תקופת הבטחה בפנסיה (תשלומים מובטחים): מה זה ואיך זה עובד

תקופת תשלומים מובטחים נספרת מיום תחילת הקצבה, לא מיום הפטירה. מי שבחר 240 חודשים ונפטר אחרי 36 חודשים, נשארו בתקופה עוד 204 חודשים. מי שחי יותר מ-240 חודשים, ההבטחה פשוט נגמרה בלי שהשתמשו בה, והקצבה ממשיכה כרגיל עד סוף החיים.

אם יש שאירים (בן או בת זוג, ילד עד גיל 21, או ילד עם מוגבלות שנבחר), הם לא מקבלים "עוד קצבה" מעל קצבת השאירים. הם מקבלים תוספת שמשלימה את קצבאות השאירים שלהם עד הקצבה האחרונה של הפנסיונר, וזה עד סוף התקופה. אלמנה שקצבת השאירים שלה 60% מקבלת בתקופה הזו 100%, ואחריה חוזרת ל-60%.

אם אין שאירים, המוטבים שקבעתם, ובהיעדר מוטבים היורשים, מקבלים סכום אחד: הקצבה בחודש האחרון כפול מקדם היוון מנספח ח', לפי מספר החודשים שנותרו בתקופה. אצל מי שאין לו בן זוג וילדיו מעל 21, זו הדרך היחידה שבה פטירה מוקדמת משאירה משהו מהקצבה למשפחה: בלי הבטחה, הכסף שנשאר בקרן לא עובר לאיש.

ההבטחה נכנסת למקדם ההמרה, ולכן מחירה הוא קצבה נמוכה יותר לכל החיים. בטבלאות של כלל, לגבר יליד 1965 בלי בן זוג שפורש ב-67, המקדם עולה מ-169.41 בלי הבטחה ל-170.15 עם 60 חודשים, ל-177.19 עם 180 ול-184.74 עם 240. על מיליון שקל זה 26 ₪ פחות בחודש על חמש שנים, ו-490 ₪ פחות על עשרים.

למה הפער כל כך גדול? הסיכוי שגבר בן 67 ימות בחמש השנים הראשונות קטן, ולכן ההבטחה הקצרה כמעט לא עולה לקרן. ככל שהתקופה מתארכת אל גילים שבהם הסיכוי לפטירה גבוה, ההבטחה הופכת להתחייבות של ממש. אצל אישה, שלפי לוחות התמותה צפויה לחיות יותר, אותה הבטחה זולה לקרן ולכן מורידה פחות מהקצבה.

כשיש בן זוג, חלק גדול מהסיכון כבר מכוסה בקצבת השאירים, וההבטחה משלימה רק את ההפרש. אצל גבר שבוחר 30% לאשתו, 240 חודשים מעלים את המקדם מ-179.86 ל-191.02. אצל מי שבוחר 100% לאשתו, ההפרש לאלמנה הוא אפס, ולכן 240 חודשים מעלים את המקדם רק מ-204.23 ל-205.70.

המוטבים לא מקבלים את מספר החודשים שנותרו כפול הקצבה. הם מקבלים את הערך שלהם היום, לפי מקדם מנספח ח' שמניח שכסף שמתקבל היום שווה יותר מכסף שהיה מגיע בעוד שנים. לפי הטבלה הראשונה בנספח ח' של כלל (ריבית של 4.38%), 204 חודשים שנותרו שווים 150.179 קצבאות, ו-120 חודשים שווים 99.735 קצבאות.

בשקלים: אם נותרו 204 חודשים של קצבה בת 5,000 ₪, סכום הקצבאות הוא 1,020,000 ₪, אבל המוטבים מקבלים 5,000 × 150.179 = 750,895 ₪, כרבע פחות. לנספח ח' יש כמה טבלאות לפי הנחות הריבית, והקרן מחשבת לפי הטבלה שחלה על הקצבה שלכם.

גם המס מתייחס לכסף הזה אחרת. סעיף 9א(ו)(3) לפקודת מס הכנסה קובע, לגבי מי שהתחיל לקבל "קצבה מוכרת" (החלק בקצבה שנובע מהפקדות שלא קיבלו הטבת מס) עם מספר מזערי של תשלומים מובטחים, שיתרת התשלומים שמשולמת למוטבים אחרי פטירתו נחשבת קצבה או קצבת שאירים, ושאם המוטב מהוון אותה חלים על ההיוון כללי המס של סעיף 9א(ה)(3).

בסוף התקופה הגיל לא יכול לעלות על 87. מי שיוצא לפנסיה ב-67 יכול לבחור את כל 240 החודשים. מי שיוצא ב-70 ובוחר 240, התקופה מתקצרת לבד ל-204 חודשים. לכן בטבלאות של כלל, הטבלה של 180 חודשים נגמרת בגיל 72 והטבלה של 240 חודשים בגיל 67.

מי שהיה זכאי לקצבת נכות מהקרן ב-24 החודשים שלפני הבקשה לא יכול לבחור תקופה מובטחת בכלל. התקנון לא מנמק את הכלל, אבל ההנחות שלו מסבירות אותו: מקדמי ההבטחה בנספח בנויים על לוחות התמותה של פנסיונרים, ולנכים יש בתקנון לוח תמותה נפרד.

יש גם הבטחה שלא בוחרים: אלמן או אלמנה של עמית שנפטר לפני הפרישה מקבלים 240 חודשים מובטחים אוטומטית, עד גיל 87. אם הם נפטרים לפני סוף התקופה, המוטבים שלהם מקבלים את הערך של החודשים שנותרו.

את אורך התקופה סוגרים בבקשה, ואחרי התשלום הראשון אי אפשר לשנות אותו. את החלוקה בין השאירים ואת שמות המוטבים אפשר לשנות בכל עת, גם אחרי שהקצבה התחילה. צוואה מאוחרת שקובעת מפורשות מה ייעשה בכסף בקרן נחשבת הוראת מוטבים.

שאיר שהזכאות שלו לקצבת שאירים נגמרת לפני סוף התקופה, למשל ילד שהגיע לגיל 21, לא מפסיד את יתרת התוספת שלו: היא משולמת לו כקצבה או בסכום אחד, לפי בחירתו. כל שאיר יכול גם לבקש בכל עת להוון את חלקו בתוספת, והקרן משלמת בתוך 10 ימים.

בני זוג שהתגרשו אחרי שהקצבה התחילה: הזכות של בן הזוג לקצבת שאירים לא נגרעת בגלל הגירושין, אלא אם פסק דין או צו קבעו אחרת. כך גם לגבי התוספת המובטחת, שמשולמת לשאירים.