורות בתקנון מטפלות במה שקורה כשההפקדות נעצרות או מגיעות באיחור, והן קובעות דברים שונים.

על חודש שלא הופקדו בו דמי גמולים, כשהעמית ממשיך להיות מבוטח בקרן לפי התקנון ולפי ההסדר התחיקתי, נקבע שהשכר הקובע באותו חודש יהיה השכר הקובע האחרון שחושב לו. הכיסוי לא מתאפס בגלל חודש חסר, הוא נשאר על המספר הקודם.

הפקדה שנכנסה בדיעבד בעד תקופה שחלפה מטופלת אחרת. בתקנון הראל כתוב שדמי גמולים כאלה אינם מקנים כיסוי ביטוחי בשל התקופה שקדמה לתשלומם, שהתקופה הזו לא נספרת בתקופת האכשרה, ולא נספרת במניין החודשים לצורך חישוב השכר הקובע. נקבע גם שגיל תחילת הכיסוי הביטוחי של מי שהופקדו בגינו כספים בעד תקופה שקדמה לתשלום יהיה גילו במועד התשלום.

כלומר השלמה של חוב הפקדות מסדרת את החיסכון, אבל היא לא בונה לאחור את הבסיס שלפיו נמדד הכיסוי.

שני מעסיקים, או מעסיק ועבודה נוספת כעצמאי

כשההפקדות מגיעות מיותר ממקור אחד, התקנונים מגדירים שכר מבוטח מצרפי: החישוב נעשה לכל מקור בנפרד, לפי הכלל שמתאים לו, שכיר או עצמאי, והתוצאות מחוברות.

בתקנון מיטב יש שורה שמפרטת את אותו רעיון שלב אחד מעלה: אצל עמית שמופרשים בגינו דמי גמולים ממספר מקורות, השכר הקובע יחושב בגין כל מקור בנפרד ויאוחד לכדי שכר קובע מצרפי. הכיסוי הביטוחי שיחול על עמית כזה הוא לפי מסלול הביטוח האחרון שבחר.

ומה בסוף נגזר מהמספר הזה

השכר הקובע הוא בסיס, לא קצבה. הקצבה היא מכפלה שלו בשיעור הכיסוי הביטוחי שנקבע לפי מסלול הביטוח של החוסך.

בתקנונים שנבדקו כאן, השיעור המרבי לנכות הוא 75% והשיעור המרבי לשאירים הוא 100%. במסלול ביטוח של 75% לנכות ו-100% לשאירים, חוסך שהשכר הקובע שלו 14,400 שקלים יגיע לקצבת נכות מלאה של עד 10,800 שקלים, ולקצבת שאירים שנגזרת מאותו בסיס, לפי חלקו של כל שאיר בתקנון.

ולכן הפער בין השכר שבתלוש לשכר המבוטח לא נשאר בדוח. הוא חוזר כסכום בקצבה, בחודש שבו באמת צריך את הביטוח.

התוכן כאן הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ אישי. המסקנה לגבי מקרה מסוים תלויה בתקנון הקרן שבה החוסך מבוטח, במסלול הביטוח שלו ובנתוני ההפקדה שלו, וכדאי לבחון אותה מול איש מקצוע מתאים.

שאלות ותשובות

אני רוצה לבדוק לבד על איזה שכר אני מבוטח. איך?

לוקחים את ההפקדה לרכיב התגמולים בחודש מסוים, בלי רכיב הפיצויים, ומחלקים אותה בשיעור ההפקדה לתגמולים באותו חודש. אם השיעור נמוך מ-12.5%, מחלקים ב-12.5%. התוצאה היא השכר המבוטח של אותו חודש.

קיבלתי העלאת שכר. הכיסוי עולה מיד?

ההפקדה הגדולה יותר מייצרת שכר מבוטח גבוה יותר מאותו חודש, אבל השכר הקובע הוא ממוצע, והגבוה מבין שלושה ממוצעים. הממוצע של שלושת החודשים האחרונים הוא זה שמשקף עלייה חדשה מהר יותר מהממוצע של 12 החודשים. לצד זה, התקנון מתייחס לגידול ריאלי גדול בשכר הקובע כאל הרחבת כיסוי, עם הכללים שנלווים לכך.

עזבתי עבודה ואין הפקדות. על מה אני מבוטח עכשיו?

כל עוד הביטוח בקרן בתוקף לפי התקנון, השכר הקובע באותם חודשים הוא השכר הקובע האחרון שחושב. מה שנגמר בשלב מסוים הוא הביטוח עצמו, לא המספר.

המעסיק השלים חוב הפקדות על שנה אחורה. זה מתקן גם את הכיסוי?

לפי התקנון, לא לאחור. התשלום בדיעבד אינו מקנה כיסוי בשל התקופה שקדמה לו, והתקופה הזו אינה נספרת במניין החודשים שלפיהם מחושב השכר הקובע.

יש לי שני מעסיקים. הקרן מחברת את השכר?

כן. השכר המבוטח המצרפי מורכב מכל אחד ממקורות ההפקדה, וכשיש גם עבודה כעצמאי, כל מקור מחושב לפי הכלל שמתאים לו.