שני בני הזוג בקרן פנסיה: איך שני ביטוחי השאירים משתלבים

בזוג ששניו עובדים ומפקידים לקרן פנסיה חדשה יש שני ביטוחי שאירים נפרדים. הקרן של כל אחד מבטחת את בן הזוג שלו ואת הילדים, והסכום נגזר מהשכר הקובע של המבוטח שנפטר כפול שיעור הכיסוי לשאירים במסלול שלו. מזה 60% לבן הזוג ו-40% לילדים עד גיל 21. כלומר, כל אחד מכם "קונה" בעצמו את ההגנה על השני, לפי השכר שלו.

הקרן לא בודקת כמה מרוויח בן הזוג שנשאר, ולא מורידה מהקצבה בגלל הפנסיה שלו או השכר שלו. בפרק של קצבאות השאירים בתקנון אין קיזוז כזה. הקיזוז היחיד בתקנון בגלל קצבה ממקור אחר כתוב לקצבת נכות, ומתייחס לקצבאות מסוימות כמו תאונת עבודה מהביטוח הלאומי. לכן אלמנה שעובדת ממשיכה לקבל את השכר שלה, את ההפקדות לקרן שלה ואת הביטוח שלה, ובנוסף את קצבת השאירים מהקרן של בעלה.

מחיר הביטוח גם לא תלוי בכך שבן הזוג מבוטח בעצמו. התקנון מחשב את דמי הביטוח לפי גיל, מין, שיעור הכיסוי והשכר, בהנחה ש-100% מהעמיתים הפעילים נשואים. זוג ששניו מבוטחים משלם פעמיים, אבל על שני דברים שונים: כל אחד על ההגנה של השני.

בביטוח הלאומי אלמנה זכאית לקצבת שאירים בלי בדיקת הכנסות: 1,381 ₪ בחודש בגיל 40 עד 50 בלי ילדים, 1,838 ₪ מגיל 50, 2,700 ₪ עם ילד אחד ו-3,562 ₪ עם שני ילדים (2026, לפני תוספת ותק). אלמנה מתחת לגיל 40 בלי ילדים מקבלת מענק חד-פעמי. ויש סעיף שכתוב רק לאלמנה: כשהילד שהיה איתה כבר לא איתה, היא ממשיכה לקבל קצבה כאילו היא בת 50, כלומר 1,838 ₪, גם אם היא צעירה יותר.

אצל אלמן זה אחרת. החוק מגדיר אלמן כמי שהיה בן הזוג של המבוטחת "כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה" על סכום שנקבע, 7,848 ₪ בחודש ב-2026. בבדיקה מורידים 2,093 ₪ מהכנסה מעבודה או מפנסיה, וגם קצבת השאירים שהוא מקבל מקרן הפנסיה של אשתו נספרת כהכנסה. אלמן שכיר עם משכורת רגילה זכאי לקצבה מהביטוח הלאומי בעיקר כל עוד הילדים נחשבים ילדים לפי החוק, ואין לו סעיף מקביל לזה של האלמנה.

בגיל הזקנה הכלל אחר שוב: מי שזכאי גם לקצבת אזרח ותיק וגם לקצבת שאירים ושצבר תקופת ביטוח מקבל קצבת אזרח ותיק מלאה ועוד מחצית קצבת שאירים, 919 ₪ בחודש ב-2026. אלמן מקבל את המחצית הזו רק אם עבר את בדיקת ההכנסות.

כשאין אלמן, הקצבה של היתומים אינה 40% אלא 100% מהקצבה הבסיסית לשאירים, מחולקת שווה ביניהם. אם שני ההורים מבוטחים ונפטרים, למשל בתאונה, כל אחת משתי הקרנות משלמת לילדים בנפרד, כל אחת לפי השכר הקובע של ההורה שלה. זה המקום שבו "ביטוח כפול" הוא כפול באמת.

גם הביטוח הלאומי משלם ליתום משני הורים קצבה מכוח כל הורה בנפרד, 2,284 ₪ לכל ילד בחודש (2026). התקנון של הקרן גם מאפשר ליתומים בני 18 עד 21, כשאין אלמן ואין בן עם מוגבלות, לבקש סכום אחד במקום קצבה, לפני התשלום הראשון.

כשכל אחד מכם מגיש בקשה לקצבת זקנה, הוא בוחר בנפרד איזה אחוז מהקצבה שלו יעבור לשני אחרי מותו. מי שיש לו בן זוג ביום הבקשה לא יכול לבחור פחות מ-30%, וסך האחוזים לבן הזוג ולילדים לא יעבור 100%. אחוז גבוה יותר מקטין את הקצבה כבר מהיום, כי היא מחושבת במקדם המרה גבוה יותר.

אותו אחוז עולה אחרת לגבר ולאישה, כי הקרן מעריכה כמה שנים ישולם כל אחד מהם. אצל גבר יליד 1965 שפורש בגיל 67, מעבר מ-30% ל-60% מוריד 305 ₪ מקצבה של מיליון שקל. אצל אישה ילידת 1965 באותו גיל, אותו מעבר מוריד 101 ₪. הטבלאות מניחות הפרש גיל קבוע בין בני הזוג, והקרן מחשבת בפועל לפי הגיל האמיתי של בן הזוג.

בזוג ששניו פורשים, השאלה היא לא רק "כמה אקבל" אלא כמה ייכנס לבית בכל תרחיש: כששניכם בחיים, כשהוא נפטר ראשון, וכשהיא נפטרת ראשונה. הטבלה שבדוגמה מראה את שלושת התרחישים זה ליד זה.

עד גיל 60, ויתור על ביטוח שאירים בקרן חדשה אפשרי רק לעמית שאין לו שאירים (חוץ מהורה), וויתור על הכיסוי לבן זוג בלבד אפשרי רק לעמית עם ילדים ובלי בן זוג. כלומר, לפני גיל 60, כל עוד אתם נשואים וגרים יחד, אין בתקנון דרך לוותר על ההגנה של בן הזוג. מגיל 60 התקנון מאפשר לכל עמית מבוטח לוותר בהודעה על הכיסוי לנכות, לשאירים או לשניהם, בלי תנאי של מצב משפחתי, ומאז בן הזוג מוגן רק בקצבה מהכסף שנצבר.

מה שכן אפשר הוא לבחור מסלול ביטוח, בהצטרפות ובכל מועד אחר. יש מסלולים שבהם הכיסוי לשאירים הוא 40% במקום 100%, ומסלול שבו הביטוח לנכות ולשאירים נמשך רק עד גיל 60. כל מסלול כזה משנה את מה שבן הזוג יקבל: בשכר קובע של 15,000 ₪, ההבדל בין מסלול 100% למסלול 40% לשאירים הוא בין 9,000 ₪ ל-3,600 ₪ בחודש לאלמנה.