כסף פנסיוני שנשכח, לא הופקד או עבר בירושה: איך מוצאים אותו

רוב מה שאנשים מכנים "כסף פנסיוני שנשכח" הוא אחד משלושה דברים. הראשון הוא כסף שקיים ורשום על שמכם, אבל אתם לא יודעים עליו: קופת גמל מעבודה בשנות התשעים, פוליסת ביטוח מנהלים ממעסיק קודם, חודשי ביטוח בקרן ותיקה. כאן הבעיה היא מידע, והכלים הרשמיים פותרים אותה.

השני הוא כסף שהיה צריך להגיע ולא הגיע: המעסיק ניכה מהתלוש ולא העביר, או לא הפקיד את חלקו. כאן הכסף לא נמצא בשום קופה, ולכן שום מנוע חיפוש לא יראה אותו. מה שמראה אותו הוא השוואה בין התלוש לדוח של הקופה, ומה שמחזיר אותו הוא חוק הגנת השכר, שרואה את החוב כשכר שלא שולם ונותן לקופה זכות לתבוע את המעסיק.

השלישי הוא כסף של מי שנפטר. הוא רשום בגופים, אבל השאלה היא מי זכאי לו: שאירים בקרן פנסיה, מוטבים שהנפטר רשם, או יורשים לפי צו. הסדר הנכון הוא קודם לאתר, אחר כך לברר את הסכומים, ורק אז להחליט מה לבקש, מכל גוף בנפרד.

הר הכסף של משרד האוצר מראה באילו גופים יש לכם חשבונות בקופות גמל, בקרנות פנסיה, בביטוחי חיים עם חיסכון, כולל ביטוח מנהלים, ובקרנות השתלמות, וגם פוליסות ביטוח למקרה מוות. הוא מראה איפה, לא כמה. "חשבון ללא פעילות" שם הוא חשבון שהופקד אליו כסף בעבר, אבל בשנה האחרונה לא הופקד אליו ולא נמשך ממנו דבר. ביטוח חיים קבוצתי, למשל כזה שמעסיק עשה לעובדים, מנוע החיפוש לא מאתר.

בחיפוש על שם קרוב שנפטר מופיעים גם חשבונות פעילים וגם פוליסות למקרה מוות שבוטלו בשנה האחרונה כי הפסיקו לשלם עליהן. המסלקה הפנסיונית משלימה את התמונה מהצד השני: שם רואים כל חשבון, פעיל ולא פעיל, עם היתרה וההפקדות, וגם בעל דרכון זר יכול להירשם. על נפטרים המסלקה לא מוסרת מידע, ואת היתרות שלהם מבקשים מכל גוף.

הר הביטוח של רשות שוק ההון עוסק בפוליסות שבתוקף: ביטוחי חיים, בריאות וביטוחים כלליים. מי שמחפש פוליסת ביטוח מנהלים ישנה רואה אותה בהר הכסף, וביטוח שעוד משלמים עליו רואה בהר הביטוח.

החוק לא משאיר את האיתור רק לכם. סעיף 24 לחוק קופות הגמל מסמיך את רשות שוק ההון לקבוע מה חברה מנהלת חייבת לעשות כדי לאתר עמיתים "שהקשר עמם נותק", ומוטבים אחרי פטירה של עמית. לפי החוזר שפורסם ב-2012, גוף שמכתב אליכם חזר, או שאין לו כתובת שלכם, פונה למרשם האוכלוסין כדי לקבל את הכתובת העדכנית, ומכתב לעמית כזה אומר שיש חשבון על שמו, בלי הסכום, ומבקש ממנו לפנות.

באותו מכתב הגוף מבהיר שייתכן שעל זכויות שלכם, חוץ מהיתרה עצמה, חלה או תחול התיישנות, כלומר שאחרי זמן מסוים כבר אי אפשר לתבוע אותן. גם הר הכסף כותב שבחסכונות ובפוליסות יש לעיתים זכויות שעלולות להתיישן. היתרה עצמה לא פוקעת, אבל זכות לתבוע, למשל תגמולי ביטוח על אירוע שקרה לפני שנים, היא עניין אחר.

החוזר מ-2012 קבע גם שאחרי 9 שנים מהיום שהקשר נותק, ובתנאי שהעמית הגיע לגיל 70, הגוף מעביר לאפוטרופוס הכללי את פרטי החשבון. האפוטרופוס רשאי, לפי סמכותו, לדרוש את העברת הכסף לניהולו, ומי שפונה לגוף אחרי העברה כזו מופנה אליו. ב-20 במרץ 2022 פרסמה הרשות טיוטת תיקון שמציעה לדחות את הדיווח לאפוטרופוס בשנתיים, ל-11 שנים. הנימוק שכתוב בה: העברת הכסף לאפוטרופוס פוגעת בחוסך באופן שלא ניתן לתקן, כי היא נחשבת משיכה שלא כדין של כספי קצבה, עם מס של 35%, ושוללת את האפשרות לקבל מהכסף קצבה עם הטבות המס. לא מצאנו פרסום רשמי שקובע אם התיקון נכנס לתוקף, ולכן את המצב של חשבון מסוים מבררים מול הגוף שמחזיק אותו.

בחשבון שלא מפקידים אליו, החיסכון ממשיך להיות מושקע וממשיך לשלם דמי ניהול; השיעור שלכם כתוב בדוח. מה שנגמר הוא הביטוח: בקרן פנסיה חדשה הכיסוי לנכות ולשאירים נשמר חמישה חודשים מההפקדה האחרונה, ועם בקשה בזמן עד 24 חודשים. בקרן ותיקה, חודשי הביטוח שצברתם נשארים רשומים כל עוד לא משכתם את הכסף: משיכה מקרן ותיקה נעשית עם כתב ויתור על כל קצבה ממנה.

כשמצטרפים לקרן פנסיה חדשה, החוק מפעיל איחוד: הקרן שולחת הודעה, ואם לא התנגדתם בתוך 45 יום, היא מאתרת חשבונות בקרנות פנסיה שבהן אתם לא מפקידים, מודיעה לכם מה מצאה, ואחרי עוד 45 יום בלי התנגדות הכסף עובר אליה. המנגנון לא חל על קרן ותיקה, על קופות גמל, על קרנות השתלמות ועל ביטוח מנהלים, וגם לא על מי שמלאו לו 60 עד סוף 2007 לגבי חשבונות שנפתחו לפני כן.

לפני שמאחדים, בודקים מה לא עובר עם הכסף: מקדם המרה מובטח בפוליסת ביטוח מנהלים ישנה, חודשי ביטוח בקרן ותיקה, וביטוח שעוד נמשך בחשבון לא פעיל. ובחשבון קטן בקופת גמל לחיסכון או בקרן ותיקה, החוק מאפשר משיכה כשהיתרה בכל החשבונות באותה קופה לא עולה על 8,000 ₪, סכום שמתעדכן לפי המדד מ-1.1.2016.