תקופת אכשרה בקרן פנסיה: מחלה שהייתה לפני ההצטרפות

סעיף 34 בתקנון קובע שעל מי שהצטרף לקרן חלה תקופת אכשרה (המתנה) של 60 חודשי ביטוח רצופים, "בשל אירוע מזכה הנובע מתאונה, מחלה, מום או כל מצב רפואי שאירעו או החלו... לפני מועד הצטרפות העמית". אירוע מזכה הוא נכות או מוות. בפשטות: חמש שנים מההצטרפות, הביטוח לא משלם על נכות או מוות שנובעים ממשהו שכבר היה לכם ביום שנכנסתם.

שלוש מילים בנוסח הזה עושות את כל העבודה. "הנובע": רק אירוע שנגרם מהמצב הקודם. מי שהייתה לו סוכרת ונפצע בתאונת דרכים מכוסה מהיום הראשון על התאונה. "אירעו או החלו": לא משנה אם ידעתם על המחלה, אלא מתי היא התחילה, ואת זה קובע הגורם הרפואי של הקרן לפי המסמכים. "רצופים": הספירה היא של חודשי ביטוח ברצף, ולכן הפסקה ארוכה יכולה להתחיל אותה מחדש.

לצד זה יש כלל נפרד ונוקשה יותר להתאבדות או לניסיון התאבדות: 12 חודשי ביטוח רצופים מההצטרפות או מחידוש הביטוח, בלי קשר למצב רפואי קודם. אחרי 60 החודשים, נכות ממצב קודם מכוסה כרגיל, אלא אם הקרן החריגה אותו במפורש בחיתום רפואי.

הקרן רשאית לעשות חיתום רפואי בהצטרפות, אבל לא חייבת, ודמי הביטוח מחושבים לפי מין, גיל, שכר ושיעור כיסוי, ולא לפי מצב הבריאות. בלי כלל שמגביל, אדם שכבר יודע שהוא חולה יכול היה להצטרף ולקבל מיד ביטוח מלא, ושאר העמיתים היו משלמים על כך. תקופת האכשרה היא הפשרה: גם בלי בדיקה רפואית, על מה שכבר היה לפני ההצטרפות מחכים חמש שנים.

לכן הכלל מוגבל בזמן ובהיקף. הוא לא חל על מחלה שהתחילה אחרי ההצטרפות, לא על תאונה שקרתה אחרי, ולא על החיסכון. הכסף שהפקדתם נשאר שלכם גם אם האירוע נפל בתוך התקופה, ודחייה או החרגה בגלל מצב רפואי נעשות לפי תוצאות של חיתום רפואי, כשהקרן בחרה לעשות אותו.

לא כל שינוי בחשבון פותח אכשרה חדשה, והתקנון מפריד בין שלושה סוגים. יש אירועים שמתחילים הכול מחדש, כמו חזרה לקרן אחרי יותר מ-12 חודשים בלי ביטוח. יש אירועים שפותחים אכשרה רק על החלק שנוסף, כמו הגדלת שיעור הכיסוי. ויש משיכה או העברה של כספי תגמולים, שפותחת אכשרה רק לגבי מוות, ורק על הסכום שיצא.

בגלל ההבחנה הזו, שני אנשים עם אותה מחלה יכולים לקבל תשובה שונה. מי שחזר אחרי 11 חודשים בלי ביטוח לא מתחיל מחדש, ומי שחזר אחרי 13 חודשים בלי ביטוח מתחיל מחדש. החודשים "בלי ביטוח" נספרים מסוף הביטוח, כלומר אחרי חמשת החודשים שבהם הוא נמשך מעצמו אחרי הפסקת ההפקדות, או אחרי ההארכה. מי שמשך את הפיצויים בלבד לא נוגע באכשרה, ומי שמשך את התגמולים פתח אכשרה חדשה על הסכום הזה.

בקרנות הוותיקות (מבטחים, מקפת, קג"מ, נתיב ואחרות) יש שני כללים במקום אחד. הראשון חל על כל אירוע: צריך לפחות 12 חודשי ביטוח בתוך 24 החודשים שלפני הנכות או הפטירה. השני חל על מחלה או תאונה מלפני ההצטרפות: 36 חודשי ביטוח רצופים. חודשי ביטוח בקרן ותיקה אחרת שבהסדר נספרים גם הם.

גם ההפסקות נספרות אחרת. הפסקה של עד 12 חודשים היא "הפסקה מותרת": מי שחוזר אחריה צריך לצבור עוד אכשרה באורך ההפסקה, ומחלה שהתחילה בזמן ההפסקה נחשבת מחלה קודמת. הפסקה ארוכה יותר מחייבת לצבור את שתי התקופות מחדש. בנוסף, בקרן ותיקה קצבת נכות דורשת להיות "מבוטח פעיל", ומי שלא שולמו בשלו דמי גמולים שלושה חודשים רצופים הוא מבוטח לא פעיל.

אכשרה חלה אוטומטית על כל מצב קודם ונגמרת אחרי 60 חודשים. החרגה היא תוצאה של חיתום רפואי: הקרן רשאית לבדוק את מצב הבריאות בהצטרפות, בחידוש או בהגדלת כיסוי, ולהוציא מהביטוח מצב מסוים. היא חייבת להודיע על התוצאה בתוך 30 ימים מקבלת כל המסמכים ולא יאוחר מ-90 ימים מהבקשה. בסעיף 35 לא כתוב משך להחרגה, ולכן מה שקובע הוא מכתב ההחרגה.

מי שאין לו בן זוג וילדים ויתר על ביטוח השאירים ממשיך לשלם, כל עוד לא ויתר גם על זה, על כיסוי שמבטל את תקופת האכשרה כשהביטוח לשאירים חוזר. מי שוויתר גם עליו יתחיל אכשרה של 60 חודשים על הכיסוי לשאירים כשהוא יחזור, למשל אחרי נישואים.

אכשרה פוגעת בביטוח, לא בחיסכון. אם עמית נפטר בתוך התקופה ממצב קודם, השאירים לא מקבלים קצבה מהביטוח, אבל האלמן והיתומים מקבלים קצבה שמחושבת מכל החיסכון שנצבר, לפי מקדמי המרה. אם אין שאירים, החיסכון עובר למוטבים, ובלעדיהם ליורשים.

במקרה של משיכה, ההפחתה יחסית ולא מלאה. מי שמשך כספי תגמולים, חזר להפקיד לאותה קרן ונפטר בתוך 60 החודשים ממצב שהיה לפני המשיכה, השאירים שלו מקבלים קצבת שאירים מופחתת: מקטינים אותה לפי היחס בין הסכום שנמשך (עם התשואה שהיה צובר) לבין הערך המהוון של הקצבאות. בנכות, האכשרה של הצטרפות פירושה שאין קצבה מהביטוח, אבל הכסף בחשבון נשאר, ואפשר לערער על קביעת מועד תחילת המחלה בתוך 90 ימים.