שני מקומות עבודה ופנסיה: קרן אחת או שתיים, ואיך מבוטחים

הקרן לא מקבלת מהמעסיקים את המשכורת שלכם, אלא כסף. ממנו היא מחשבת "שכר מבוטח", הבסיס של כל הביטוח: ההפקדה לתגמולים (החלק של העובד והמעסיק שהולך לקצבה, בלי הפיצויים) חלקי שיעור ההפקדה לתגמולים באותו חודש, ובכל מקרה לא פחות מ-12.5%. אצל עצמאי ההפקדה מחולקת ב-16%, אלא אם הוכחתם לקרן שיעור אחר.

כשמפקידים בשבילכם מיותר ממקור אחד, התקנון קובע שהשכר המבוטח הוא "השכר המבוטח המצרפי מכל אחד ממקורות ההפרשה". כל מקור מחושב לפי השיעור שלו, והסכומים מתחברים. מזה נגזר "השכר הקובע", הממוצע שלפיו משלמים קצבת נכות וקצבת שאירים, ומזה נגזרים גם דמי הביטוח.

הרצפה של 12.5% חשובה כשאחד המעסיקים מפקיד מעט. מעסיק שמפקיד לתגמולים רק 6% משכר של 4,000 ₪, כלומר 240 ₪, יוצר שכר מבוטח של 240 חלקי 12.5%, שהם 1,920 ₪, ולא 4,000 ₪. הביטוח על העבודה הזו קטן בהתאם, גם אם המשכורת עצמה מלאה.

סעיף 15 בתקנון קובע שני דברים. הכיסוי של עמית שמופקד בשבילו ממספר מקורות, "לרבות מעסיקים שונים או עבודה נוספת כעצמאי", יהיה לפי מסלול הביטוח האחרון שהוא בחר. וגיל תחילת הכיסוי שלו נשאר הגיל שכבר נקבע לו. המעסיק השני לא בוחר בשבילכם מסלול, ושינוי מסלול שתעשו חל על הכיסוי של שתי המשכורות יחד.

בקרן שנייה כל זה מתחיל מההתחלה. ההצטרפות אליה היא הצטרפות חדשה: גיל תחילת הכיסוי הוא הגיל ביום ההצטרפות, ותקופת האכשרה של 60 חודשים, שבה מצב רפואי מלפני ההצטרפות לא מכוסה, מתחילה בה מחדש. אצל אישה, במסלול ברירת המחדל, הגיל לא משנה את שיעורי הכיסוי. אצל גבר שמצטרף מגיל 41 השיעור לשאירים נמוך יותר: 95% בגיל 41, 85% בגיל 43 ו-42.5% מגיל 52.

לכן ההבדל בין קרן אחת לשתיים הוא לא רק כמה חשבונות יש לכם. גבר בן 43 שמבוטח מגיל 30 ומוסיף עבודה שנייה לאותה קרן, מבוטח על המשכורת החדשה לפי 100% לשאירים. אם העבודה השנייה מצרפת אותו לקרן אחרת, המשכורת הזו מבוטחת שם לפי 85%.

קרן מקיפה מקבלת לכל עמית עד "תקרת הפקדה חודשית". בתקנות מס הכנסה היא 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק, כלומר 20.5% × 27,538 = 5,645.29 ₪ בחודש ב-2026, ובתקנון היא הנמוך מבין הסכום הזה לבין 22.83% מכלל רכיבי השכר שהמעסיק דיווח. בהפקדה של 18.5%, התקרה מתמלאת בשכר של כ-30,515 ₪ בחודש.

התקרה נבדקת על סך ההפקדות לקרן, לא על כל מעסיק לבד. שני מעסיקים שכל אחד מהם מפקיד מתחת לתקרה יכולים יחד לעבור אותה, ואף אחד מהם לא רואה את זה. מה שמעל התקרה עובר ביום העסקים החמישי של החודש הבא לחשבון על שמכם בקרן הכללית (המשלימה) של אותה חברה, בלי דמי ניהול על ההפקדה בקרן המקיפה, והקרן צריכה להודיע לכם בכתב בתוך 14 ימים מההעברה הראשונה אם יש לכם שם כיסוי ביטוחי.

בתקנון כלל פנסיה משלימה, מי שהגיע לקרן הכללית בגלל הפקדות מעל התקרה מצורף לאותו מסלול ביטוח שיש לו במקיפה, עם אותן בחירות ואותן החרגות. יש גם תקרה לשכר הקובע עצמו: בקרן המקיפה הוא לא יותר מפי 3 מהשכר הממוצע במשק, 41,307 ₪ ב-2026.

באותה קרן, כל עוד מקור אחד ממשיך להפקיד, אתם עמיתים פעילים ואין ארכת ביטוח, כי אין הפסקה. השכר המבוטח יורד לסכום של המקור שנשאר. אבל השכר הקובע לא יורד מיד: הוא הגבוה מבין שלושה ממוצעים של השכר המבוטח המעודכן, ב-12 החודשים שלפני האירוע, ב-3 החודשים שלפניו, וב-12 החודשים שלפני 12 החודשים האלה. הממוצע השלישי ממשיך לכלול את המשכורת שנגמרה עד 24 חודשים אחרי שהיא נגמרה.

בשתי קרנות, הקרן של העבודה שנגמרה מבטחת את המשכורת שלה חמישה חודשים בארכת ביטוח, ועם בקשה לפני שהם נגמרים, בהסדר ביטוח עד 24 חודשים, כשדמי הביטוח יורדים מהחיסכון בה או משולמים ישירות. מי שלא ביקש, מאבד את הכיסוי על המשכורת הזו בסוף החודש החמישי. העברה של הכסף מהקרן ההיא לקרן הראשונה בזמן הזה מסיימת את הארכה כבר בחודש הבא.

יש כלל נוסף נגד תשלום כפול: אם בזמן ארכת ביטוח בקרן אחת אתם מבוטחים בקרן מקיפה אחרת על אותו שכר קובע, קצבה תשולם מהקרן האחרת בלבד, והראשונה משלימה רק הפרש. הכלל חל כששתי הקרנות מבטחות את אותו שכר, למשל אחרי מעבר עבודה, ולא כשכל קרן מבטחת משכורת אחרת.

כשמשכורת שנייה נכנסת לאותה קרן, השכר הקובע עולה. התקנון רואה בעלייה ריאלית של יותר מ-15% בשכר הקובע "הרחבה" של הביטוח: על החלק שהורחב חלה תקופת אכשרה של 60 חודשים, לגבי מצב רפואי שהתחיל לפני ההרחבה, והקרן רשאית לבקש חיתום רפואי. העלייה נמדדת בכל חודש מול הממוצע של 12 החודשים שלפניו. מ-9,000 ל-13,000 ₪ זו עלייה של כ-44%.

בקרן שנייה זה דומה בתוצאה: ההצטרפות אליה פותחת תקופת אכשרה של 60 חודשים על כל מה שהיא מבטחת, והיא רשאית לבצע חיתום רפואי בהצטרפות. בשתי הדרכים, מצב רפואי שכבר קיים לא יכוסה בחמש השנים הראשונות על החלק החדש של הביטוח. מה שנשאר מכוסה הוא הביטוח הקודם, על המשכורת הראשונה.

צו ההרחבה לפנסיה חובה חל על כל מעסיק בנפרד: כל אחד מפקיד על השכר שהוא משלם, עד השכר הממוצע במשק, אלא אם הוסכם על יותר. ומי שמתחיל עבודה שנייה כשהוא כבר מבוטח בביטוח פנסיוני מהעבודה הראשונה, זכאי לפי הצו להפקדות מהמעסיק השני מהיום הראשון, ולא אחרי 6 חודשי המתנה. ההפקדות האלה מבוצעות אחרי 3 חודשים או בסוף שנת המס, רטרואקטיבית, אבל לא קונות ביטוח על המשכורת השנייה לחודשים שעברו.