עבדתי מעט שנים בקרן ותיקה ועזבתי: מה אקבל בגיל הפרישה

סעיף 9(2) בתקנון קובע שקצבת זקנה מגיעה רק אם מתקיים אחד משני תנאים. הראשון: צברתם 120 חודשי ביטוח או יותר, כשנספרים יחד החודשים בכל הקרנות הוותיקות שבהסדר: מבטחים, מקפת, נתיב, חקלאים, בניין, קג"מ, הדסה ואגד. השני: הקצבה של החודש הראשון יוצאת לפחות בגובה "קצבת מינימום". מספיק אחד מהם.

קצבת המינימום היא 5% מ"אמדן השכר הממוצע": ממוצע השכר הממוצע למשרת שכיר, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-12 החודשים האחרונים שפורסמו ביום הראשון של חודש הזכאות, מעודכן למדד. כלומר זה לא מספר קבוע, והוא נקבע לפי החודש שבו אתם מגיעים לגיל הקצבה.

יש כאן חשבון פשוט שמסביר למה גם מעט שנים יכולות להספיק. כל חודש ביטוח שווה 0.1667% מהשכר הקובע, ו-30 חודשים הם 5%. מי שהשכר הקובע שלו שווה לשכר הממוצע במשק עובר את המבחן כבר אחרי 30 חודשי ביטוח. מי שהשכר הקובע שלו חצי מהממוצע צריך כ-60 חודשים, ומי שהשכר שלו נמוך עוד יותר צריך יותר, עד שה-120 חודשים מצילים אותו בכל מקרה.

הקצבה היא "שיעור קצבת הזקנה" שצברתם כפול השכר הקובע. מי שהצטרף מאפריל 1984 ואילך צבר 0.1667% על כל חודש, כלומר 2% לשנה. מי שהצטרף לפני כן צבר על החודשים שלפני אוקטובר 2003 לפי טבלה בנספח ב' לתקנון, ולפעמים יותר. מי שהצטרף בינואר עד מרץ 1995 בתנאי "קבוצת הביניים" צובר מאוקטובר 2003 0.1333% לחודש.

מי שעזב הוא מבוטח לא פעיל, ולכן השכר הקובע שלו הוא "השכר הקובע לחישוב קצבת מבוטח לא פעיל". על החודשים מאוקטובר 2003, ובמקפת ובקג"מ על כל החודשים, החישוב לוקח את יחס השכר שלכם לשכר הממוצע במשק, כפול השכר הממוצע במשק של 12 החודשים שעד חודש הביטוח האחרון, או עד ספטמבר 2003 אם עזבתם לפני כן. מאז הסכום מתעדכן רק לפי המדד.

במבטחים, נתיב, חקלאים, בניין, הדסה ואגד, על החודשים שלפני אוקטובר 2003 השכר הוא ממוצע המשכורות ב-36 חודשי הביטוח האחרונים, מעודכן למדד ומחולק בשיעור המשרה, ואחר כך מוכפל בשיעור המשרה הממוצע. המשמעות לאדם שעזב מזמן: השכר הקובע שלו משקף את המשכורת של אז, מוצמדת למדד, ולא את מה שמרוויחים היום באותו תפקיד.

מי שמגיע לגיל קצבת הזקנה בלי אף אחד משני התנאים לא מאבד את הכסף. סעיף 49 קובע שהקרן משלמת לו סכום חד-פעמי לפי "נוסחת ערכי פדיון" (נספח ז' בשיטת שלוש השנים, נספח ה' במקפת ובקג"מ), ועם התשלום הזה מסתיימות כל החובות של הקרן כלפיו.

הנוסחה עובדת על דמי הגמולים, כלומר על מה ששולם לקרן בשבילכם, שלכם ושל המעסיק, ולא על ערך הקצבה. היא מחשבת שני סכומים: אחד שמבוסס על 75% מדמי הגמולים צמודים למדד, ושני שמבוסס על 45% מהם עם ריבית של 0.47% לחודש. בגיל הקצבה, מי שלא עמד בתנאי 9(2) מקבל לפי סעיף 49(ג) את הגבוה משני החישובים, בלי התקרה של 90% בתוספת ריבית שחלה על משיכה רגילה.

מזה יוצאת מסקנה שלא כתובה בשום מקום במפורש: מי שבכל מקרה לא יגיע לקצבה לא מקבל יותר אם ימשוך מוקדם. במשיכה מקבלים את הגבוה משני החישובים אבל לא יותר מהתקרה, ובגיל הקצבה את הגבוה מהם בלי התקרה. ומשיכה מוקדמת יכולה גם לבטל קצבה מקרן ותיקה אחרת שבה יש לכם זכויות.

אותו מבחן של 120 חודשים או קצבת מינימום חוזר גם בקצבת שאירים. אם מבוטח עם מעט שנים נפטר, השאירים מקבלים קצבה רק אם צבר 120 חודשים בכל הקרנות הוותיקות יחד, או שסך קצבאות השאירים יוצא לפחות בגובה קצבת המינימום. אחרת הם מקבלים סכום חד-פעמי לפי נוסחת ערכי הפדיון, ואם אין שאירים בכלל, הסכום עובר ליורשים.

גם בקצבת נכות חוזר המבחן, חוץ מנכה חלקי. אבל לנכות יש תנאי נוסף שחוסם את רוב מי שעבד מעט שנים ועזב: צריך להיות מבוטח פעיל ביום הנכות. מי שהפסיק להפקיד לפני שנים לא מבוטח לנכות בקרן הוותיקה בכלל.

מי שעזב לפני פחות מ-24 חודשים עדיין יכול לחזור ולהמשיך לצבור, דרך מעסיק שמבטח בקרן לפי הסכם מלפני אוקטובר 2003 או בהסכם המשכת ביטוח. כל חודש נוסף מוסיף 0.1667% ומקרב גם לתנאי ה-120.