ויתור על ביטוח שאירים בקרן פנסיה: מי יכול ומה זה חוסך

התקנון מכיר שלושה מצבים. הראשון (סעיף 30): מי שאין לו שאירים כלל, כלומר אין בן או בת זוג, אין ילדים מתחת לגיל 21 ואין ילד עם מוגבלות, מוותר על ביטוח השאירים לתקופה של עד 24 חודשים, ומאריך כל עוד אין לו שאירים. הורה שתלוי בו לא מונע את הוויתור. ביטוח הנכות נשאר, כולל הכיסוי לשאירים אם יתחתן ואחר כך ייעשה נכה וימות.

השני (סעיף 31): מי שיש לו ילדים ואין לו בן זוג, למשל גרוש או גרושה, מוותר רק על הכיסוי לבן זוג, גם הוא ל-24 חודשים שמתחדשים. הילדים נשארים מבוטחים, ובזמן הוויתור דמי הביטוח מחושבים כך שהיתומים מכוסים במלוא שיעור הכיסוי לשאירים.

השלישי (סעיף 29): מגיל 60 כל עמית מבוטח יכול לוותר על ביטוח לנכות, לשאירים או לשניהם, בהודעה פשוטה, גם אם יש לו בן זוג וילדים. דמי הביטוח מפסיקים מהחודש שאחרי ההודעה, ולגבי מה שוויתר עליו הוא עמית לא מבוטח. אין כאן תקופה של 24 חודשים ואין הודעת הארכה.

דמי הביטוח למקרה מוות מחושבים לפי הגיל, המין, השכר הקובע ושיעור הכיסוי. בהנחות שעליהן בנויים המקדמים בתקנון כלל כתוב "שיעור נישואין לעמיתים פעילים לפי 100%": המחיר מניח שלכל עמית יש בן זוג. מי שאין לו את מי לבטח משלם על כיסוי שלא ישמש אף אחד, ולכן התקנון מאפשר לו לוותר.

הוויתור לא מאפס את כל דמי הביטוח למוות. גם בזמן הוויתור ממשיכים לגבות דמי ביטוח על שני כיסויים: מוות כנכה (אם תיעשו נכים ותמותו בתקופת הנכות, השאירים יקבלו קצבה), וכיסוי שמבטל את תקופת האכשרה כשחוזרים לביטוח השאירים. אפשר לוותר גם על הכיסוי השני.

מי שמוותר גם על ביטול האכשרה ישלם פחות עכשיו, אבל כשיחזור לביטוח השאירים תחול עליו תקופת אכשרה של 60 חודשי ביטוח: מצב רפואי שהתחיל לפני החזרה לא יזכה את השאירים בקצבה מהביטוח אם המוות ינבע ממנו בחמש השנים האלה.

מי שנישא או שנולד לו ילד בזמן הוויתור מקבל רשת ביטחון קצרה: אם נפטר בתוך 90 ימים מהחתונה או מהלידה, והיה עמית מבוטח ביום הפטירה, השאירים מקבלים קצבה מלאה כאילו לא ויתר. התקנון מגדיר "יום" כיום עסקים, ולכן 90 ימים לפי התקנון ארוכים מ-90 ימים בלוח השנה.

אחרי 90 הימים, אם הקרן לא קיבלה הודעה שהוויתור מופסק, ההבדל בין שני סוגי הוויתור חד. מי שוויתר על כל ביטוח השאירים (סעיף 30): השאירים מקבלים "קצבת שאירי עמית לא מבוטח", כלומר קצבה שמחושבת רק מהכסף שנצבר בחשבון. מי שוויתר רק על הכיסוי לבן זוג (סעיף 31): האלמנה לא מקבלת קצבת שאירים מהקרן בכלל, אלא אם היא השאירה היחידה, ואז היא מקבלת קצבה מהכסף שנצבר.

ההודעה עצמה פשוטה: מכתב לקרן שמבקשים להפסיק את הוויתור. הביטוח חוזר מהחודש שאחרי שהקרן קיבלה אותה, באותו מסלול ובאותו שיעור כיסוי שהיו לפני הוויתור.

בין חודש לשלושה חודשים לפני סוף תקופת הוויתור הקרן שולחת הודעה וטופס הארכה. מי שלא מאריך חוזר לביטוח השאירים מהחודש שאחרי סוף התקופה, באותו מסלול שהיה לו, ודמי הביטוח חוזרים לרדת. מי שרוצה לחזור לפני הזמן שולח הודעה בכתב.

בחזרה הקרן רשאית לבצע חיתום רפואי, כלומר לבקש הצהרת בריאות, בדיקות או מסמכים. בעקבותיו היא יכולה לסרב להחזיר את הכיסוי, או להחריג ממנו מצב רפואי שהתחיל לפני החזרה. את התשובה היא צריכה לתת בתוך 30 ימים מקבלת כל המסמכים, ולא יאוחר מ-90 יום מהבקשה, ואם לא הספיקה, לכתוב למה. השינוי בכיסוי נכנס לתוקף ב-1 בחודש שאחרי האישור.

חיתום ותקופת אכשרה הם שני דברים שונים. חיתום הוא בדיקה לפני שהכיסוי חוזר, ויכול להסתיים בהחרגה קבועה של מחלה מסוימת. אכשרה היא 60 חודשים אחרי החזרה שבהם מצב רפואי קודם לא מכוסה, וחלה רק על מי שוויתר גם על ביטול האכשרה. הכללים לגבי מתי מותר חיתום שונים בין הקרנות, כמפורט בבדיקות למטה.

מי שמוותר מגיל 60 על ביטוח השאירים ונפטר לפני הפרישה משאיר לבן הזוג "קצבת שאירי עמית לא מבוטח": הכסף שנצבר בחשבון מחולק בין בן הזוג ליתומים לפי המקדמים שלהם בנספח ה' ומומר לקצבה. כשאין יתומים, בן הזוג מקבל את כל החיסכון מחולק במקדם שלו.

ההשוואה בין שתי הדרכים נעשית במספרים. עמית בן 62 עם שכר קובע של 14,000 ₪ וכיסוי 100%, ואשתו בת 60 (ילידת 1965, מקדם 212.47 בנספח ה' בתקנון כלל). עם ביטוח, היא מקבלת 60%: 8,400 ₪. בלי ביטוח, ועם חיסכון של 1,500,000 ₪, היא מקבלת 1,500,000 ÷ 212.47, כ-7,060 ₪. כאן הביטוח מוסיף כ-1,340 ₪ בחודש.

עם חיסכון של 2,000,000 ₪ התמונה מתהפכת. בלי ביטוח היא מקבלת כ-9,413 ₪. עם ביטוח, הערך המהוון של 8,400 ₪ הוא 1,784,748 ₪ (8,400 × 212.47), נמוך מהחיסכון, ולכן הקרן מגדילה את הקצבה לפי החיסכון, וגם אז היא מקבלת כ-9,413 ₪. ביטוח השאירים לא מוסיף לה דבר, ודמי הביטוח שנגבו עליו ירדו מהחיסכון. דרך אחרת לצמצם את הביטוח לפני הפרישה היא לבחור מראש גיל סיום ביטוח של 60, 62 או 64, ואז נגמרים יחד הביטוח לנכות והביטוח לשאירים.