חופשת לידה, חל"ת או אבטלה: מה קורה לביטוח בקרן הפנסיה

חופשת הלידה, שבחוק נקראת "תקופת לידה והורות", היא 26 שבועות למי שעבדה אצל אותו מעסיק לפחות 12 חודשים, ו-15 שבועות למי שעבדה פחות. רק חלק ממנה משולם: דמי הלידה מהביטוח הלאומי ניתנים ל-15 שבועות למי ששילמה דמי ביטוח לאומי 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני הפסקת העבודה (או 15 מתוך 22), ול-8 שבועות למי ששילמה 6 חודשים מתוך 14. בלידת תאומים או יותר התקופה ארוכה יותר.

בתקופה שבעדה משולמים דמי הלידה, סעיף 7א לחוק עבודת נשים מחייב את המעסיק להמשיך לשלם לקופת הגמל, כולל קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקרן השתלמות, באותם שיעורים ולפי אותו שכר כאילו המשכתם לעבוד. התנאים שבחוק: שגם לפני החופשה הפקידו בשבילכם לקופה, שעבדתם אצל המעסיק לפחות שישה חודשים ברצף ממש לפני תחילת ההיריון ויחסי העבודה נמשכו לאורך כל ההיריון, ושאתם משלמים את החלק שלכם בהפקדות. לפי כל-זכות, המעסיק מנכה מראש מהמשכורת האחרונה את החלק שלכם לחודשיים הראשונים, ועל ההמשך משלם אותו כמקדמה, שמחזירים לו בסוף החופשה.

לכן ברוב המקרים, בשבועות של דמי הלידה אתם בכלל לא "מפסיקים להפקיד". הקרן מקבלת כסף כרגיל, אתם עמיתים פעילים, והביטוח לנכות ולשאירים ממשיך כמו בעבודה. אחרי שתקופת דמי הלידה נגמרת, המעסיק רשאי להמשיך להפקיד אבל לא חייב, ואם הוא מפסיק, הוא מדווח על כך לקופה.

בקרן פנסיה חדשה, הביטוח תלוי בשאלה אם מגיעות הפקדות. מי שהפקדות נעצרו בשבילו הופך ל"עמית לא פעיל", והתקנון שומר לו את הכיסוי חמישה חודשים מלאים ורצופים מהמועד הזה, באותו שכר קובע ובאותו היקף כיסוי. זו ארכת הביטוח, והיא קורית לבד. דמי הביטוח לתקופה הזו יורדים מרכיב התגמולים בחיסכון, או שמשלמים אותם ישירות לקרן.

בחופשת לידה של 26 שבועות זה אומר שהספירה מתחילה בדרך כלל אחרי שבועות דמי הלידה, כשהמעסיק מפסיק להפקיד, ולא ביום שיצאתם לחופשה. 11 השבועות הלא משולמים שנשארו עד סוף החופשה נכנסים בתוך חמשת החודשים. הבעיה מתחילה כשאחרי החופשה מגיע חל"ת: חל"ת של יותר מכמה חודשים מצטבר עם סוף החופשה ועובר את חמשת החודשים.

מי שרוצה להישאר מבוטח אחרי חמשת החודשים מבקש מהקרן הסדר ביטוח. הבקשה צריכה להיעשות "לא יאוחר מתום תקופת ארכת הביטוח", כלומר לפני שהחודש החמישי נגמר. ההסדר שומר על אותו כיסוי עד 24 חודשים רצופים מהיום שהפסקתם להיות פעילים, כולל חמשת החודשים, ומי שהפקידו בשבילו ברציפות פחות מ-24 חודשים מקבל הסדר באורך הרציפות שלו.

בחופשה ללא תשלום המעסיק לא חייב להפקיד לפנסיה או לקרן השתלמות, אלא אם הוסכם אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי, ואם הפסיק להפקיד הוא מדווח על כך לקופה. כך כותבת כל-זכות, ומוסיפה שחל"ת בהסכמת המעסיק לא מנתקת את רצף העבודה לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים. לפנסיה, לעומת זאת, אין רצף מעצמו: אם אין הפקדה, אתם עמיתים לא פעילים.

באבטלה התמונה דומה: אין מעסיק שמפקיד, ולכן מהחודש שאחרי ההפקדה האחרונה רצים חמשת חודשי ארכת הביטוח. מי שהוצא לחל"ת כפוי של 30 ימים לפחות עשוי, לפי כל-זכות, להיות זכאי לדמי אבטלה, וגם אז הספירה בקרן נקבעת לפי ההפקדות בלבד.

בשני המצבים, החיסכון עצמו נשאר בקרן וממשיך להיות מושקע במסלול שבו היה. מה שבסכנה הוא הביטוח: מי שחלה בתקופה שבה כבר לא היה מבוטח לא מקבל קצבת נכות מהקרן, כי אחד התנאים לקצבה הוא שהייתם עמיתים מבוטחים ביום האירוע.

גם בארכת הביטוח וגם בהסדר הביטוח, הכיסוי נגמר ב-1 לחודש שאחרי אחד מכמה אירועים. השניים שקל להיתקל בהם בתקופה כזו: משיכה של כספי תגמולים או העברה של הכסף לקרן אחרת, ויתרה לא מספיקה ברכיב התגמולים לתשלום דמי הביטוח כשלא שילמתם אותם ישירות. משיכת פיצויים לבדה לא עוצרת את הכיסוי.

למשיכה מהתגמולים יש גם מחיר מאוחר יותר. לפי התקנון, מי שמשך או העביר כספי תגמולים מתחיל תקופת אכשרה חדשה של 60 חודשים, לגבי הסכום שנמשך, על מוות ממצב רפואי שהתחיל לפני המשיכה, ובנוסף גיל תחילת הכיסוי נקבע מחדש לפי הגיל בהפקדה הראשונה שאחרי המשיכה.

כשחוזרים לעבוד, יש שני שעונים של 12 חודשים. מי שחוזר להפקיד לפני שעברו 12 חודשים מהיום שהפסיק להיות פעיל, ולא ביקש שינוי, מבוטח באותו כיסוי שהיה לו, והחיסכון נשאר במסלול ההשקעה שלו. מי שחוזר אחרי יותר מ-12 חודשים מהפסקת ההפקדות מבוטח, אם לא בחר אחרת, במסלול הביטוח של ברירת המחדל, וגיל תחילת הכיסוי שלו נקבע לפי הגיל ביום החזרה. ואם עברו יותר מ-12 חודשים מהיום שהביטוח עצמו נגמר, זה "חידוש ביטוח": בקשת הצטרפות מלאה, חיתום רפואי אם הקרן דורשת, ותקופת אכשרה חדשה של 60 חודשים.